אימרה ידועה באידיש אומרת שאם אדם מעיר לבנו הוא מתכוון בעצם לחתנו, זה בדיוק המצב שאנו חשים בימים אלו: כועסים על יולי אדלשטיין אבל יודעים כי מי שאשם כאן זה בעיקר נתניהו.
כן, ראש הממשלה הנצחי, הוא נצחי בין היתר בזכות כך שאינו מקיים הבטחות לזולת, אחרת הוא היה מקיים את הסכם הרוטציה עם גנץ למשל ואז היינו חוסכים את ממשלת בנט וכו'.
מה שהוא עושה לחברים הקרובים אין סיבה שלא יעשה לשותפים הרחוקים, הוא חתם על הסכם קואליציוני שבו התחייב להסדיר את מעמד בני הישיבות אך לא קיים, נכון אשמים אנחנו שלא לחצנו בכל הכח אך זה לא פוטר אותו מהאחריות על אי כיבוד הסכמים שהוא חתום עליהם.
ולא שהוא לא ידע לחוקק, חוקי יסוד שונו כאן על בסיס שבועי כדי לסדר ג'ובים לכל מיני אנשים, חוקי בחירות שונו כדי למנות ראשי עיר מועדפים, ואפילו חוק הסבירות הידוע שהוא שינוי של חוק יסוד, את הכל נשאה הרוח של בג"ץ כצפוי.
רק חוק אחד, החשוב ביותר, אותו הוא דחה לאחרי החגים, ואחרי החגים כולנו יודעים מה קרה, וכך נותרנו בלי כלום, כי האמנו לאביר צעירי הציבור החרדי והלכנו פתי אחר אלוף המניפולציות והסחרירים למרות שידענו שהצ'קים הקודמים שלו חזרו כמעט כולם.
ועכשיו הוא מדבר על אדלשטיין ומנסה לסגור חשבון ישן שיש לו איתו על החשבון (שוב, אי כיבוד הסכמים והבטחות ליו"ר הכנסת ששכב על הגדר בשבילו והתפטר במסירות כדי לעכב את נפילת ממשלתו הקודמת) זה לא יעזור אם יפטר את אדלשטיין או ינסה להפנות את האש לאופוזיציה, את הביצה שהשליך לרצפה לא יצליחו אלף חכמים להרים, מקסימום לאסוף את השברים כמה שאפשר.
לכל הפחות שנלמד את הלקח להבא, ראש הממשלה הבא – וזה כנראה לא יהיה ביבי – יצטרך ללמוד כי החרדים תמימים ומבליגים, אך יודעים להתקומם אם נוגעים בציפור נפשנו, קל וחומר אם שוחטים אותה.
יודעים להתקומם????
לכן לא העזו לפזר את הכנסת בטרומית???
כל הכבוד לחרדים ’’שידעו להתקומם’’ ולהעביר חוק טוב בלי סנקציות והפילו את הכנסת
מאוחר מידי. מעט מידי.