רבי צדוק הכהן נולד לאביו רבי יעקב הכהן ז"ל ראבינוביץ אב"ד קריזבורג בכ"ג לחודש שבט בשנת תקפ"ג בעיר קריזבורג ארץ קורלאנד.
בהיותו עוד ילד יונק שדי אמו ראו בו ברכה. כי תבונתו וכשרונותיו הגדולים הפליאו את כל רואיו וינבאו עליו כי עתיד להיות גדול בישראל והיה למופת לבני גילן.
החל ללמד וכגדל תבונתו וכשרונותיו כן גדלה התמדתו פי שבעה, ליל כיום עשה וילמד בשקידה רבה. לכן היה פרח שעשועים זה אהוב להוריו מיתר ביניהם והיה נחמד להם מאד עד כי נפשם היתה קשורה בנפשו.
קשרת נפש זו היתה הסבה של פטירת אביו, כפי שספר "הכהן" בעצמו. בלכתו ברחוב בהיותו ילד כבן שש שנים, עברה עליו עגלה טעונת חציר, בשמע אביו את האסון שקרה לו נתעלף ויחלה, מחלתו לא ארכה והלך לעולמו
כשנעשה יתום לוקח לבית דודו, אחי אביו רב יוסף הכהן אב"ד קריניק בעל "כפות זהב", להתגדל תחת חסותו. שם המשיך את התמדתו הנמרצת ובהיותו בן שמונה שנים עשה סיום" הראשון על כל הש"ס.
התמדתו היתה נפלאה, היה רגיל לעמד על רגליו כל הלילה וללמד בלי שום תנומה לעפעפיו אף רגע, נפשו כבר לא הסתפקה בלמוד התלמוד ופלפול לבד ויחל לרוות את נפשו גם בחכמת הגיון ושאר למודים עיונים הנמצאים בספרות ישראל, הכל על טהרות הקדש בתור "פרפראות" לתורה.
בימים ההם כתב את "הגהותיו" על ספר "ערכי הכנוים" מהגאון רב יחיאל הלפרין בעל "סדר הדורות", כפי שמעידה חתימת ידו שנמצאה עליהן "הבחור צדוק הכהן בה"ג המנוח מו"ה יעקב הכהן ז"ל מקריניק".
ביום "בר מצוה" שלו, בשנת תקצ"ו, דרש בחריפות ובקיאות גדולה, ארבעה פלפולים ויפליאו אוזן שומעיהם.
מעת נקשר בחבלי ידידות ואהבה אל הרבי מאיז'בצא החל לבוא לאיז'בצא לבקרהו בעתים לא רחוקות, ויהי ל"יוצא ונכנס" גם בין החסידים. והוא אף בהיותו איש אצילי שוקד על הגיון והמחקר אבל ביחד עם זח "מעורב בין בריות" גדול, השפיעו עליו החסידים בשמחתם ואחדותם השפעה גדולה ומדי פעם בפעם בצאתו מהם, היה קרוב דעתו עליהם יותר גדול. ואף כי בתחלה היה מעשה החסידים והתנהגותם בעיניו לצעד מעט רחב, אבל לאט לאט התרגל אליהם יותר והתנהגותם ומעשיהם בצורתם הרחבה, מצאו חן גדול בעיניו.
בבואו פעם אחת לאיז'בצא מספרים החסידים חלם לו איזה חלום , למחרת נכנס פנימה עם פתקא ונתן פדיון רו"כ אחד. הרבי מאיז'בצא חטף את הפדיון עם הפתקא, ויאמר: בדמים קניתיו. ענה לו: אינכם צריך לחטף כי גם בלעדי זאת הנני שלכם. עת ההיא היתה לפי דעת החסידים עת המעבר שעבר מחוג מולדתו לחוג החסידים ונתקבלה אצלו אז "החסידיות" במלא תפוסתה ויהי לתלמיד מובהק של הרבי מאיז'בצא.
בין יתר תלמידי רבו מצא לו חבר כלבבו, את הרה"צ רבי יהודה ליב איגר ז"ל בעל "תורת אמת" שהיה דומה לו במולדתו המתנגדאית והיה אז גם הוא חניכו של הרבי מאיז'בצא, ואתו התרועע תמיד. גם אצל שלחן רבם, היתה ישיבתם שבת אחים יחדו זה אצל זה, ראשונה "התורת אמת" ואחריו הוא, ואף כי "התורת אמת" שדרכו היה בהתלהבות היה רגיל להאריך בתפילתו ויתאחר תמיד לבוא אל "השלחן", היה עובר על פני היושבים ובא על מקומו.
החסידים מספרים: בבוא פעם אחת "התורת אמת" להסב אל "השלחן" והיה נדחק בין שורת היושבים ובין השלחן לבוא על מקומו שהיה בין "הבית יעקב" ובין "הכהן" אמר אליו "הבית יעקב": אינך צריך לדחק עצמך כל כך כי הנך יכל לשבת גם אחר "הכהן". בשמע זאת אביו הרבי מאיז'בצא, קרא: לא, לא! ילך על מקומו, כי בסדר הזה צריכים הם לשבת, בראשונה הוא ואחריו "הכהן" .
גם עם בני רבו ונכדיו היתה לו התרועעות גדולה והם חבבוהו מאד אף שלפעמים היה ביניהם גם מעט ריבות דברים. פעם אחת מספרים החסידים לקח את ידו של "הבית יעקב" ויביט בתוכה רגע ויאמר אליו: דע שיארע לך "מקרה אישות" בלתי טוב. "הבית יעקב" נכנס בצעקה אל אביו ויספר לו את דבריו, ויענהו: הלא אמרתי לך שלא תתגרה אתו .
אחרי פטירתו הזדרזו יורשיו לתפש את כתביו ויתפש כל אחד מה שעלה בידו וישארו הכתבים מפוזרים בידי רבים . ואת ספריו הרבים, קנו החסידים ע"פ פסק "ב"ד" מידי היורשים, ויספחו אותם אל "בית מדרשו" ויסדרום וישכללום שם בטעם ספריה מתוקנה, והם עומדים נחלה לכל הלומדים וההוגים בדבר ה'.
בין כתביו יש חבורים רבי ערך גם על שדה המחקר והמדע. יש "ספר" על חכמת התכונה ו"תשובה ארוכתא" על אודות בגדי ה"כהן גדול והתכלת" אשר חושפת לנו הרבה מהלוכי ימי קדם בכלל ומ"הבית" וצורתו בפרט ה"תשובה" הזאת כתב לש"ב האב"ד משקלאב, הגאון רבי משה יצחק אביגדור ז"ל בעמ"ח ספרי "פרדס רמונים" .
ואלה הם חבוריו אשר נדפסו: א) תפארת צבי שו"ת ב) פרי צדיק על סדר פרשיות התורה. ג) קדושת שבת עם קונטרס שביתת שבת, ד) צדקת הצדיק, אלה נדפסו מיד אחר פטירתו. ה) רסיסי לילה עם קונטרס דברי חלומות נדפס בשנת תרס"ג ו) דובר צדק – בשנת תרע"א. ז) מחשבות חרוץ — בשנת תרע"ב. ח) דברי סופרים עם קונטרס ספר הזכרונות וקונטרס ליקוטי אמרים בשנת תרע"ג. ט) פוקד עקרים. י) משיב צדק ברור הלכה בדין "סוכה בשמיני" ובסוגית "בל תוסיף" נדפסו בשנת תרפ"א.
מנוחת כבודו של הכהן הוא באוהל אצל הבעל "תורת אמת". באוהל זה שוכנים שלשה צדיקים. התו"א, משמאלו בנו רבי אברהם איגר ז"ל ולימינו וביניהם ריוח צר – הכהן. על קבריהם יש אבנים גדולות ארוכות בלי שום כתבת עליהן, וממעל בקציהן יש חור עם כסוי ששם מניחים "פתקאות". והאבן שעל קברו של רבי אברהם איגר ז"ל שונה מהן ועל פי צואתו שלא יניחו פתקאות על קברו, עשויה בלי בית קבול לפתקאות. באוהל דולק נר תמיד, ובימי הלולא שלהם באים חסידים בהמונים על קבריהם להתפלל.
להלן מאמר שנתקבל מגנזי הגרי"ח סופר שליט"א, ליומא דהלולא [ט' אלול] של הגאון אדמו"ר רבי צדוק הכהן בן הג"ר יעקב מלובלין זצ"ל [ושם אמו הצדקת יוטה ע"ה].
דברים פרשת עקב (ט' ז'): "זכר אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם ה' וגו' ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם".
ובספר פרי צדיק שם (פרשת עקב אות י"ט): "כתיב בפרשה זו שתי פעמים ממרים הייתם עם ה', זה אינו מובן דהיה צריך לומר ממרים הייתם סתם, או ממרים הייתם לנגד ה'. אך הפירוש הוא שזה לא אמר לחסרון, רק אמר זכור אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלקיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים וגו', דשם במצרים היה חטאם ששכחו ה' לגמרי שהיו משוקעים כעובר בבטן אמו, מה שאין כן אחר שיצאו ממצרים זכו שאף שעשו חטאים מכל מקום ממרים הייתם עם ה', היינו שהשי"ת לא נשכח מאתם לגמרי, אפילו בשעת העבירה, על דרך מה שנאמר בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עבירה, וכן אמר אחר כך ממרים הייתם עם ה' מיום דעתי אתכם, היינו מפני שהוא משה רבינו ע"ה היה המורה והרב שלהם והוא היה שורש בחינת הדעת והכניס בהם גם כן בחינת הדעת, ולכן נקרא דור המדבר דור דעה וזה הפירוש מיום דעתי אתכם. והועיל על כל פנים שאף כשהייתם ממרים היו עם ה' שלא נשכח ה' מהם" עכל"ק. [וברור אצלי שרבו אדמו"ר מאיזבצא מי השילוח זצ"ל מדבר מתוך גרונו ואכמ"ל].
ומה מאירים הדברים עם דברות רש"י ז"ל במדבר (כ"ג כ"א) על הפסוק "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו" וזו לשונו: לא הביט און ביעקב וגו, אחרי פשוטו הוא נדרש מדרש נאה, לא הביט, הקב"ה און שביעקב, שכשהן עוברין על דבריו אינו מדקדק אחריהם להתבונן באוניות שלהם ובעמלן שהם עוברים על דתו. עמל, לשון עבירה לפי שהעבירה היא עמל לפני המקום. ה' אלהיו עמו, אפילו מכעיסין וממרים לפניו אינו זז מתוכן. ותרועת מלך בו, לשון חבה ורעות כמו רעה דוד. אוהב דוד, וכן תרגם אונקלוס ושכינת מלכהון ביניהון".
ולהאמור דברי הגאון רבי צדוק זצ"ל הן הם דברי מדרש חז"ל שהביא רש"י ז"ל אפילו מכעיסין "וממרים" לפניו אינו זז מתוכן ודוק היטב. [ובל"נ יש לברר היכן הוא מדרש זה שהביא רש"י ז"ל, ועיין במדרש תנחומא שם בשתי מהדורותיו].
ובמקומו כתבתי בס"ד שיתכן דהיינו טעמא שרבותינו ז"ל מסדרי התפילה קבעו בתפילת מוסף דראש השנה ב"מלכויות" דייקא פסוק זה "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלהיו עמו ותרועת מלך בו", וכדרשת המדרש שהביא רש"י ז"ל ואכמ"ל. [תש"ס].
והיום ראיתי בספר פרי צדיק במאמרי ראש חדש מנחם אב (מאמר א'): "שמעתי מאדמו"ר זצ"ל מאיזביצא פירוש הפסוק ממרים הייתם עם ה' דהוה ליה למימר נגד ה' אך הפירוש שיברר השי"ת שמה שהיו ממרים היה גם כן עם ה' וממנו יצאו הדברים ואחר שיעשו תשובה מאהבה שזדונות נעשו כזכיות" עש"ב, וכן בספרו ליקוטי מאמרים (עמ' 126 ועמ' 303): "אפילו בחטאים נאמר כי אתה עמדי, וכן שמעתי על פסוק ממרים הייתם עם ה'" ע"ש. וזה כדכתיבנא בס"ד.
