מאז פסח ועד היום, בכל לילה אנו עומדים בפני מבחן במתמטיקה, כמה ספרנו אתמול? מהו המספר העוקב של 34, וכמה זה חלקי 7. והלילה הזה סוף סוף חופש. אין צורך לספור. כי הגענו אל היום המיוחל…
עומדים אנו בערב חג מיוחד שאין כמותו – חג שבועות – חג מתן תורה, מיד לאחר התפילה נשב סביב שולחנות ערוכים אמנם לא נסעד כרב יוסף, אחרי הכל איננו אמוראים… אבל נהנה ממיטב הקולינריה האמהית, עם הוראתו הברורה של רבי אלעזר דבעינן "לכם".
כשבטננו מלאה נמלא את הרחובות, בדרכנו לכבוש את ספסלי בית המדרש המואר. שם נגמע בשקיקה עוד ועוד דפי גמרא, ואולי כמה משניות (אם לא נחשוש לדעת המקובלים), כמובן לא נשכח לעסוק בזמירות נעים ישראל, דוד מלכא משיחא, בעל ההילולה. וכשיחלפו שעות המתיקות, נפתח בדיון על זמני תפילה, איסור לימוד בעלות השחר, זמן טלית, ונץ גלוי ונראה (וטבילת מקווה למדקדקים…).
נקדש על היין, ננוח קמעא, נאכל מעט, ושוב ננוח, וכשנקום מהשינה בכוחות מחודשים נשקע שוב בעיונה של סוגיה ו…. זהו! החג יגמר עם מנחה מעריב, ושיעור בהלכות יום טוב בינתיים…
* * *
היתכן?! היתכן?!
דווקא חג זה קיבל רק יום אחד?? החג הכי ישיבתי, הכי תורני, הכי משמעותי, כל כולו מושתת על התורה הקדושה. לא יכלו להאריך אותו לפחות לשבוע כשאר ידידיו הטובים פסח סוכות, ואפילו חבריו מדרבנן, חנוכה 8 ימים, ופורים יומיים או משולש.
* * *
אינני מתיימר להיות מסבירן או דובר התורה… אך חשבתי לעצמי – אולי חג שכל כולו תורה ותורה ותורה עלול להלחיץ כמה וכמה אנשים טובים ויקרים… עלול לגרום להם לפיק ברכיים, רגליים קרות, סחרחורת בראש, רעידות בידיים והנעה של כמה איברים נוספים…
מילא להחזיק מעמד בלי באגט שבוע… מילא לישון עם החתולים שבוע… מילא להשתכר שלושה ימים ברצף… אבל ללמוד תורה שבוע שלם…. לילה אחרי לילה… זה יכול להיות 'עומס דת'… בקושי לילה אחד אנו מחזיקים ראש מעל הגמרא, אלמלי ה'לדבר בלימוד' מה היינו עושים?! אז שבוע שלם?!
* * *
במחוזותינו כאשר חתן וכלה מתארסים שמים בפניהם גדרים, מדברים כך וכך פעמים בשבוע, במשך כך וכך זמן, על כך וכך נושאים, ולמה שלא ידברו שעות אל תוך הלילה? למה שלא יכירו טוב יותר האחד את השנייה? כדי להישאר עם טעם טוב! עם טעם של עוד. להגיע לפסגה, ולהישאר עם התחושה הנפלאה הזאת. שלא ימאס…
* * *
באה התורה הקדושה ואמרה לנו – 'יום אחד'. ללמוד בלילה, אבל בשמחה. עם אווירה מיוחדת, עם אקסלים ואבטיח. להיות ערים, אבל כחוויה. להכיר את בית המדרש בשעות הבלתי שגרתיות האלו. וחלילה וחס לא להיות במצב של לחוצים ועומדים בדין!! להישאר עם טעם של עוד…
איפה כתוב בתורה ללמוד בליל שבועות חוץ מהציווי הקבוע של "והגית בו יומם ולילה"???