ראש ה־CIA ג'ון רטקליף הציג לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ולבכירים נוספים בממשל הערכה מודיעינית שלפיה קיימים ספקות משמעותיים באשר לנכונותה של איראן לבצע את הוויתורים בתכנית הגרעין – צעדים הנדרשים במסגרת הסכם הקבע בין המדינות. כך דווח על ידי העיתונאי ברק רביד, מפי גורמים המעורים בפרטי הדיונים.
על פי הדיווח, מידע שנאסף בידי כמה מסוכנויות המודיעין האמריקניות העלה פער בין המסרים שהעבירו בכירים איראנים למתווכים ולנציגים האמריקנים לבין השיח הפנימי שניהלו בינם לבין עצמם אודות ההסכם. בעקבות זאת, רטקליף, לצד מזכיר המדינה מרקו רוביו, הביעו ספק אם טהראן אכן תסכים לצעדים שדורשת וושינגטון לכלול בהסכם הסופי.
"המודיעין משקף שהכוונות האיראניות אינן עולות בקנה אחד עם ההתחייבויות שלהן במסגרת ההסכם", צוטט אחד הגורמים המעורים בפרטים.
לפי המקורות, הוויכוח סביב ההסכם מתנהל גם בתוך צמרת הממשל האמריקני. לצד רטקליף ורוביו, גם שר המלחמה פיט הגסת' הביע הסתייגויות מהמהלך. מנגד, סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס, השליח המיוחד סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר תומכים בקידום ההבנות עם איראן.
בשבוע האחרון קיימו טראמפ ויועציו שורת דיונים לקראת ההכרזה על מזכר ההבנות שנחתם בין הצדדים ביום ראשון. בבית הלבן מדגישים כי ההסכם עומד בכל הקווים האדומים שהציבה ארצות הברית לאורך השנים.
בכיר בבית הלבן אמר כי ההבנות מבטיחות שאיראן לא תוכל להשיג נשק גרעיני, לא תוכל לשמור ברשותה אורניום מועשר ברמה גבוהה, ולא תוכל להשתמש בנתיבי האנרגיה העולמיים כאמצעי לחץ. לדבריו, "הנשיא יסכים רק להסכם טוב עבור העם האמריקני".
על פי פרטי מסמך ההבנות שפרטיו טרם ידועים, ההסכם הראשוני נועד להאריך את הפסקת האש ולהעניק לצדדים חלון זמן של 60 יום למשא ומתן על הסכם גרעין מפורט יותר. בתקופה זו תשמור איראן על הסטטוס קוו בתוכנית הגרעין שלה, ואילו ארצות הברית תימנע מהטלת סנקציות חדשות ומהגברת הנוכחות הצבאית באזור.
במסגרת המגעים צפויים ואנס, ויטקוף וקושנר להיפגש בימים הקרובים עם יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד־באקר קאליבאף ושר החוץ עבאס עראקצ'י, בתיווך פקיסטני וקטארי, כדי לדון בהמשך התהליך.
אחד הסעיפים הבולטים במזכר ההבנות עוסק במצר הורמוז. לפי המתווה, איראן תפעל לאפשר מעבר בטוח של כלי שיט מסחריים למשך 60 יום ללא גביית תשלום, בעוד ארצות הברית תסיר בהדרגה את המצור הימי שהטילה, עד להסרתו המלאה בתוך חודש.
סוגיה נוספת שנותרה במחלוקת היא שחרור הכספים והנכסים האיראניים המוקפאים. לפי הגישה האמריקנית, מדובר במנגנון של "תשלום תמורת ביצועים", שבמסגרתו שחרור כספים יתבצע רק בהתאם לצעדים שתנקוט איראן בפועל.
עוד עולה מהדיווח כי ההבנות כוללות עקרון להקמת קרן בינלאומית בהיקף של 300 מיליארד דולר שתוקדש בעתיד לשיקום ולפיתוח הכלכלה האיראנית, אך מימוש היוזמה מותנה בהגעה להסכם סופי ובשינויים משמעותיים מצד טהראן.
בקרב מתנגדי ההסכם בממשל האמריקני קיים חשש כי איראן תפיק תועלת משמעותית מההבנות הזמניות מבלי להסכים בסופו של דבר לוויתורים הגרעיניים שדורשת וושינגטון. מנגד, בכירים אמריקנים טוענים כי כבר בתוך שבועות ספורים ניתן יהיה לבחון האם איראן אכן מתכוונת להתקדם לעבר הסכם מחייב, או שהמגעים ייעצרו ללא הישגים משמעותיים מבחינתה.
