הגאון מווילנא זיע"א כתב לאשתו ולבנותיו, איגרת, בה הוא כותב על שמירת הפה. הוא גם כותב לבנותיו שאם הן יודעות שהן ילכו לבית כנסת, וחלילה יכולות להכשל בדיבור הפה, עדיף שכלל לא ילכו לבית הכנסת, שהרי אשה כלל לא חייבת להתפלל במניין, ובוודאי שאם היא מגיעה למקום שיכול להחליש אותה, עדיף שהיא תהיה חזקה ותתפלל בביתה.
נכון שלגברים יש חיוב להתפלל במניין, אבל אם המניין הזה יש בו מחלוקות, השכינה לא שורה שם, ואפילו אם מתפללים שם במניין זה לא מניין, השכינה לא שורה במקום שאין בו שלום אלא יש מחלוקות, וכל שכן ליצנות, או לשון הרע, או כל מיני סוגי זלזול, כמו שלצערי הרב גם ראיתי בעצמי, אז ודאי שצריכים לרוץ לבית! אם אין מניין נורמלי. כי למה? כי ודאי השכינה לא שורה שמה, אז בכלל אין מניין. אפילו שיש שם אלף איש אבל אין שם מניין, כי אין חיבור ביניהם, אז אין בכלל מניין.
אז לכן כל דבר צריכים לראות, יש מצווה להתפלל בציבור, ב"ה בעם ישראל לא חסרים מניינים, ב"ה יש בתי כנסיות יפות, יש ישיבות נפלאות, הרבה הרבה דברים יפים יש בעם ישראל, אדרבא, צריכים לראות, עם ישראל נמצא בעליה יפה מאוד. מצד שני יש גם ירידה גדולה מאוד, אבל מסתכלים על הצד של העליה, יש עליה יפה מאוד. אז אם הוא יודע שיש מקום ששם עוברים על התורה, אין שם שום מניין ולא יהיה שום מניין שם.
הכי טוב זה כששמחים. תפילה בשמחה מתקבלת הכי הכי יפה! תחשוב עכשיו, נגיד הבן שלך, אם הוא בא ובוכה, ואפילו מעורר לך את הרחמים, בסדר. אבל אם הוא בא שמח – "אבא היקר! איזה חיים יפים! איזה אבא טוב אתה!", שמח! מה שיבקש אתה תתן לו. בשביל לבכות צריך לעורר את הרחמים, ולפעמים שבוכים מעוררים את העצבים לא את הרחמים, מעוררים ח"ו את העצבים של ה', לא את הרחמים. אבל שמחה, תמיד אוהבים מי שבשמחה, תמיד! מה שהוא רוצה נותנים לו.
אז למה בכלל צריכים שערים? אצל הקב"ה אין צורך בשערים. אלא אומרים, למה יש שערים? לאלה שבוכים בחינם, אז יש שערים. אם אדם הבכיה שלו היא לא לשם שמיים היא לא תתקבל, רק בכיה שהיא לשם שמיים. ז"א אם אדם בוכה ומה, כל מי שבוכה, אז מה? כל הבכיינים יקבלו? מה פתאום! יש בכיה שהיא כמו תלונה, כמו להתלונן לקב"ה: "למה אתה לא עושה רצוני! לא טוב לי מה שאתה עושה איתי!", אז הוא יקבל בגלל שהוא בוכה? מה פתאום! רק בכיה, ר' נחמן מברסלב כותב 'בשמך יגילון כל היום' זה ראשי תיבות בכי"ה. רק בכיה שהיא תוצאה מתוך שמחה, מתוך געגועים לה', בכיה על השכינה, בכיה על ה'. לא בכיה שאדם בוכה 'לא טוב לי', לא טוב לך? תמשיך לבכות! הבנת? אם הוא בוכה כמו שאמרתי שהוא ממש. משל לאבא שבוכה בוכה מאוד, למה? בגלל שהבן שלו נעלם. הוא רואה שהילד השני גם בוכה, שואל אותו: "על מה אתה בוכה?", הוא אומר: "אין לי סוכריות!", האבא משתומם: "מה, על זה אתה בוכה?! אני בוכה שאחיך נעלם ואתה בוכה על סוכריות?!", ככה נראה הבנאדם בעיני הקב"ה – הוא בוכה על הבנים שלו שהתרחקו ממנו והשני בוכה על כל מיני דברים של העולם הזה. כמו שילד קטן בוכה על הסוכריות, בדיוק אותו דבר. זה לא ששערי דמעה לא ננעלו ואדם הוא כל היום… שערי דמעה לא ננעלו כשבוכים בכיה של אמת. אבל שמחה? זה פתוח תמיד! גם אין שערים למי שמתפלל בשמחה! לשמחה אין שערים, לבכיה יש שערים, לשמחה אין שערים! תבוא בשמחה, אין! אתה ישר נכנס!
תחשוב עכשיו שאדם בא למלך, הוא בא ועומד בשער, שואל אותו השומר: "מה אתה?", אומר לו: "אני צריך את המלך! אני צריך לבקש ממנו משהו!", וכו'. טוב, השומר אומר לו: "תכתוב את הבקשה ונבדוק. 'יעלה ויבוא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד…', וכו', נעביר אותו את כל המשרדים. יש הרבה משרדים, יש משרד 'יעלה', אח"כ משרד 'ויבוא', אח"כ משרד 'ויגיע', וכו'. נראה, אם תגיע למלך הבקשה שלך. ובנאדם אחר בא כולו מלא שמחה! "באתי! אני רוצה להגיד תודה למלך! רק להגיד תודה למלך! לא רוצה לבקש ממנו כלום! רק רוצה לשיר לו, לשמח את המלך!", ישר יכניסו אותו למלך, כי רוצים לשמח את המלך! "אני בא רק לשיר למלך! אני רוצה להגיד לו תודה! רק לשיר לו!", ישר! אין! לא יעלה ולא יבוא, ישר למלך! אתה רוצה לשמח את המלך? תיכנס! אתה רוצה לבקש מהמלך? בא נבדוק אם הבקשה תתאים לנו. תן חיוך בקיצור, בקיצור הכי טוב זה לשמוח.
הזוהר הקדוש אומר שיש שלשה תפילות, יש תפילה למשה תפילה לדוד ותפילה לעני. הזוהר אומר – איזו תפילה מתקבלת? התפילה לעני מתקבלת לפני כל התפילות. אבל תפילה לעני שהוא מתפלל, שהוא מרגיש שהוא עני, לא פירושו שהוא מתבכיין! אלא הוא מרגיש 'רבונו של עולם, ממש צר לי שאני רחוק ממך, ממש צר לי בעניות שלי, שאני עני מתורה, שאני עני מתפילה…', גם עני מכסף '…ואני רוצה בזה מצוות… אבל אני בוכה כי הייתי רוצה להיות עשיר בשביל לעשות נחת רוח לך. אני לא בוכה בגלל שאני עני ולא טוב לי, בשביל תלונות ח"ו, אני בוכה שאני עני כי אין לי! והייתי רוצה כן לשמח אותך! שתהיה לי תורה, שתהיה לי תפילה, שתהיה לי עשירות לעשות מצוות, אני בוכה על העניות שלי כי צר לי על העניות שלי, צר לי שאני עני ובגלל זה אני רחוק ממך, בגלל העניות שלי'. אחרי הכל העני מתפלל, ככה כתוב בזוהר, יש זוהר מפורש על זה. יש זוהר מפורש, אם אתה רוצה בלא נדר, אני אשתדל, אין לי פה ספרים, אני אשתדל שבוע הבא להביא את הזוהר לקרוא ולהשמיע לכולם את הזוהר איך הוא כותב, איך הוא מסביר את זה, בלא נדר. אתה יודע מה, יש לי רעיון, שבוע הבא זה ההילולה של רבי שמעון, אני בלא נדר יקליט שיעור על העניין הזה, על הנושא הזה, ונביא, תשמיע אותו לעם ישראל. ממילא זה זוהר, אז נלמד את הזוהר הזה, בלא נדר.
אין על הרב שלום ארוש השם ישמור אותו שמחזק את עם ישראל במשך שנים רבות, מפקיר את עצמו לצורכי הציבור, השם ישלח לו רפואה שלמה ואריכות ימים ושנים!