איך חוסר הוודאות של הציבור, הפך לשיטת עבודה פוליטית | מסך העשן של הניצחון

1. לפעמים גם האמת היא אופציה: הציבור לא רוצה לשמוע סיסמאות, הוא רוצה לשמוע את המציאות

עדיין לא ברור מה הן התוצאות המלחמה, מי ניצח והאם זה ניצחון, אבל תועלת אחת כבר יש לנו בידיים: כל אחד מאיתנו הפך למומחה ביטחון.

זה מתחיל ביושבי המקלטים שיודעים לפענח כל פיצוץ וכל בום ולאבחן מיד בידענות האם מדובר ביירוט או שמדובר בנפילה, כולל אלה שלא יודעים לנקד נכון את המילה מצרר. ככל שהתקדמה המלחמה בואכה הפסקת האש, השתפרה גם רמת המומחיות של יושבי המקלטים, מסתופפי הממדים או המצפצפים מצלמי הגגות, כולם יודעים להגיד בדיוק האם המלחמה היא ניצחון, האם יש הישגים, או האם המלחמה היא כישלון, וזה כבר תלוי באיזה צד פוליטי נמצא המומחה התורן.

הגדילו לעשות אלה שגם ידעו לקמט מצחם בחשיבות וללחוש כממתיקי סוד ויודעי דבר: בסוף זה הכל הנפט! תקשיב מה אני אומר לך, כל מה שמעניין את טראמפ זה רק הנפט! ואז לסיים את דבריהם ולתת למאזיניהם לעכל את רמת החשיבות, הידע ויכולת הניתוח הביטחונית המופלגת שלהם. מחיר הנפט הוא אכן פקטור רציני במלחמה הזאת, אלא שלרוב הדוברים בעלי ארשת החשיבות אין ממש מושג איך מחיר הנפט מושפע מהמלחמה, או איך מחיר הנפט משפיע על הכלכלה האמריקנית ועל דעת הקהל שם, הם גם לא יידעו לענות על השאלה מהו מחיר חבית נפט וכמה ליטרים היא מכילה. בסופו של דבר כולם קראו את אותה פרשנות באותו עיתון.

בניגוד ליושבי המקלטים, הפוליטיקאים התעלו על עצמם והפגינו ידענות מופלגת, כשידעו להסביר מיד עם הפסקת האש באיזו הפקרות מדובר, באיזו השפלה ובאיזו טעות פטאלית של נתניהו. המכנה המשותף ליושבי המקלטים ולפוליטיקאים המצקצקים הוא ששניהם לא מבינים מאומה מהחיים שלהם, שניהם לא יודעים מה באמת קורה בחדרי הדיונים ובמוקדי ניהול המלחמה. כן, גם לא ראש האופוזיציה שאמור להתעדכן באופן פורמלי אחת לתקופה ותו לא, ובוודאי שלא אותו לשעבר – מחולל טרגדיית ממששת המנדטים.

2. ניצחון, בערבון מוגבל

בניגוד לכל אותם הידענים, אנחנו אנשים פשוטים. לנו אין יכולת לדעת מה באמת קרה בחדרי הדיונים, מה הביא להפסקת האש, מה הם באמת השגי המלחמה, האם באמת יש נזק בעצירת המלחמה בשלב הזה ואם כן – מה הוא, די ברור לנו מכמות הדיווחים ומהניתוח האובייקטיבי של המצדדים מול המצקצקים, שבסופו של דבר אכן הושגו הישגים גדולים בס"ד, המלחמה כנראה לא הייתה לחינם ויכול להיות שבאמת ההחלטה על הפסקת אש היא לא נכונה – אבל אנחנו לא יכולים לדעת.

מה אנחנו כן יכולים לדעת? כאנשים פשוטים, אנחנו יודעים לזהות מיד ולהבין היטב מהו ניצחון, אנחנו יודעים לזהות מיד מי משקר אותנו ומי מנצל אותנו. כאנשים פשוטים אנחנו יודעים שניצחון זה מושג חד משמעי, ניצחון הוא דבר ברור שכל ילד מבין אותו. ולכן כל ילד מבין שסיטואציה שצריכים להסביר לנו אותה, לבאר לנו אותה ולשכנע אותנו בקיומה, היא יכולה להיות הרבה דברים, אבל ניצחון – היא לא.

וזה בסדר, אנחנו לא צריכים לשמוע שניצחנו במלחמה הזאת. אנחנו צריכים בסך הכל לשמוע שההשקעה לא הייתה לשווא, שהמאמץ לא היה מיותר ושאכן התקדמנו בדרך לשמירה על ביטחון אזרחי מדינת ישראל. בפעם האחרונה שדיברו איתנו על ניצחון היסטורי מהדהד, קיבלנו עוד אריה שואג, ואנחנו רוצים לדעת מראש האם צפויים לנו עוד שאגות כאלה בהמשך. זה הכל.

אבל במקום להסביר לנו את זה, הצד הימני של המפה מנסה להסביר לנו שמדובר בניצחון מוחלט, נתניהו מתאמץ לתת הצהרה לתקשורת ולפרט את ההישגים, בעוד שהצד השני וחסר האחריות, באבחת מקלדת ובאימפולסיביות רגעית פוליטית, ממהר לבטל מכל וכל את כל מה שהצבא השקיע, את כל מה שנעשה באיראן ואת כל הנזקים שנעשו לאויב.
אנחנו מבינים שמדובר בפוליטיקה, אבל אנחנו כנראה לא מספיק מבינים כמה הפוליטיקה הזאת מזיקה למלחמה ומזיקה לנו כאזרחים, עד כמה היא מזיקה למורל הלאומי ולכל התנהלות תקינה של מדינה חפצת חיים.

3. שתיקה מכאן, ישרות משם

מאנשי האופוזיציה היינו מצפים שישתקו. כן, פשוט שישתקו. אם אין להם מושג באמת מה קרה בפנים, אז זה בסדר למתוח קצת ביקורת על השלטון, זה תפקידם כאנשי אופוזיציה בפרט בערב בחירות, אבל היינו מצפים מהם למעט יותר אחריות. אין לכם מושג? פשוט תשתקו. אם אתם לא חושבים שמדובר בניצחון – לפחות אל תהפכו את כולנו ללוזרים, אל תהפכו את דף המסרים שלכם לדף המסרים של איראן שגם אל ג'זירה ודוברות משמרות המהפכה יוכלו להשתמש באותן מילים שאתם השתמשתם כדי להציג את ההפסד של ישראל וארצות הברית. החטא של לפיד, בנט וחבריהם הוא כפול: גם הפכו את הביטחון לפוליטיקה וגם לקחו את הפוליטיקה והפכו אותה לדיברור האויב.

מנגד, מראש הממשלה ומהקואליציה היינו מצפים למעט יותר ישרות וקצת יותר כנות, קצת יותר שקיפות. האינטליגנציה של אזרחי מדינת ישראל היא קצת יותר גבוהה ממה שנראה לכם. נכון שרוב העם היושב בציון לא בקיא בפרטי המשא ומתן, לא בקיא בפרטי ההישגים של המלחמה, לא יודע בדיוק מה הושמד באיראן, מה הושמד בלבנון ומה באמת הולך לקרות בשבועות הקרובים בזירה הזאת, אבל כאזרחים מגיע לנו פשוט הסבר.

לא מגיע לנו שתזלזלו בנו ותנסו לשכנע אותנו שמדובר בניצחון היסטורי וחד משמעי, שאנחנו בעיצומם של ימים היסטוריים, כי יש כלל פשוט שגם אנחנו פשוטי העם יודעים אותו: ניצחון שצריכים להסביר אותו – הוא לא ניצחון. נקודה.

וזה בסדר, לא ביקשנו ניצחון, לא ביקשנו את הכרעת האויב במכה אחת, אבל ביקשנו שמי שיושב על ההגה ואלה שיושבים בחדרי הדיונים יספקו – לכל תושבי מדינת ישראל – הסבר פשוט, כנה, ושקוף: השגנו כך וכך, עדיין לא השגנו כך וכך, יש לנו עדיין לעשות כך וכך, אנחנו נמצאים בנקודה כזאת וכזאת. האזרחים יהיו הרבה יותר רגועים ותתפלאו לגלות שהם פתאום יותר מאמינים לכם.

אבל במקום שזה יקרה, אנחנו מקבלים מופעי ראווה של ראה"מ ואנשיו ואחר כך של הערוצים המזוהים איתם, שמספרים לנו על ימים היסטוריים ועל הפיכת הקערה מהשביעי באוקטובר עד היום. יכול להיות שבאופן טכני הם צודקים, יש בחסדי שמים הפיכת קערה, יש שינוי ממצב בו איראן וכל שלוחותיה איימו לכלותינו ובחסדי שמים המצב התהפך עליהם והיום הם חלשים, אבל לפחות תהיו כנים ותסבירו לנו את המצב לאשורו.

לפחות תגידו לנו בכנות: היה לנו ציר רשע, היה להם פרוקסי חזק בכל האזור, הפרוקסי הזה ברוך השם נחלש, אבל את איראן עדיין לא ניצחנו. אנחנו בדרך, כרגע יש הפסקת אש מטעמים שונים ואלו הם: א'. ב'. ג'. אבל תדעו שאנחנו נמצאים בנקודה כזו וכזו. בדיוק כמו מפה בכניסה לפארק או שמורת טבע, שם משורטטת מפה ובמרכזה חץ גדול "אתה נמצא כאן". כך המבקרים יודעים מהיכן נכנסים, לאן הולכים ומהיכן יוצאים.

הציבור הישראלי אינטליגנט מספיק כדי להבין תמונה מורכבת ולא רק סיסמאות ניצחון שקריות. הציבור הזה בוודאי יודע לזהות היטב סיסמאות הפסד מחלישות שזהות לדף המסרים של האויב.

שני הצדדים – גם הממשלה וגם האופוזיציה – צריכים ללמוד מכאן לקח חשוב מאוד לקראת הבחירות הבאות עלינו לטובה או שלא לטובה: אל תזלזלו באינטליגנציה של העם. הציבור בישראל חכם יותר ממה שאתם חושבים והוא רוצה לשמוע את האמת. וברגע שאתם משקרים לו לכאן או לכאן, הוא יזהה את זה ויפסיק להאמין לכם.

תפסיקו למכור לנו ניצחון ותפסיקו למכור לנו הפסד, לא את זה אנחנו מחפשים. אנחנו מחפשים את האמת, מחפשים את הבהירות, מחפשים את השקיפות, מחפשים פשוט לדעת מה קורה איתנו וזה הכל.

4. הכנה לבחירות

פוליטיקאי טוב הוא פוליטיקאי שמעריך את האנשים שלו. הפעם היחידה שהיה במדינת ישראל מהפך היסטורי מהדהד ואמיתי, היה כשהגיע בגין ופנה לציבור באמירה פשוטה: הם מקפחים אתכם, הם לא רואים אתכם, אבל אני מבין אתכם, אני מעריך אתכם. עד היום מי שמנהיג את הציבור הזה הוא אשכנזי פריבלג ששמו המקורי הוא מיליקובסקי, וזה עובד מצוין. ומדוע? כי הוא הצליח לשכנע את האנשים שהוא רואה אותם.

בפועל, כיום הוא לא ממש רואה אותם אבל לפחות על זה הוא מצהיר. ואם יש משהו שיכול לגרום למהפך, אם יש משהו שיכול לגרום לפוליטיקה להשתנות, אם יש משהו שיכול לגרום לציבור להאמין למישהו שנמצא היום במערכת הזאת, זה רק אם הוא יבוא, יסתכל לציבור שלו בעיניים ויגיד: אני לא מזלזל בכם, אני אומר לכם את האמת, אני לא עובד עליכם ומפיל את רוחכם כדי להפיל את נתניהו, ואני לא מוכר לכם ניצחונות מדומים כדי לשמור על נתניהו.

את הפסקת האיש הזאת אפשר לנצל כהכנה לבחירות הבאות עם כלל ראשון וחשוב: תהיו כנים איתנו, תהיו אמיתיים, תפסיקו לזלזל בציבור שמצביע לכם, זה הכל.

הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע מבית יתד נאמן, לתגובות: [email protected]