הסיפור הכאוב נחשף בבית הדין: הקייטרינג סיפק אוכל שלא בכשרות המהודרת

מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן חושף סיפור כאוב, תביעה שהוגשה בבית הדין של הרב פומרנץ שליט״א מיד לאחר שמחת תורה נגד קייטרינג ללא פיקוח כשרותי (סטייל כל המוצרים) אשר סיפק ארוחות לחג הסוכות בכשרות נמוכה בניגוד לסיכום וההבטחות.

במיטב שנותיו עלה ר' נתנאל חיים גולדגרין עם בני ביתו מאוסטרליה לארץ ישראל בעקבות ילדיו. בניו ובנותיו למדו בארץ ישראל ולאחר נישואיהם בשעה טובה ומוצלחת נשארו להשתקע בארץ הקודש, נכדיו וניניו שילשים וריבעים בלי עין הרע נולדו כבר בארץ ישראל. משפחתו הגדולה כולה זכתה להתגורר בארץ ישראל וביום שבו התאפשר הדבר ועסקיו המסועפים של ר' נתנאל חיים יכלו להתקיים בלי פיקוחו הצמוד, פרש מתפקידי הניהול ועלה לארץ.

לקראת חג הסוכות העלו בני ביתו של ר' נתנאל חיים רעיון ששבה את לבו, לארח את כל בני המשפחה המורחבת במעונם רחב הידים באחד מפרברי היוקרה של ירושלים, שם היו מספיק חדרים כדי לארח את כולם בנוחות מושלמת, ובסוכתם הגדולה היה די מקום לאירוח הסעודות ומקומות לינה לכל הבנים במשפחה, מבוגרים וילדים. חג הסוכות בירושלים, זכר לעליה לרגל, שמחות בית השואבה העליזות מדי ערב, והכל בחיק המשפחה הגדולה – אין מתנה נפלאה יותר שאפשר להעניק לצאצאים, ועל הדרך ירוו גם ראשי השבט, הסבא והסבתא לבית גולדגרין, נחת של קדושה מכל צאצאיהם, זרע ברך השם.

עוזרת בית סייעה להכין את כל החדרים לקראת הבאים ומחנות סמוכה הוזמנו ארגזי שתייה קלה ויינות משובחים. הרב גולדגרין שבחסדי שמים פסחה עליו שאלת ה'כסף מנלן?' התיישב מיד במוצאי ראש השנה במשרד הביתי ולצדו בני ביתו וארגנו יחד תפריט מגוון ועשיר למהדרין מן המהדרין לקראת ארבע-עשר סעודות החג וסעודות שמחת תורה, עבור 70 מבוגרים ומתבגרים כן-ירבו ו-30 'מנות ילדים' נוספות. בלי עין הרע. את התפריט שהכינו שלחו בפקס למשרדי קייטרינג היוקרה 'כהלכתו' שהבטיח לארגן את הכל במארזים מסודרים לפי סעודות החג השונות על הצד היותר טוב ולהביא הכל בערב החג, ארוז ומוכן לחימום ולהקפאה, לפי ההוראות המפורטות של בני הזוג גולדגרין.

ר' נתנאל חיים השאיר את פרטי האשראי שלו בידי מזכירות הקייטרינג, בהתאם לסיכום ביניהם ייגבה שליש מסכום ההזמנה הכולל כמקדמה מיד במעמד ההזמנה, שליש נוסף ייגבה מיד כשיגיע משלוח האוכל לביתו והשליש האחרון ייגבה לאחר "ברכה אחרונה' עם תום החג ואישורם של בני גולדגרין, כשהזדרז ר' נתנאל חיים לאשר את התשלום השלישי והאחרון כדי לא להישאר 'בעל חוב', שמע לחרדתו מבעל הקייטרינג כי אירעה טעות נוראה. התברר שכל האוכל שנארז ונשלח למשפחת גולדגרין היה בכשרות פושרת של גוף כשרות חובבני שהיה טעון תעודת כשרות בעצמו, ולא בהכשר המהודר מאד שעליו סוכם מראש.

בעל הקייטרינג שהיה יהודי שומר מצוות בעצמו, לא היה מודע לחומרת הבעיה, הוא עצמו נהג להסתמך על ההכשר הפשוט מזה שנים, ולמרות שידע שרבים מהמזמינים את הכשרות המהודרת אינם אוכלים בשום אופן אוכל שאינו עומד בתנאי הכשרות המסוימת שאת המוצרים בהשגחתה הם צורכים, ראה בכך הידור בלבד. הוא לא יכל לשער את גודל עגמת הנפש של משפחת גולדגרין בהיוודע לה שבמשך ימי החג הקדושים בצילא דמהימנותא וביום חיתום הדין בהושענא רבה אכלו כולם מאכלים שלא היו מביאים לפיהם בשום מצב. לכן כשגילה באמצע החג ששכח לסמן על טופס ההזמנה של משפחת גולדגרין את ההכשר המועדף, ובכך גרם למעשה שאנשי המטבח סימנו בעצמם להכין את ההזמנה ממוצרי ההכשר הפשוט יותר שהיה קל יותר להשיגם, לא מיהר להתקשר ולעדכן את בני גולדגרין בתגליתו. הוא רצה לחסוך מהם את עגמת הנפש ולכן המתין למוצאי החג.

ר' נתנאל חיים לא ידע את נפשו, הוא התאזר בכל כוחות הנפש שלו כדי לא להטיח מילים קשות ביהודי שמעברו השני של הקו, והציע לו לסור עמו למחרת היום לבית ההוראה ולברר את הנושא הממוני שבעקבות הסיפור. הוא סח בעגמומיות רבה את אשר אירע ושטח את צערו וצער האורחים כולם, שנפלו באחת מאיגרא רמא של בילוי בגן עדן התחתון לתהום אכילת מאכלות שאינן בכשרות 'הכי מהודרת' וזאת בלשון סגי-נהור ממעיטה.

שאלתו בפיו: האם הוא חייב לשלם לבעל הקייטרינג עבור המאכלים שאכלו הוא ובני משפחתו, אף שלמעשה כלל לא הזמין מאכלים אלו, וגם אילו היה יודע מה לפניו, פשוט שלא היה נוגע בקצה קצהו של מאכל מכל שלפניו ולמעשה הוכשל באכילת המאכלים בידי בעל הקייטרינג.

בעל הקייטרינג הסכים שנפלה טעות, אך עמד על כך ששלח למשפחת גולדגרין את המוצרים הכי טובים והכי יקרים לפי דרישתם, הוא מודע לכך שההשגחה של המוצרים שאותם סיפק פחות הדוקה ומוצלחת, אבל בדיעבד כשכבר אירע הסיפור, הוא חושב שמסתבר מאד שהמוצרים הללו כן היו מהודרים והוכנו כהלכה, ולכן הוא מסכים לפצות את המזמין בסכום קטן כמקובל בשוק במקרים של תקלות שגרמו לאי-שביעות רצון הלקוח, אבל ביטול התשלום על כל ההזמנה לא יעלה על הדעת, מדובר בסכום עצום ומנהגיו המחמירים של הלקוח אינם סיבה לקבוע כאילו הקייטרינג האכיל אותו נבילות וטריפות, שקצים ורמשים.

פסק דין: במקרה שלפנינו לא אכלו בני משפחת גולדגרין דבר איסור ודאי, לא דרבנן וכל שכן שלא מדאורייתא כי אם אוכל בכשרות שאינה מהודרת.

וזה דבר המשפט לכל היותר ניתן לדמות זאת לדין המבואר בדברי הרמ"א שבהמה שלא נבדקה כראוי דינה כאיסור מדברי סופרים שהרי חיוב הבדיקה הוא מדברי סופרים. אפשר שגם המקפידים על הכשר מהודר, היינו שמקפידים על בדיקת ובקרת כשרות בפרט במקרה שלפנינו שמדובר היה בהכשר ברמה מפוקפקת, הרי זה לגביהם כבהמה שלא נבדקה כראוי. ובמצב כזה הרי נפסקה ההלכה שאם כבר אכל הלקוח את כל המאכל בשוגג, חייב לשלם מדין נהנה את מחירו המלא של המוצר ולא קנסו את המוכר.

לאור הנ"ל, מאחר שאי אפשר להחשיב את המוצרים שבהכשר מפוקפק כגרועים יותר מבהמה שלא נבדקה, אין הם נחשבים יותר מאיסור דרבנן ובעל הקייטרינג אינו צריך להחזיר את הכסף.

הרב רייכמן שב ומתריע: ברור כשמש. יהודים – עורכים שמחות, נופשים, צורכים, אוכלים, אך ורק ממקום מושגח ומפוקח ע״י מומחה כשרות מוסמך ובעל נסיון בתחום בלבד!