שורות אלו נכתבות בקרעסטיר, הונגריה, לכאן הגעתי יחד עם רבבות אלפי ישראל להתפלל אצל הצדיק הפלאי רבי ישעיה בן רבי משה מקרעסטיר זצ"ל.
אין זו פעם הראשונה שלי כאן, גם לא השנייה, ולא רק שלי: כל מי שהיה כאן פעם יחזור לכאן במוקדם או במאוחר, האווירה המיוחדת של קדושה, העיירה של פעם והכנסת האורחים המופלאה.
מיליוני דולרים נשפכים כאן כמים במטרה לתת לכל יהודי לאכול ולשבוע, המזון מוגש כאן בכלים נאים וברמה הגבוהה ביותר, בשר ודגים וכל מטעמים, והונגריה אינה זולה, המחירים כאן אירופה וכשצריך לשנע בשר מהדרין מבריטניה (הכל כאן בהכשר כדתיא הבריטית) זה מייקר מאוד אך איש לא מסתכל כאן על כסף כשזה נוגע למזון של יהודים, כי כן ציווה הצדיק וזה היה כל עניינו: לשובע ולא לרזון.
ארגוני חסד שונים במוקדים שונים בידי שני ארגונים עיקריים המחלקים ותומכים בכל מה שצריך, צוותות של גויים לצד צוותות להבדיל של מתנדבים חסידיים עומדים אכן לכל בקשה, כולל עמדות "מנגל" שבו אברכים צדיקים ינפנפו בשבילך תוך כדי שירת "רבי שעיה ברבי מוישה" עד לקבלת מוצר צלוי היטיב, לצד האירוח יש גם מקוה ושטיבלאך וכל מה שיהודי צריך – מי כעמך ישראל.
אך כל זה רק ההקדמה, ה"חציו לכם" לפני שעולים להר (בשאטלים מפוארים וכמובן בחינם) שם ציונו הקדוש של צדיק הפלא, כאן האווירה מתחלפת לחלוטין, אלפי מתפללים בכח ובקולות, פה ושם יהודי מתייפח בבכי הקורע את הלב של כולם וההתלהבות עולה לשמים, התחושה שכאן אפשר לפעול, כמו במירון עוד שבועיים.
בכל זאת יש הבדל אחד בין כאן למירון וזה ההתערבות הממשלתית, כאן הכל הכל זה כסף פרטי לחלוטין של יהודים אמריקאיים, חסידי סאטמאר בעיקר שפותחים את הלב והכיס לרבבות יהודים שאינם מכירים ואת שפתם אינם מדברים.
ועוד משהו: הכל מתנהל בסדר מופתי וכל אחד יכול להגיע עד הציון לרגע, וכל זאת למרות – או אולי דווקא בגלל – שאין שוטר אחד בכל ההר (למעט בכניסה ממש לוויסות התנועה), האט געפועלט אלעס גוטס.
השוטרים היו אשמים בכך שהיה מעבר צר במירון?
רק שאלה קטנה מה מיוחד ברב שעיה ולמה הוא התגלה רק לפני עשר שנים?