קידוש השם בבית המשפט – מי כעמך ישראל / דעה

בתוך ים האסונות חווינו אתמול רגע אחד של נחמה כאשר ראינו וראו כל עמי הארץ ומקטרגנו מה בינינו לבינם ומיהו הציבור החרדי, אנחנו אפילו לא יודעים להעריך את העצמה של האירוע שהיה בבית המשפט משום שאצלנו אין זו פעם ראשונה, אתה בחרתנו מכל העמים.

הרב והגב' כ"ץ הוריו של התינוק ארי ז"ל קבלו את הקשה שבמכות רק לפני יומיים, כל העולם מאשים את הגננות העצורות ואת כל הציבור החרדי, ואילו הם מגיעים בעיצומם של ימי השבעה לבית המשפט על מנת להעיד לטובת הגננות… זה שיבש לכלי התקשורת צמאי הדם את כל ההצגה.

האם הסבירה להם "איבדתי את הבן שלי. אני מכירה את המטפלות שבע שנים, שלחתי אליהן את כל הילדים שלי, אנחנו כמו משפחה. יש לי עוד שני ילדים אצלה כמה שנים. …לא תכננתי לשלוח אותו לגן קבוע, ולילה לפני התלבטתי איפה לשים את האוצר היקר שלי, התלבטתי בין המשפחה שלי לבין המטפלת והחלטתי לבחור בה כי הייתי הכי רגועה בעולם. הגזירה הייתה משמיים, הוא היה צריך להיפטר ביום הזה ובשעה הזו והשם עשה לי חסד שהוא לא נפטר אצלי בבית".

כמה עצמה וקבלת הדין יש במילים אלו, כל האמונה שלנו מבוטאת במשפטים מועטים אלו, האמונה שהשי"ת עושה את הכי טוב בשבילנו ושלכל דבר יש מיקום וכתובת מראש, אמונה פשוטה נבחנת דווקא בזמנים הקשים והמשפחה הזו עמדה בזמנים הללו בגבורה שאין דומה לה.

כאשר יהודי מאמין שהכל משמים אינו מבטא את הכעס כלפי הגננת או כל שליח אחר שהיה שם, זוהי שאר רוח הממחישה את ההבדל בינינו לבינם.

בשבוע שעבר הוזמנתי לביהמ"ש לתת חוו"ד מסוימת לטובתו של נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים בה נהרג אדם צעיר ז"ל אשר לדברי הנהג התפרץ לכביש לפנות בוקר, המשפחה התיישבו מולי בביהמ"ש ובאישור השופט החזיקו מול עיני תמונת ענק של הנפגע תוך שהם דורשים את מיצוי הדין עם הנהג ומשקיעים את כל כוחם שילך חלילה לכלא, כביכול זה יעזור להחיות את המנוח.

לא היה לי שמץ תרעומת עליהם למרות שמדובר באירוע מלפני שנים, לאבד אח צעיר זה לא קל ואין אדם נתפס בצערו, אך נזכרתי אז בסיפור אחר שארע בשכנותנו כאשר ילד חסידי נשכח ברכב ההסעות בדרך לחיידר ורח"ל שבק חיים, הורי הילד הגיעו לבימ"ש וביקשו לחון את הנהג האומלל באותה גדלות נפש שזכינו לראות אתמול, זכורני כיצד הסבא דיבר אז בבימ"ש: "המשפחה שלנו נשברה, לא ניתן למשפחה נוספת להישבר" ולא נותרה עין אחת יבשה באולם.

גם בהסתרה שבתוך ההסתרה נמצא איתנו השי"ת ואנו עימו – אשרינו.