מדוע הורים חוששים להגיע לבית חולים? חשבון נפש בעקבות החצבת / דעה

אתמול דווח על מקרה שמיני של תינוק שנפטר בציבור שלנו בירושלים רבתי, זאת לאחר שבשבועות האחרונים נפטרו שבעה ילדים קטנים ועוד כאלו שנותרו משותקים וקטועי גפיים לכל חייהם, לטענת משרד הבריאות האסונות אירעו בעקבות הידבקות בחצבת, חלק מהורי הילדים מוכרים לי מאוד מקרוב היטיב וחשוב לומר שלדעת חלקם מדובר במקרים שאינם קשורים לחצבת, איני רופא להכריע.

כפי מה שהבנתי מיהודי שעוסק בכך רבות הרי ששני הצדדים צודקים, העדר חיסון גורם להגברת ההדבקה, והמחלה הזו גם אם לא מזיקה ישירות היא מחלישה את מערכת החיסון כך שייתכן שילד נרפא מהחצבת כביכול אך נחלה מאוד מחיידק אחר שהזיק לו כתוצאה ממערכת חיסון חלשה.

העניין השני שגורם לתמותה לדבריו הוא האיחור בפנייה לבית החולים, לפי עדויות בתי החולים חלק גדול מהילדים – כולל הנפטרים – הגיעו אליהם במצב קריטי עד כדי צורך בהחייאה. כלומר, הטענה היא שההורים לא הביאו את הילדים בזמן לבית החולים.

גורמי הרפואה יצאו אתמול בקמפיין המיועד בעיקר לציבור החרדי להתחסן מפני החצבת, הדבר חשוב וטוב מאוחר מאשר לא כלום, אך יש נקודה שהם מפספסים לדעתי:

כאן צריך חשבון נפש של שני הצדדים, מצד אחד אנשים בציבור החרדי שמעודדים את תופעת אי החיסונים על סמך שמועות ושברי אינפורמציה, ובנוסף לכך מעודדים אי אזעקת כוחות חרום גם כאשר הדבר נדרש להצלת חיים.

ולמה של שני הצדדים?

משום שהממסד הרפואי קיבל בצדק את התדמית המאיימת שלו בקרב הציבור החרדי, אישית טיפלתי במקרים רבים שבית החולים הזעיק משטרה או מסר מידע לגורמי הרווחה, לעיתים קרובות ללא כל בסיס לחשד כלשהו.

כל מקרה כזה מתברר בתוך דקות כטעות ובקשת סליחה, אך כל המשפחה המורחבת שותפה לתחושת הרדיפה הנוראית כאילו לא די להורים בכאב של המחלה או הפציעה הם צריכים להעביר גם חקירה צולבת כאילו הם מפלצות, זה קורה בעיקר אם ההורים חרדים ובאופן טבעי משום שהקונספציה של הצוותים הרפואיים סבורה כי אם יש לך 15 ילדים אתה פחות הורה טוב (מה שכמובן הפוך מהמציאות).

מערכת הבריאות צריכה לבדוק את עצמה לא פחות ממה שהציבור החרדי צריך לבדוק, איך הגענו למצב שבו הורים אינם מאמינים לרופאים ומה שיותר גרוע: חוששים להגיע לבית החולים, וככל שנקדים כן יינצלו חיים נוספים.