ביום הקדוש ל"ג בעומר נתגלה סודות התורה לרשב"י בשעת הסתלקותו, ביום זה הסמיך הרשב"י את התנא רבי אבא לעלות את הסודות עלי ספר – הלא הוא ה'זוהר הקדוש', על ספר נורא וקדוש זה אין יהודי שלא שמע, ובכל זאת רבים מאיתנו מעולם לא פתחו את ספר הזוהר, ובטח שרק מעטים מצליחים להבין את שפת הארמית של הזוה"ק, שלא לדבר על סודות התורה המובאים שם. בהחלט, ספר הזוה"ק אפוף מסתורין, בהיותו אבן יסוד לחכמת הנסתר, ובמשך דורות רבים היה נחלתן של יחידי סגולה בלבד.
אחד מאותם ענני הערפל הסובבים את ספר הזוהר, הם הכינויים הרבים של מדרשי הזוהר, אם זה ה'אדרא רבא', ה'אדרא זוטא', או 'ספרא דצניעותא', ו'מדרש הנעלם' וכהנה רבות, מה שגורם בלבול רב לאיש הפשוט על הרכבו של ספר הזוהר.
אכן, למרות שבמהותו הזוה"ק הוא חידושי אגדות על דרך הנסתר לפי סדר פרשיות התורה, בכל זאת מעורבים במקומות שונים תוך ספר הזוהר מדרשי קבלה נוספים מהתנא האלקי רשב"י זיע"א.
זאת התורה אשר שם משה
אחד המדרשים המופלאים מתוך מדרשי הזוהר, ואולי המדרש המופלא ביותר מכתבי חז"ל שיש בידינו, הוא מדרש 'רעיא מהימנא', המפרש על דרך הסוד את רמ"ח מצוות עשה.
אם בשאר ספר הזוהר רב הנסתר על הנגלה, מתגלין בו רזין טמירין וסודות עתיקים, אזי לעומתם הגילויים של ספר 'רעיא מהימנא' מזדקרים ומתייחדים לעילא ולעילא, היימצא מקור גדול ללימוד סודות התורה, יותר מפי רעיא מהימנא (=רועה נאמן, הלא הוא כינויו של משה רבינו בספר זה) ישירות אל התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי.
לאורך כל ספר 'רעיא מהימנא' מתבהר ומתברר כי אין ספר זה גילוי סודות גרידא של הרשב"י כדרכו בזוהר, אלא התגלות של סודות עליונים ששמען ממשה רבינו שעל שמו קרוי מדרש זה, ומעוד נשמות צדיקים מפמליא של מעלה. בתחילת כל מאמר של משה רבינו ה'רעיא מהימנא', בראשיתו הוא קורא לכל התנאים והאמוראים ולכל מתיבתא דרקיעא להשתתף בחידושי הסודות, ורק אח"כ פותח וממשיך בגילויי החכמה. כמו כן המדרש מלא וגדוש בתפילות של משה רבינו ואליהו הנביא לקרב הגאולה, ובמקומות נוספים אף הוא קורא לאבות הקדושים, ולעוד תנאים נוספים כגון הלל ושמאי. ירעד כל לב, ותתחלחל כל אוזן.
לא בכדי, איש האלקים הגאון מוילנא זיע"א, בחר לו תחילה ללמוד מדרש הרעיא מהימנא "עד שראה עצמו בקי בו בקיאות נפלאה לספור אותיותיו ממש", וגם ייחד למדרש זה ביאור מיוחד וחשוב, וכפי שמעיד תלמידו הנאמן הגר"ח מוולאזין זצ"ל בהקדמה לביאור הגר"א לספרא דצניעותא: "…שמעתי מפיו הק', שהיה חוזר הרע"מ פעמים רבות אין מספר בשקידה נפלאה מאד, עד שראה עצמו בקי בו בקיאות נפלא לספור אותיותיו ממש, אז פנה עצמו ללימודים אחרים בנגלות ונסתרים", ובנוסף לעדות עצומה ונוראה זו, מספר לנו מרנא הגר"ח מוואלז'ין על גילוי נדיר שהיה לרבינו הגר"א אחר שראה עצמו בקי ברעיא מהימנא בקיאות נפלאה "…וחלם לו שמשה רבינו ע"ה היה בביתו ונסתלק".
המון הלומדים מרגישים ניתוק לסודות הקבלה. המושגים הגבוהים של חכמת הפנימיות מרחיקים רבים מחכמה זו, ובצדק, הבנת סתרי התורה שייך רק לבעלי דרגא ואנשי קומה שיש להם השגה בעניינים רמים אלו. בנוסף, ללומד הפשוט אין אפשרות להתחיל 'לטייל בפרדס' בלא הקדמות ארוכות מחכם מוסמך, בפרט שהמילים הבסיסיות בחכמה האלקית בלתי מוכרים, מה שגורם לטובים ושלמים להירתע מלהתקרב בהר ונגוע בקצהו.
אבל אין ספק שאם רבינו הגר"א ראה במדרש רעיא מהימנא 'ספר בראשית' לחכמת הנסתר, ודאי הוא שכאן טמון 'גשר' בין עולם הנגלה לנסתר.
ובאמת כך מעידים תלמידי חכמים גדולים כי אין צורך בהקדמות מיוחדות ללימוד ה'רעיא מהימנא', וגם המושגים המוזכרים בספר מוכרים וידועים לכלל הת"ח מתורת הנגלה, אם במצוות העוסקות בסוגיות ידועות מ'חושן משפט' כמו מצות השבת אבידה ועבד כנעני והלכות נזיקין וכדו', או הלכות מעשיות רבות באורח חיים, וכן מבאר דינים רבים בסדר קדשים.
לעיתים תדירות גם מזכיר מושגים ידועים מהש"ס או מסכתות התלמוד, כמו דברי הרעיא מהימנא המפורסמים בפרשת כי תצא (דף רעו ע"ב) על מסכתות ענ"י [עירובין נדה יבמות], מה שמחבר ומקרב את כלל הת"ח ללימוד החכמה.
מאורעות וגלגולי מדרש ה'רעיא מהימנא'
למרבה הצער, כגודל חשיבותו של מדרש הרעיא מהימנא, כך גודל השיבושים הגדולים והתלאות הרבות שפקדו את האי מדרשא קדישא.
כל מי שלמד או קרא אי פעם בספר הזוהר הקדוש, בוודאי שם ליבו שישנם מקומות בזוה"ק שלפתע מתפצל העמוד לשניים או שמתחיל קטע חדש תחת הכותרת 'רעיא מהימנא', הכל לפי עניינה של מהדורת הדפוס. רבים מהלומדים אינם יודעים שהרעיא מהימנא המופיע בגוף הזוה"ק הינו בעצם ספר שלם שנתחבר כחטיבה בפני עצמה, ובמקורו לא נכתב בתוך פרשיות הזוה"ק כלל.
אלא שהמדפיסים הראשונים בדורות הקודמים עם כל האמצעים הדלים שעמדו לרשותם, חפצו וגם הצליחו לערב את המדרש הקדוש הזה בתוך פרשיות הזוהר, ומכיון שהמדרש בנוי ממאמרים שונים ונפרדים על סדר המצוות, פיזרו המדפיסים כל מאמר של מצוה בפרשה בה היא כתובה, ובכל זאת ציינו בסוף כל מצוה את המיקום של המצוה הבאה בספר המקורי היכן פיזרו אותה בספר הזוהר, וכך למשל יראה הלומד בזוהר בפרשת אמור שלפתע באמצע הפרשה מופיעה 'הקדמת רעיא מהימנא', והלומד הפשוט אינו מבין מדוע ההקדמה מופיעה באמצע הספר…
כמו כן השאירו במאמרי המצוות שפיזרו בזוהר, את המיספור שיש בתחילת כל מצוה לפי המספר שלה בספר המקורי (בספר המקורי, לפני כל מצוה יש מספר 'פקודא קדמאה' 'פקודא תניינא' 'פקודא תליתאה' וכן עד"ז).
שיבושים רבים וחמורים נוצרו מפיזור הרעיא מהימנא בפרשיות הזוהר, וכבר רבינו הגר"א (ברעיא מהימנא פרשת פנחס דף רטו ע"ב) מתלונן, "…וכל הרעיא מהימנא דכאן, הוא הכל ענינים מלוקטים שליקט המסדר וחיבר לפי דעתו, וכן הוא כל הרעיא מהימנא שסידר בפרשיות כידוע".
הפסדים רבים ונוראים נוצרו מפיזור המדרש בתוך פרשיות הזוהר, אך ללא ספק התקלה החמורה ביותר היא שישנם 'מאמרי מצוות' שנשמטו בטעות למסדרים ולא הכניסום בתוך הזוהר, מה שגרם לעובדה שיש מאמרי זוהר מלפני אלפי שנים שלא באו לידי הלומדים עד עצם היום הזה!!! חלק מהמצוות שהשמיטו, כבר רבינו הרמ"ק זיע"א מביאם תוך פירושו על הזוהר 'אור יקר', חלק נוסף מהמצוות שנשמטו – המדפיסים בעצמם מציינים לזה בסוף המצווה הקודמת לפניהם בספר המקורי היכן שפיזרוה בזוהר (כאמור, כך דרכם לציין בסוף כל מצווה אל המקום שפיזרו בספר הזוהר את המצווה שלאחריה בספר המקורי) מה שמוכיח שאותם המצוות שהשמיטו עמדו כנגד עיניהם של המדפיסים, וכוונתם היתה להכניסם לזוה"ק, ורק בשגגה נגרמה תקלה זו.
בדורינו שרדו מאות כתבי יד ישנים של ספר הזוהר, וחלקם מלפני עידן הדפוס, ובכולם לא מעורב בהם ה'רעיא מהימנא', מה שמוכיח כי תערובת הרעיא מהימנא נעשתה ע"י המדפיסים הראשונים. כמו כן שרד עד ימינו אנו בבתי עקד שונים, כתבי יד רבים של ה'רעיא מהימנא' בצורתו המקורית, עם המצוות שנשמטו בדפוסים.
יומא טבא לרבנן
לראשונה אחר אלפי שנים מעת שגילה ה'רעיא מהימנא' את האי חיבורא לתנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א, נפל נהורא רבה בבי מדרשא, ע"פ בקשתם ועידודם והסכמתם של מרנן עיני העדה גדולי הדור וראשי המקובלים שליט"א, אחר עמל ויגיעה של ת"ח מופלגים במשך שנים ארוכות, עלה בעם ישראל על מכבש הדפוס 'רעיא מהימנא השלם' קדישא בהוצאת המכון שע'"י מוסדות 'אלף המגן' בני ברק, במהדורה מאירת עיניים, כפי הסדר שמביא הרמ"ק בחיבורו הגדול 'אור יקר' על הזוהר, וכצורה המופיעה בכתבי יד רבים הכוללת את מאמרי המצוות שלא נדפסו מעולם, עם שיכלולים רבים ועצומים, בתוספת ביאורים מגדולי מפרשים. ואף מבוא מקיף ורחב על מדרש רעיא מהימנא והשתלשלותו, ועל עניינים רבים בזוה"ק.
תוכו רצוף אהבה וכלול ביצירת מפעל ענק – "ביאור הגר"א לרעיא מהימנא" שנדפס לראשונה בשנת תרי"ח בקניגסברג ע"י הגאון רבי דוד לוריא זצ"ל ושאר בשרו רבי שמואל לוריא זצ"ל, ואח"כ נדפס שוב בשנת תרמ"ה ע"י רבי שמואל לוריא בספר 'יהל אור' שם ביאור הגר"א לרעיא מהימנא כרוך ומעורב יחד עם כל השרידים מביאור הגר"א לזוה"ק. כמובן שעד היום הביאור הנפוץ בקרב הלומדים היה בצילום מדפוס ישן נושן, ורק כעת לראשונה הוא רואה אור חדש ואור יקרות.
מה גם שביאור הגר"א בתורת הנסתר הוא פירוש שיטתי כמו פירש"י, תופעה שמגדילה שבעתיים את הקושי בלימוד ביאור זה, לנוכח העובדה כי פירוש זה לא נמצא בדף אחד סמוך ונראה למדרש 'רעיא מהימנא', מציאות שלא היתה שייכת כל עוד הרעיא מהימנא היה מעורב בתוך הזוה"ק, עד הלום שקיימנו והגיענו לזמן הזה בו זכינו למהדורה החדשה והמפוארת של הרעיא מהימנא שנדפס כעת בפני עצמו.
יפקון מגלותא ברחמי
ובצאתנו מן הכרך, יש לציין עובדה חשובה על ציטוט הזוהר המפורסם והשגור בפי כל "בספר הזהר יפקון ביה מגלותא ברחמי", משפט זה אינו מופיע כלל בספר הזוהר, הוא נמצא רק בספר רעיא מהימנא (פרשת נשא, דף קכד ע"ב), ואף שכוונת הדברים על כל ספר הזוה"ק, בכל זאת בוודאי שעיקר הדברים אמורים על זהר הרעיא מהימנא, ויהי רצון שבזכות גילוי ותיקון מדרש ה'רעיא מהימנא' על מתכונתו כבתחילה, נזכה במהרה לצאת מהגלות ברחמים גדולים, ולגילוי אורו של משיח צדקינו בב"א.
בשיחה עם מדור הספרים של 'חדשות JDN' מספר המחבר על חשיבות הספר: "הוצאנו לאור לראשונה בשלימות מדרש "רעיא מהימנא", ובנוסף ביאור הגר"א לרעיא מהימנא.
מאורעות המדרש שהיה מפוזר בזוהר הקדוש לכבוד ל"ג בעומר".
"המדרש הוא מאמרים על רמ"ח מצוות שמשה רבינו מגלה לרשב"י, שביסודו נכתב כספר שלם בפני עצמו משאר הזוהר, ובדפוסי הזוהר במאות שנים האחרונות פיזרו כל מאמר ומאמר של מצוה בזוהר תוך הפרשה בה היא כתובה. וכבר הגר"א מתאונן על כך שהמדפיסים פיזרו את המדרש בספר הזוהר".
עוד מוסיף הרב בשבח החיבור כי "במלאכת הפיזור נשמטו כמה מצוות שלא נדפסו כלל, וחלקם נמצאים בכמה כת"י ששם נמצא כל המדרש בשלימותו כצורתו המקורית, וחלקם מובאים ב'אור יקר' לרמ"ק. במהדורה החדשה מובא הכל בשלימות כצורתו המקורית. וידוע מה שמעיד הגר"ח מוואלז'ין על הגר"א: שהיה חוזר על המדרש רעיא מהימנא עד שהיה בקי לספור אותיותיו ואח"כ פנה לו לשאר עיסוקיו בנגלה ובנסתר".
"גם ביאור הגר"א היה בכתב ישן ולא בסמוך למדרש – כך שהוא חידוש גדול מאד בבית מדרשו של הגר"א וכמו שמעידים לומדים רבים. וב"ה מהדורה ראשונה נגמרה לגמרי מהמדפים".
הרב מספר על הסכמה מיוחדת שנתנה לספר: "קיבלנו הסכמה נלהבת מאד מהגר"ח קנייבסקי בחורף האחרון (מההסכמות האחרונות שהגר"ח כתב, אם לא האחרונה) ששמח מאד בהוצאה המתוקנת לראשונה של מדרש חז"ל זה".
הגאון המקובל רבי יעקב עדס שליט"א יצא מגדרו לנוכח הספר ונתן באריכות הסכמה נדירה ומלהיבה מאד בכתב ידו לספר, זה דבר חסר תקדים אצלו, והוא גייס את הרה"ח ר' מאיר נחמן אלחדד ששתי בניו נעקדו בל"ג בעומר תשפ"א במירון שישלם את כל הוצאות ההדפסה ונקראת מהדורה הראשונה בשם "מהדורת קדושי מירון".
כמו"כ נתנו הסכמתן הרבנים – ר' מיכל זילבר מזוויל, ר' יצחק מאיר מרגנשטרן (תורת חכם), הרב עמרם אופמן מ"העדה" ור"י שער השמים, ר' גמלאיל רבינוביץ משער השמים, ר' אליהו זליברמן מהקהילה ברובע, ר' דוד בצרי.
אפשר להשיג את הספר – 02-5316235
