מגדולי רבני איזמיר היה רבי נסים אברהם אשכנזי ב"ר רפאל אשכנזי, מח"ס מראה עינים הוא היה בן דורו וחברו של הגאון רבי חיים פאלאג"י זצ"ל אשר ישב איתו בדין והנהיג עמו את הקהילה הקדושה באזמיר,
בהקדמתם לחלק הרביעי של ספרו החשוב נחמד למראה על סדר נזיקין של הירושלמי אשר יצא לאור שנה לאחר פטירתו כתבו עליו שני בני אחיו כדלהלן האי תנא דידן האשל אשר ברמה קיים מצות לא ימוש לא זז מחבבה צפרא ורמשא מיום היוולדו תורתו אומנותו ספרא וספרי היו תבל נחלתו יושב אהלים דקביע לה דוכתא בנם של קדושים מגזע האיתנים אראלים ותרשישים קרא הרבה ושנה הרבה ועשה ענף ועשה פרי אריה דבי עילאי.
הרב היה נעים הליכות ואהוב על הכל, ולאחר פטירתו בט"ו אלול שנת כת"ר כתבו עליו מאור עינינו ראש מלקוח הצבי, גור בארץ הזאת, ליש ולביא חסר עינן [נלקח מעינינו] אילן ששרשיו מרובים, רועה צאן קדשים הן רבים, איש על העדה, רבה דעמיה, ומראהו כמלאך ונהורא עימיה, דבר ומנהיג בשובה ונחת, ופיו מצופה זהב טובה תוכחת, קורות בתינו הנם צועקים איה שוקד על דלתותי גדול ורב ורם כענקים.
אשתו הרבנית הצדקת רחל המכונית קאדין הרתה לו שמונה עשר הריונות, אך לאחר הלידה לא זכו הוולדות לחיים ארוכים, וכה הם דברי בני אחיו בהקדמה לכרך הרביעי של הנחמד למראה אשרי אנוש יוכיחו אלוה ולא עצבו, כולהו שני דרבי גונח מליבו האנח במרירות נפש מרורת פתנים, דקם ליה על היותו בלא בר נחלת ה' בנים דהווי ליה ומיתו כרבי יוחנן [ עיין ברכות ה'].כדגים הנאחזים בקומתן ובצביונן.
ואכן כאשר הוציאו בני אחיו את הספר נאה להודות על תהלים הדפיסו את בקשתו המיוחדת של הרב לאמור נא לשון בקשה שכל הקורא בספר תהלים הלזה יאמר קודם הלימוד לעילוי נשמת האיש המר נפש הלמדן כה"ר נסים אברהם אשכנזי בן רחל שיהא נפשו צרורה בצרור החיים שזה היה חשקו ותאוותו ורצונו הטוב של הרב המחבר זצוק"ל.
ביתו של רבינו היה בית ועד לחכמים ובית פתוח לגמילות חסדים לכל אנשי העיר סיפרו על הרבנית רבת המעלות שכל יום שישי היתה יוצאת עם שני השמשים של הרב אוספת צדקה ודברי אוכל מעשירי העיר ומחלקת לעניים כדי סיפוק כל מחסורם לשבת קודש.
רבינו השאיר אחריו ספרות עניפה ורחבה הן זאת שעלתה על מכבש הדפוס בימיו, והן זאת שהוצאה לאור אחרי פטירתו על ידי בני אחיו
אלו הם חיבוריו
א.החיבור הגדול והענף של רבינו הוא סדרת ספר נחמד למראה הכוללת חמשה חלקים והוא פירוש מיוחד על התלמוד הירושלמי, על פי המסכתות אשר בסדר זרעים מועד נשים ונזיקין הרב הספיק לחבר כנראה גם חלק שישי אך בני אחיו לא הספיקו להביאו למכבש הדפוס החיבור על הירושלמי הוא חיבור רחב ידיים הכולל חידושי הלכות לעיון ולמעשה וחידושי אגדות תוך כדי התייחסות לדבריהם של ראשונים ואחרונים עד האחרונים אשר חיו בימיו במקומות רבים מתייחס רבינו בחיבור זה להלכה ולנהוג כפי שקויימו למעשה בבתי הדין שבעיר אזמיר לרבות בית דינו של אביו הרב רפאל אשכנזי ז"ל מח"ס מראה עינים.
ב. חיבור שני הוא הסדרה מעשה אברהם הכוללת ארבעה חלקים שו"ת על ארבע חלקי הטור והשו"ע בהם משיב רבינו תשובות מבוארות לשאלות רבות שהופנו אליו והוא פתרן בחכמתו.
ג. חיבור נוסף הוא הסדרה המכונה דרש אברהם הכוללת שלשה חלקים ובהם ביאור ענינים שונים מילי מעלייתא בדרך המיוחדת לרבינו בחינת מלך פורש לעשות לו דרך כדברי בני אחיו בהקדמתם לספר נאה להודות על תהלים.
ד. חיבור אחר הוא נאה דורש הכולל שני חלקים בהם מביא רבינו את כל הדרשות אשר דרש ברבים בשבתות הרגל הלכות חג בחג דרשות אלה כוללים ביאורים ופירושים לגופי תורה והלכות פסוקות למעשה לפי צרכי הזמן והמקום.
ה. חיבור מיוחד אשר למרבה הצער לא הצליחו להוציאו לאור הוא החיבור נאה לעולם זהו ספר מוסר ותוכחה הבא להדריך כל אחד מישראל כיצד ללכת בדרך המדות הטובות אשר מנו חכמים.
ו. ואחרון אחרון הוא החיבור נאה להודות על ספר תהלים [התולדות מתוך מבוא להוצאתו לאור מחדש של ספר נאה להודות על תהלים בשנת תשמ"ה]
מתוך הספדו של רבי חיים פאלאג'י על רבי נסים אברהם אשכנזי:
"רב רחומאי עמיתנו בתורה אברהם אוהבי זכר צדיק לברכה, והגם דהוא אמר ויהי הוא ציוה שלא יאמרו עליו שום שבח ומעלה ולא ניחא ליה שום תואר, ומצוה לקיים דברי המת ויפה שתיקה, מכל מקום שמעוני אחי ועמי כי ראו עתה כי היום קשה לישראל שהוא מוצאי שבת כיום שנחרב בית קדשינו ותפארתינו כי ניטל אחד מעמודי העיר, דחסרון גדול נעשה לנו במיתתו של צדיק, ובפרט לאיש אשר כמוני דהיה זרוע ימין שלי בכל ענין ופרט עתה לעת זקנתי כי היה שופט כל הארץ להקל מעלי את משא העם ומשבית מלחמות, והיו עולין בוכין לפניו ושמחים בצאתם, כי ינק ממוה"ר רבי אבה"ו המלאך רפאל ז"ל כי היה דבר ומנהיג מפורסם הולך ונבקשהו הנמצא כמוהו, ושבעה שנים בהילוך אחד היה עמדי בבית דיני ולא זזה ידו מתוך ידי, וראוי לספוד ולבכות עליו בצעקה גדולה ומרה אנה הלך דודי ויותר יגדל הכאב על כי היה מר נפש מיסורי הצדיקים דהוה ליה בני ומתו ולא נשאר לו כלום" [חלקם בחיים דרוש ח' להספד דף כ"ג ע"ב]
כה חקוק על מצבתו עטרת ראשינו מורינו ורבינו מר קשישא האיש המר נפש הלמדן כמוהר"ר נסים אברהם אשכנזי ן' רחל בעל ספר נחמד למראה, וספר דרש אברהם, וספר מעשה אברהם, ועוד לו ספרים הרבה מכת"י, נפטר ביום ט"ו אלול שנת התר"כ.[מצבות רבני וחכמי אזמיר אות קפ"ו]
מתורתו
לא יהיה בך אל זר ולא תשחוה לאל נכר, עיין מה שכתבתי בספרי הקטן נאה דורש בדרוש כ"ג לשבת הגדול לך נא ראה ויערב לך, והנה בעתה אביא מן החדש לפרשו על פי מה שאמרו במדרש והובא בספר מנות הלוי ז"ל דבצלם אשר הקים נבוכדנצאר הרשע היה הציץ עליו פתוחי חותם של הוי"ה ברוך הוא וברוך שמו וישראל השתחוו לציץ הקדש אשר עליו שם הוי"ה ברוך הוא ולא לצלם, אבל באמת מעת שנפל הציץ ליד האומות וביד נבוכדנצאר קדושתו חלף הלך לו כמו שכתוב יחזקאל (ד כ"ב) ובאו בה פריצים וחללוה כיון שנפל ליד פריצים נתחלל ואזל קדושת הציץ והשם שעליו ולא היה להם להשתחוות לו וכו' יעו"ש וזה שאמר לא יהיה בך אל זר דהיינו מלבד שלא תביא תועבה אל ביתך עוד בה ולא תשתחוה לאל נכר דהיינו לצלם משונה מכל הצלמים שנתן עליו הציץ בשם ה' דלא יעלה על דעתך דמותר גמור להשתחוות עליה דלהם לבדם נראה דהם משתחוים לצלם אבל כוונתינו אינו אלא להציץ שכתוב בו ה' ברוך הוא וברוך שמו ועם כל זה אסור וזה אומרו ולא תשתחוה לאל נכר וכמדובר.
