אתמול זכיתי יחד עם עוד מאות יהודים שהבינו את גודל השעה, לחוות רגע נדיר שקורה אחת לדור: אתמול מלאו ברוך השם מאה שנות תורה שבהם פוסק הדור מרן הגר"מ שטרנבוך שליט"א מנחיל את התורה לעולם, וזאת התורה ששם משה לבנ"י – על פי השם ביד רבי משה.
תולדותיו של מרן מספרים בעצם את סיפורו של העם היהודי וההתמודדות החרדית במאה הסוערת ביותר בתולדותינו, החל מהיתמות באירופה השלוה כולל את מלחמת העולם השנייה וחורבן אירופה, הקמת המדינה ועד ההתמודדות מול הטכנולוגיה ואתגריה ההלכתיים, ובכל הצמתים ניצב מרן כמלאך הניצב על ראש דרך וכיוון את העם למעשה אשר יעשו, במסע חוצה יבשות מאירופה ואפריקה ועד ארץ ישראל – וישב משה לשפוט את העם.
כך גם בסערות התקופה ההשקפתיות, כאשר היה צורך ביד מכוונת ומסבירה אל מול בלבולי התקופה נשלח מרן ממרום להעביר את התורה בטהרתה כפי שקבלה ממרנן החזון איש והבריסקר רב אליהם היה מקושר ביותר – וכאשר ירים משה את ידו וגבר ישראל.
אתמול חגגו בביתו הפשוט מאות אנשים פשוטים שהגיעו לתפילת שחרית של הודייה, הצלחתי להשתחל בין שני תלמידי חכמים, אחר התפילה נשא מאן דהו כמה מילות ברכה מישהו אחר הוציא מיני מתיקה והשמחה פרצה במלוא עוזה כאשר השירים המוכרים מקבלים משמעות מיוחדת: ימים על ימי המלך תוסיף – שנותיו כדור דור.
מרן שליט"א התבקש לברך את הציבור ועשה זאת בכוונה עצומה ובחדווה של מצוה כאשר הוא מוסיף שגם מי שלא הגיע נכלל בברכה שניתנה מליבם של ישראל ביום גינוסיא דמלכא וכל העם עונים אמן עצומה – ויאמינו בהשם ובמשה עבדו.
כולם עוברים ומברכים, עברתי בין כולם וזכיתי לברכה מיוחדת, יישר כח, בכלל ניתן לומר שהאווירה כאן ייחודית בכך שאין למשבקים אינטרסים אלא כל חפצם של הבנים והנכדים הוא לשמור על ספר התורה בשלמותו – עבדי משה, בכל ביתו נאמן הוא.
לפתע מרן עוצר את הכל ומסמן משהו לנכד המכריז בשם הסבא כי הוא מודה לכהנים "שטרחו" להגיע לתפילה בביתו ולברכו, לידי עומד אחד מהכהנים והתרגשות אוחזתו, לא רק שהוא זכה אלא שהרב עוד חש צורך להודות לו על הזכייה, וזאת הברכה אשר ברך משה.
יצאתי משם ופתאום אנשים נוהרים לעבודה ואחרים למכולת, אה נכון יש גם עולם הזה מחוץ למעונות אריות, רק בתפילה שימשיך לנבון בשיבה דשן ורענן: זיכרו תורת משה עבדי.
מרן שליט”א כל ימיו מעריך ברכת כהנים באופן יוצא דופן, תמיד רצה שיהיו כמה שיותר כהנים בבית מדרשו