שלום וברכה רבה לכולם
היום יג אלול מלאו 115 שנה להסתלקותו של האדם הענק בענקים אשר האיר את כל העולם בכל פרד"ס התורה הקדושה מרן הגהק המקובל האלוקי ריש מתיבתא וריש גלותא רבינו יוסף חיים זיעא המכונה על שם ספרו בן איש חי
שיהא מליץ יושר עלינו להחיש הגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומיד ממש אמן ואמן
הגהק בבא סאלי זיעא תמיד אהב להסתכל בתמונתו בצורת הדיקנא קדישא כמו צורת פני המנורה הטהורה ואמר שזה חקוק תחת כסא הכבוד ושהוא אדם השלם
הקשר התורני של מרן הבן איש חי עם גדולי דורו הגיע גם עד אירופה, וחלק גדול מפסיקתו ההלכתית שנטתה לחומרה אחר הקבלה, מקבילה פעמים לא מעטות דווקא לפסיקת הרמ"א ולעיתים מזכירה באופיה את אופי הפסיקה של הקהילות החסידיות באירופה. בפירושו על הש"ס הוא מביא את מחלוקת הגר"א והבעש"ט בעניין כוונת התפילה. בספרי ההלכה הוא מזכיר פעמים אין ספור את 'שולחן ערוך הרב' שחיבר מרן כק האדמו"ר הזקן מחב"ד בעל התניא קדישא זיעא בתואר ה'הגאון רבי זלמן', ובספרי דרשות הוא מביא דברים מכתבי ה'בני יששכר', רבי צבי אלימלך מדינוב.
ובבן יהוידע על הש"ס ברכות דף ג מזכיר פרוש גם מהגהק רבי לוי יצחק מברדיטשוב זיעא
גם בכיוון ההפוך, זכה רבי יוסף חיים להערצה מרבני ומקובלי אירופה, כמו הרידב"ז ובעל ה'לשם', רבי שלמה אלישיב (סבו של הגרי"ש אלישיב), ובחסידות בעלזא אף ישנה מסורת המספרת כי האדמו"ר השלישי, רבי יששכר דב, לא רצה לכתוב על מצבת אביו "יחיד בדורו" באומרו כי כל זמן שחי הבן איש חי בבבל, לא ניתן לומר על מישהו אחר "יחיד בדורו".
בז' אלול תרי"ט נפטר חכם אליהו חיים, וביום השביעי ל'שבעה' עלה רבי יוסף חיים להספיד את אביו בפני אלפי יהודי בגדד. במעמד זה התגלה לראשונה כוחו הגדול בדרשה ובדיבור, ובו ביום החליטו חכמי בבל כי רבי יוסף חיים ימלא את מקום אביו בהנהגה. היה זה בי"ג אלול תרי"ט – חמישים שנה בדיוק לפני יום הסתלקותו.
