שַׁאֲלִי צְרוּפָה שַׁאֲלִי
שַׁאֲלִי לִשְׁלוֹם אֲסִירַיִךְ
בְּנֵי שִׁפְחָה נוֹאֶמֶת: שֶׁלָּךְ שֶׁלִּי
צִיּוֹן הַלֹּא תַּאַסְפִי שְׁבָרַיִךְ
ת"ק יָמִים בְּחֹשֶׁךְ צַלְמָוֶת
הָעוֹד בְּנֵךְ חַי – הוּא מְאַחֵר שֶׁבֶת
הַאִם יִשְׂרֹד אֶת חֲצַרְמָוֶת
מֶה עוֹבֵר עָלָיו שָׁם בְּעַזָּה-כַּמָּוֶת
חֲמֵשׁ מֵאוֹת פְּעָמִים זָרְחָה הַחַמָּה
הַאִם זָכָה לִרְאוֹתָהּ בִּכְלָל, וְכַמָּה?
אוֹ שֶׁמָּא טְמָנוּהוּ בְּנֵי הַשֶּׁרֶץ
בָּאָרֶץ אֲשֶׁר מִתַּחַת לָאָרֶץ
תִּזְדַּעְזֵעַ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל ת"ק פַּרְסָה
אַחַת עַל כָּל יוֹם מֵאָז נִפְרָצָה
חֲצִי אֶלֶף פַּעַם – אֶרֶץ תִּתֵּן יִבּוּבָהּ
עַל חֲטוּפֶיהָ וְעַל מִי שֶׁכְּבָר לֹא יָבוֹא
אָמְרוּ חָזָ"ל "שֶׁבִי קָשֶׁה מִכֻּלָּם"
ופרש"י כִּי הַדָּבָר הַנּוֹרָא בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם
הוּא לִהְיוֹת שָׁבוּי בִּידֵי גּוֹי – טָמִיר וְנֶעֱלָם
מִפְלֶצֶת מְנָאֶצֶת שֶׁאֵינוֹ שְׂבֵעָה לְעוֹלָם
אֶרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הִתְחַנְּנִי בְּבַקָּשָׁה
לִפְנֵי צוּר נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה
יוֹם נָקָם וְשִׁלֵּם – שֶׁכְּבָר יָבוֹא
בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה – כִּי בּוֹא יָבוֹא




















