במאמרנו בחלק א', בשבוע שעבר הצבנו במרכז ליל הסדר את חמשת העקרונות החינוכיים שמכוון אותנו בעל ההגדה ולפיהם יש לפעול בליל הסדר. סקרנו את האתגרים הרבים שבפניהם אנו ניצבים בליל הסדר. במאמרנו זה ניגע בחלקם, ונעסוק במצוה העיקרית בלילה חשוב זה, מצות 'סיפור יציאת מצרים'. נמחיש כיצד לקיים מצוה זו כראוי.
קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד…
בעל ההגדה סידר בהגדה חמישה עשר סימנים, קדש, רחץ, כרפס וכו'. מרכזיוּת ליל הסדר הינה בסימן החמישי, במגיד, שהוא גם הסימן הארוך ביותר. אחד האתגרים בליל הסדר הינו (בהדמיה) "הבחנה בין עיקר לטפל". משימה זו חשובה בפרט לאור רצוננו לשתף את הילדים, לפחות עד סוף הסעודה, שמתקיימת בשעה מאוחרת יחסית. כמו כן עלינו לגרום ענין רב למשך כל הלילה לכל משתתפי הסדר. בהגדה אין "טפל", אך עלינו להציב מול עינינו לאורך כל הסדר את החשיבות לקיים מצות 'סיפור יציאת מצרים', שמקורה בתורה, ולצידה המצוה המאפיינת לילה זה "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר…" (שמות יג, ח).
ה'מגיד' פותח באמירת 'הא לחמא עניא', שנתקנה בבבל, ועל כן נכתבה בארמית. קטע זה נאמר לאחר 'יחץ', כדי להסביר לילדים את טעם ה'יחץ', שחוצים את המצה, כדי להידמות לעני, שדרכו לחצות את הפת ולהשאיר חצי ליום המחרת. ויש שסוברים שפסקה זו נתקנה בתחילת ליל הסדר, עם סילוק הקערה, כדי לעורר את הילדים שישאלו. בפסקה זו אנו מספרים על המצה, לחם העוני שבני ישראל אכלו במצרים.
הקדמה לסיפור יציאת מצרים
לאחר מכן 4 שאלות ה'מה נשתנה', שכל ילד מחכה בכיליון עיניים לרגע בו יעמוד על כסא וישיר אותן. שאלות 'מה נשתנה' מעוררות תשומת לב לשינויים שבליל הסדר, ובעקבותיהן יינתנו התשובות שיהוו את הבסיס לסיפור יציאת מצרים. הן נשאלות לאחר מזיגת כוס השניה. הילד תמה על השוני מכל שבתות ומועדי השנה, שבהם שותים רק כוס אחת, ושואל גם על שינויים שייעשו בהמשך.
לאחר שנשאלו ארבע הקושיות, עונה האב לבנו: 'עבדים היינו…'. חז"ל במסכת פסחים (דף קטז) קבעו את הצורה שבה יש לספר את סיפור יציאת מצרים – "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". נחלקו רב ושמואל מהי הגנות שבה פותחים. רב סובר שהגנות היא – 'מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו', ואילו שמואל סובר שהגנות היא 'עבדים היינו לפרעה במצרים' (קטע זה).
אחרי 'עבדים היינו' מביא בעל ההגדה את המעשה המפורסם בחמשת התנאים שהיו מסובים בבני ברק, ובאמצעותו מדגים לנו, שכל אדם חייב במצות 'סיפור יציאת מצרים', כולל חכמים, נבונים, וגדולי הדור.
גם הקטעים הבאים דברי רבי אלעזר בן עזריה, ארבעת הבנים, ועוד, מדברים אודות חשיבות סיפור יציאת מצרים, ומשמשים מעין מבוא למצוה חשובה זו, אך הם עדיין לא מצות 'סיפור יציאת מצרים' עצמה. לאחר הקדמה נכבדה זו, אנו מגיעים לחלק הראשון של סיפור יציאת מצרים, באמירת 'ארמי אובד אבי', ולאחריו ארבעת פסוקי פרשת הביכורים.
ארמי אובד אבי וירד מצרימה
ישאל השואל: מה מקומם של פסוקי פרשת הביכורים במרכז ליל הסדר, ועל כך נשיב: בבואנו לקיים את מצות 'סיפור יצי"מ' היה מקום לקרוא את 14 הפרקים הראשונים של ספר שמות. פרשיות שמות, וארא, בא ומחצית פרשת בשלח מתארות בפרוטרוט את שעבוד אבותינו במצרים ולאחריו יציאתם משם ביד רמה. כדי "לחסוך" את זמן קריאתם, שהיה נמשך כשעה או אף יותר, תיקנו בהגדה לקרוא רק את 4 פסוקי הביכורים, המתארים בתמצית את השעבוד. חסד גדול עשה עמנו בעל ההגדה שפירט וביאר כל מילה מ-4 הפסוקים, ונמחיש את דברנו.
הפסוק הראשון: "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה, וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב". מבאר בעל ההגדה את המילים "וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה" – 'אָנוּס עַל פִּי הַדִּבּוּר'. את המילים "וַיָּגָר שָׁם", מבאר: 'מְלַמֵּד שֶׁלֹא יָרַד יַעֲקֹב אָבִינוּ לְהִשְׁתַּקֵּעַ בְּמִצְרַיִם, אֶלָּא לָגוּר שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר…', וכן את שאר המילים.
שני הפסוקים הראשונים עוסקים בשעבוד, השלישי מתאר את זעקת בני ישראל, והרביעי מספר את היציאה מארץ מצרים. בבואנו לקיים עם ילדינו את מצות 'סיפור יציאת מצרים', מן הראוי להתעכב מעט בקריאת קטעים אלו, שכן מדובר בחלק חשוב ומרכזי בקיום מצוה חשובה ומיוחדת זו. ישנה חשיבות רבה לעצור מידי פעם ולשאול או לתאר לילדים חלק מהשעבוד, ולקיים מצות 'והגדת לבנך'. לא מן הנמנע שהילדים ישאלו את השאלות ואנו נשיב להם. חשוב שניתן אל ליבנו שלא לפסוח על הקטעים החשובים לקיום מצות 'סיפור יצי"מ'.
עשר המכות
בסיום 4 הפסוקים אנו אומרים: "אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם", ומונים את עשר המכות: דם, צפרדע וכו'. במקביל לאמירת כל מכה נוהגים להטיף באצבע מהכוס. רבים האומרים את עשר המכות בזמן קצר וממשיכים הלאה, זוהי החמצה גדולה, שכן זהו החלק החשוב והמרכזי בקיום מצות 'סיפור יצי"מ'.
כדי לקיים כראוי את המצוה עלינו לשוחח עם בני משפחתנו בכל מכה אודות הניסים הגדולים שהיו בה, על המניעים, מדוע הוכו במכה זו, ומהם הנזקים שהסבה המכה למצרים. ניתן להרחיב ולבאר נקודות נוספות בהתאם לאפשרות הזמן ורמת הקשב של המסובים. בדרך זו ניתן לקיים את מצות 'סיפור יצי"מ' כדבעי.
כדי לשתף את הילדים באופן פעיל מומלץ מאד להדגים להם את המכה באמצעים מוחשיים. ניתן להביא בעלי חיים קטנים מפלסטיק כדי להמחיש את מכת ערוב, ניתן להסתייע בנוזל אדום (כדוגמת קטשופ) כדי לתת ביטוי למכת דם, וכך בכל מכה. חשוב להמחיש להם בהתאם להבנתם, וכך מקיימים היטב את המצוה.
את עשר המכות אנו מסיימים בסימניו של רבי יהודה, דצ"ך עד"ש באח"ב. הסברים רבים ניתנו לצורך בנקיטת סימנים. ראב"ן מבאר שעשה זאת בדרך חינוכית ברורה, כדי לשנות בדרך קצרה, כדברי חז"ל: "ישנה… לתלמידו דרך קצרה" (פסחים ג' ע"ב). מלמד אותנו שבחינוך ילדינו נשתדל תמיד לנקוט בדרך הקצרה, שבה ניתן להבין, בודאי בליל הסדר.
נסיים את דברינו בפרט חשוב נוסף. בתקופה זו של השנה אנו עמוסים באופן מיוחד בקניות ובהכנות לקראת החג. כדי לנהל את שולחן הסדר כדת וכדין עלינו להיערך מראש. כמה ימים לפני ליל הסדר להקדיש זמן להכנת שאלות, רעיונות והערות חשובות. הם יסייעו לנו, לשאול שאלות מעניינות בעת הסדר, כדי לשתף את הילדים. בראותנו זמן "רדום" מעט, נסתייע ב"בנק" השאלות שהכנו מראש, "נשלוף" שאלה שתעורר את המסובים ותביא בעקבותיה להשתתפות בני המשפחה. זה קיום מצות 'סיפור יציאת מצרים' לעילא ולעילא.
יהי רצון שנזכה עוד בשנה זו לאכול מן הזבחים ומן הפסחים.
חג כשר ושמח לכל קוראינו.
לתגובות – [email protected]
הכותב: הרב חגי ולוסקי – מרצה ומחבר סדרת הספרים 'תורתך שאלתי' על התורה, 'כי ישאלך' – על הגדה של פסח, 'מה שאלתך' – על מגילת אסתר.
