מטוגנות או אפויות, לאשכנזים או לספרדים: מה מברכים על סופגניה

הגאון רבי יוסף אביטבול שליט"א במח"ס שערי יוסף ושא"ס, משיב לשאלת רבים אודות ברכת הסופגניות, שיש שפרסמו שכל הסופגניות שבזמנינו הם אפויות ולא מטוגנות.

ברכת סופגניות מטוגנות

בסופגניות מטוגנות שבזמנינו, אף אם אין בהם מתיקות כ"כ, אין צריך להדר לאוכלם בתוך הסעודה, ואפשר לברך עליהם מזונות לכתחילה.

ואף אוכלם בשיעור קביעות סעודה בחנוכה לא שייך בהם קביעות סעודה כיון שהם מוטגנות. אך יש מחמירים שלא לאכול מהם בשיעור קביעות סעודה, אך להלכה בסופגנית מטוגנות, אין לחוש בזה. [ואף בבצק שהיה בדעתו לאפות ממנו חלות, ולבסוף אפה ממנו סופגניות מברך על המחיה].

ברכת סופגניות אפויות

לאחר הבירור שרוב ככל המאפיות הסופגניות הם מטוגנות, וכמעט אינו מצוי בשוק. ומ"מ בסופגניות אפויות, שלבני ספרד אם מורגש מתיקות ברכתה מזונות, ולבני אשכנז אם רובו עשוי ממי פירות ובהיצים וסוכר ברכתו מזונות. אך לכו"ע אם אוכל מהם בשיעור קביעות סעודה. מברך ברכת המזון. [ושיעור קביעות סעודה נתבאר לעיל בארוכה].

ברכת סופגניות מטוגנות ואח"כ אפויות

סופגניות שמטוגנים בשמן עמוק, ואח"כ אופים אותם בתנור, [אף לזמן ארוך] ברכתם מזונות ועל המחיה, אבל אם אוכל שיעור קביעות סעודה, צריך לברך ברכת המזון כיון שאינם מתוקות. אך האפיה בתנור היא רק לחימום של כמה דקות [כגון במאפיית ברמן ואנגל] שאז אף אם קובע עליה סעודה דינה ככל סופגניה שאין בה קביעות סעודה.  וכן אם סופגניה מתוקה, או שנכנס בה טעם שמן, ברכתה מזונות, כדין פת הבאה בכיסנין וכגדרי המתיקות לבני ספרד ולבני אשכנז שנ"ל. [אלא שמ"מ כנתבאר לעיל לכתחילה אין לאכול ממנה כשיעור קביעות סעודה].

סופגניות שחצי מטוגנות וחצי אפויות

ישנם מאפיות [נחמה בירושלים ובבית שמש] שמטגנים את הסופגניה חצי טיגון במפעל, ואח"כ אופים ממשיכים את הטיגון בחנות, באפייה, ברכת הסופגניה מזונות,  אך כיון שיש להסתפק אם בקביעות סעודה, מברכים עליה המוציא וברכת המזון, ולכן יש להמנע שלא לאכול ממנה כדי שיעור קביעות סעודה. ואם אכל ממנה כדי שיעור קביעות סעודה, יברך ברכת המזון. אך בסופגניות עם מלא שוקולדים ומצופים הרבה נראה שאף באפויים בתנור לא שייך בהם קביעות סעודה.

סופגניות שאפויות ואח"כ מטוגנות

סופגניות שאופים אותם על דעת לטגן אותם לאחר מכן בשמן, מעיקר הדין דינם כמעשה קדירה [-בישול] ומברכים עליהם מזונות ועל המחיה. אך אם אוכלם בשיעור קביעות סעודה, יש מחמירים שבקביעות סעודה יברך עליהם  ברכת המזון, ולכן לכתחילה יש להחמיר  לאכול מעט פת, ואח"כ יאכל מהם.

ברכת הספינג

ברכת הספינ'ג שברכתם מזונות ועל המחיה, כיון שמטוגנים בשמן עמוק, ומקבלים טעם מהשמן,  אף אם שבע מהם, ואכל כשיעור קביעות סעודה. ולכן אף, ירא שמים יכול לאוכלם שלא בתוך הסעודה. [אך המחמירים לכתחילה שלא לאכול שיעור קביעות סעודה א"כ ה"ה הכא]. אלא א"כ אינו עשוי ממי פירות והשמן אינו נרגש בספינ'ג, שירא שמים יאכלו בתוך הסעודה.

המאפיות שאופים/מטגנים את הסופגניות

לאחר בירור בכמה מאפיות, להלן רשימת המאפיות [שהצלחנו לברר היטב] אם אופים או מטגנים את הסופגניות. [ודלא כמו שחכם אחד פירסם מודעות בבתי כנסיות שעתה ע"פ רוב, הסופגניות אפויות, אלא כמו שכתבו הפוסקים שבזמנינו רוב הסופגניות מוטגנות, וגם שדינם כפת הבאה בכיסנין, ומחמת כל הטעמים כנ"ל].

מאפיות אנג'ל [ושלוחותיה] –  אינם אופים את הסופגניות, אלא מטגנים אותם, [אך אם נמצאים בהקפאה מוציאים אותם לכמה דקות בחימום בתנורים].

מאפיית ברמן –  מטוגנות.

מאפיית שובע – מטוגנות, ולאחר מכן עובר רק חימום בתנור, כדי שיהיו חמות.

מאפיית נחמה – מגיע מהמפעל חצי מטוגן, וממשיכים אפייה בחנות.

מאפיית הצבי – מטוגנות.

מאפיית מן הארץ – מטוגנות.

מאפיית שיבולת השרון – מטוגנות.

חנות שלוימלה –  אפויות.

מאפיית שימל  – מטוגנות.

וישנה עיצה כדי לדעת אם הסופגניה אפויה או לא, לראות אם יש פס לבן באמצע הסופגניה מכל הצדדים הרי שהסופגניה מטוגנת, כי הטיגון הוא משני הצדדים, ובאמצע נשאר לבן, אבל אם אין פס לבן, הרי שהסופגניה אפויה, כיון שבאפיה כל הסופגניה נהפכת לחום מכל הצדדים. אך אין עיצה זו מועילה, כיון שיכול להיות שהיה אפיה קודם ואח"כ טיגון או להיפך וכנ"ל, [חצי אפיה וצי טיגון] ואז הפס הנ"ל לכאורה אינו היכר.

לקבלת הגליון המורחב באימייל/לשאלות בהלכה  – [email protected]