לקראת ימי החנוכה הבעל״ט, מומחה הכשרות הנודע הרב יוחנן רייכמן בסדרה מקיפה על כשרות המוצר בו משתמשים למצוות היום – פרסומי ניסא, ״השמן״, בהעלאת הנרות בבתי בני ישראל.
פרק 4
הסערה סביב המיכלים באניות השינוע שמטריפות את השמן הכשר למהדרין.
התמודדות קשה של ארגוני הכשרות בארץ ובארה״ב ללא פתרון הלכתי מניח את הדעת. זה כבר עשרות בשנים שבתי החרושת לתעשיית המזון בכלל ומאפים בפרט משתמשים בשמן קוקוס (Ccnut Oil) ושמן דקלים (Palm Oii). המגיעים לרוב מארצות מלזיה, אינדונזיה ופיליפינים, שם מצויים עצי דקל ואילנות קוקוס רבים.
עד שאפשר לומר שכמעט רוב המאכלים המיוצרים בימינו מכילים שמנים אלו, כגון שורטנינג Shortning שמשתמשים בו לרוב במיני מאפה, ובאפיית מוצרי שוקולד וספרינקלייס Baking Chocolate Sprinkles, מרגרינה Margarine, וויייפ/קאפי ויטנינג Whip/Coffee whitening, וכן באמולסיפייר, וכל סוגי הגליצרין שמשמש למגוון ממתקים ועוד עוד, ולא מן הנמנע שאחוז מסוים משמנים אלו מעורבים גם בשמן זית (olive oil).
השמנים מועמסים בספינות גדולות מיוחדות (Chemical parcel tanker) ומשם מובילים אותם לכל רחבי העולם, הספינות נושאות את השמן בתאים ענקיים הדומים לחדרים הנקראים באנגלית הולד׳ס, שכל אחת מכילה בין-300 עד 1000 טון, ובספינה נמצאים כ-25 עד 50 חדרים כאלו. תאים אלו מופרדים אחד מהשני ע"י מחיצה מנירוסטה בעובי של כ-1 ס״מ בערך, ומחוברת למערכת חימום המורכבת ממערכת של צינורות המחוברים לבוילר המחממת מים או קיטור, והצינורות (בדומה לצינורות המחממים את בורות הטבילה במקוואות) עוברים בתוך התאים ומחממים את השמן לדרגת חימום של 60 מעלות צלזיוס בערך כדי שלא יקרוש השמן מטבעו ויתאפשר זרימה תקינה וחלקה בצינורות, המים שבתוך הצינורות מוחלפים רק פעם בשנה בערך.
והנה לאחרונה התעוררה בעיה הלכתית גדולה על כשרות השמן לאור החשש שספינות אלו נושאות לעתים קרובות גם שומן מנבילות וטריפות הנקרא Tallow, או שומן חזיר בשם lard, שגם המה מוחזקים בתאים הנ"ל בחום זהה.
ואפרט:
א. לפעמים הספינה טעונה שומן של נבילות וטריפות, בו זמנית כאשר בתא הסמוך לה מעבר לדופן המבדיל נמצא השמן הכשר,
ב. כאשר המים או הקיטור עוברים בתוך הצינורות בחדרי האחסון בולעים הם באופן תמידי בליעות של איסור, עד שכל המים נאסרים, והמים חוזרים לבוילר ואוסרים את כל המים במיכל, ובמערכת הקיטור האדים נהפכים למים וחוזרים תמיד למיכל הבוילר המרכזי, ואחר כך אוסרים את השמן הכשר. ודרך אגב התברר שלא נכונה השמועה שהמים או הקיטור פגום ע"י חומרים כימיקלים שמערבים בתוכו למנוע החלודה.
ג. גם כאשר אין הספינות נושאות בו זמנית שומן של איסור ושמן כשר, התאים הרי בלועים מאיסורים של הובלה קודמת, מכבישה או מרתיחה של התאים בחום של יד סולדת, וכעת הבליעות של השומנים האסורים נפלטים מדפנות התאים לתוך השמן הכשר ומטריפה אותם.
למעשה יש שהתירו בהסתמך על ספק, ועל ביטול בשישים, ועל נותן טעם לפגם, ועוד. ורבים אסרו. והנימוקים: יש פי שישים בתכולת מיכלי המשאיות כנגד הדפנות שלהם כדין הכלי הרחב (ש"ך ביו"ד סימן צ"ג) אך זה לא תמיד מדויק. מצד שני, בדרך כלל לא מחממים את השמן בחודשי הקיץ בהובלה ואם כן יש עוד סיבה שלא לאסור בדיעבד מכיוון שהכבישה אוסרת רק אחרי מעת לעת (24 שעות) ואז האיסור שאולי היה שם קודם לכן כבר אינו בן יומו. אף אם מחממים את השמן קצת בחודשים הקרים של החורף על מנת לאפשר זרימה תקינה בצינורות, אין החום במקרה של שמן זית מגיע לחום של יד סולדת.
בנוסף לפי הפוסקים הסוברים ששמן זית הוא דבר חריף בהגדרתו ההלכתית וחריף מפליט כמו רותחין ואפי' בצונן ואין בזה דין של נותן טעם לפגם, כמצוין מעלה רבים מהאחרונים החמירו בדבר. (עיין פ"ת יו"ד ק"ה ב' ובדרכי תשובה יו"ד סי' צ"ו ס"ק ס"ה. ובשו"ת הרמ"א סי' נ"ד שהתיר שמן זית שבא ממרחקים בחביות המשוחות בשומן של ד״א.)
הויכוח בין הרבנים המכשירים עצימה, אך פתרון לשינוע והובלת שמנים כשרים אלו לעת עתה אין.
למידע ולהתייעצות:
טלפון: 052-7112543
וואטסאפ: 054-7694615
דוא״ל: [email protected]
איזה עולם מופלא
זה הכשרות
מאד יפה ומרתק
אז לא לבשל?