מהם דיני פורים המשולש

שאלה: מהם דיני פורים המשולש, שחל פורים ביום שבת לבני המוקפים.

תשובה: כשחל ט"ו באדר פורים דמוקפין, בשבת, כיון שמתחלקים מצוות הפורים לבני המוקפין לשלושה ימים, נקרא "פורים המשולש", [וחל לפני ארבעה שנים בשנת תשפ"א חל פורים המשולש, ובפעם הבאה פורים המשולש יחול בעוד כעשרים שנה, בשנת תת"ה, ולאחר מכן יחול בשנת תת"ח, תתי"ב, תתל"ב, ותתל"ה, ותתל"ט, אלא א"כ יבנה המקדש ויקבעו את החודש לפי הראייה, ואז יחול גם לחול שנה הבאה].

א). קוראים את המגילה בליל י"ד וביום בברכה, ולאחר מכן אומרים אתה קדוש וכו'  ויתבאר להלן בהרחבה דיני קריאת המגילה. [ובני ספרד הנוהגים לומר לפני תפילת ערבית מזמור "למנצח על איילת השחר" אומרים אותו בליל שבת ].

ב). בברכת שהחיינו על המגילה [בלילה לבני ספרד וביום לבני אשכנז] ראוי לכיון על כל מצוות ביום שישי שבת וראשון. [ויש פוטרים בפרי אחד ביום א' את מצוות היום, כיון שחוששים שברכת שהחיינו היא על עיצומו של יום].

ג). נותנים מתנות לאביונים ביום שישי. ומ"מ אם שכח ולא נתן מתנות לאביונים ביום שישי, ראוי שיתן ביום א'. אך דין "כל הפושט יד נותנים לו" הוא רק ביום שישי, ולכן בחורי ישיבות שאוספים כסף ביום ראשון אין חיוב לתת להם כסף [כיון שהוא מדין צדקה], אך מקיימים בזה מצוות צדקה. [אף שיש שהקפידו להזהיר לעניים שישמרו את הכסף ליום ראשון לקנות צרכי סעודת פורים  אך להלכה אין קפידא.

ד). ביום שישי לא קוראים בתורה, ובשבת קוראים "ויבוא עמלק", ומפטירין פקדתי. [וירושלמי שמגיע לבני ברק, בפורים יכול לעלות למפטיר כרגיל, ולא יעשו מניין לעצמם ויקראו ויבוא עמלק ].

ה). יש נוהגים ללבוש בגדי שבת ביום שישי לכבוד מצות המגילה. ואינו חיוב, ומ"מ נוהגים ללבוש בגדי שבת אף ביום א'.

ו). אומרים על הנסים רק בשבת, [בתפילה ובברכת המזון], ולא ביום ראשון, ומ"מ אם אמר על הנסים ביום שישי, אינו חוזר. ומ"מ נכון לומר על הנסים בהרחמן.

ז). שואלים ודורשין בהלכות פורים ביום שבת, לפרסומא ניסא  [ואפשר שיש עניין לדרוש דוקא בהלכות קריאת המגילה ], ואף נשים וקטנים יבואו לשמוע כדי לפרסם את הנס. ואף במקום שלא נהגו כן צריך לנהוג כן, ועכ"פ אף במקומות שלא דורשים ברבים, ילמד הלכות פורים בביתו [לבני ביתו].

ח). בתפילת מנחה בשבת אין אומרים צדקתך. [ואין מזכירים נשמות].

ט). סעודת פורים עושים ביום ראשון  ונהגו לעשותה לאחר חצות, ויזהרו לעשותה לפני השקיעה, ולא כמו שרבים נוהגים כל שנה לעשות את הסעודה סמוך לשקיעה, ולעשות את עיקר הסעודה נמשך אל הלילה. [ובשבת נוהגים להוסיף מאכל ולשתות מעט יותר יין לכבוד פורים], ויש מחמירים לעשות אף סעודה ביום שישי, מ"מ יעשו את הסעודה בבוקר, לפני חצות, [וכדינים שנ"ל לגבי בן כרך], ואת הזרעונים יש לאכול בליל י"ד כיון שאוכלים את הזרעונים זכר לזרעונים שאכלה אסתר.

י). חיוב שתיית היין עד דלא ידע ביום א', [כדין משתה ושמחה].

יא). משלוח מנות, נותנים ביום ראשון, [ובשבת, יש מחמירים להביא משלוח אחד בשבת לאורח שמתארח בביתו או במקום שיש עירוב יביא לאחד השכנים, והמחמיר תע"ב, אך רבים לא נוהגים כן] ויש מהדרים לתת משלוח מנות אף ביום שישי.

יב). ביום שישי: מעיקר הדין אין איסור עשיית מלאכה, כיון שכל האיסור עשיית מלאכה הוא דוקא ביום פורים, [מלבד איסור עשיית מלאכה בערב שבת לכתחילה מחצות, ובשעת הצורך עד מנחה קטנה], אך נהגו רבים שלא לעשות מלאכה ביום שישי. אך מלאכות לצורך שבת מותרים, מלבד שאר המלאכות שמותרות בכל פורים כגון דבר האבד/לצורך מצוה/מלאכות של שמחה. וביום ראשון: מעיקר הדין מותרים לעשות מלאכה, כל היום, אך נהגו שלא לעשות מלאכה מחצות ואילך כדי שיהיו פנויים לשמחת היום.

יג). נהגו להתחפש ביום שישי, [ויש נוהגים גם בראשון, כיון שהוא בכלל "שמחה ומשתה"].

יד). במוצאי שבת לאחר תפילת ערבית אומרים ויהי נועם ויושב בסתר. [כיון שמעיקר הדין מותר בעשיית מלאכה וכנ"ל].

טו). אף בפורים המשולש, יש עניין להרבות בסעודת הלילה במוצאי שבת.

טז). ביום ראשון לא אומרים תחנון ולמנצח [ותפילה לדוד], ואין ואף במקומות המסופקים אין אומרים תחנון  ולכן בבני ברק אין אומרים תחנון. ואף במקומות שאינם מסופקים, מעיקר הדין צריך לומר תחנון, ורבים נוהגים שלא לומר תחנון ביום א'.

גדר הנוסעים ממקום למקום בפורים המשולש

שאלה: מהם דיני של הנוסעים ממקום למקום בפורים המשולש.

תשובה: נאמר במגילה "על כן היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות" ודרשו חז"ל שאף "פרוז בן יומו נקרא פרוז", ו"מוקף בן יומו נקרא מוקף", [ונתבארו הדינים בהרחבה בספר שערי יוסף פורים] ואף בשנה זו שהמוקפים קוראים את המגילה ביום ו', נוהגים בפורים המשולש כמו בכל שנה, אף שהמוקפים קוראים את המגילה ביום י"ד כמו הפרזים, [ומקדימים זכירה לעשייה], מ"מ יש נפק"מ לדיני משתה ושמחה.

ומצינו שמונה נפק"מ בין בן י"ד לבן ט"ו, א' זמן סעודת פורים ומשלוח מנות, ב' עלייה לתורה, ג' אמירת על הנסים, ד' עשיית מלאכה, ה' בגדי שבת, ו' ברכה על המגילה ביחידות, ז' לתת ולקבל משלוח מנות ומתנות לאביונים לעיר ששוהה בה, ח' דיני אבילות ואנינות ובגדי שבת ועוד.

[כתבתנו כאן בני ברק ירושלים, והוא רק לדוגמא, והכוונה פרוז מוקף]

תושב ירושלים שהגיע לב"ב לפני השקיעה

א). תושב ירושלים שהגיע לבני ברק, לפני השקיעה ובדעתו להשאר שם עד עלות השחר, מתחייב בכל מצוות היום כבן י"ד. אך אם מגיע באמצע לילה, לכתחילה לא יוציא אחרים יד"ח בקריאת המגילה, [ואם בסוף לא נשאר לאחר עלות השחר פטור ממצות היום, אך לחוששים לדעת החזו"א יקיים את שאר מצווות היום מספק, ולא יאמר על הנסים בתפילתו].

תושב ירושלים שמגיע לב"ב לאחר השקיעה

ב). תושב ירושלים שמגיע לבני ברק בליל י"ד לאחר השקיעה, ובשעה שיצא מביתו, ובשקיעה, היה בדעתו לחזור באותו לילה לירושלים, ואכן חזר לירושלים, חייב במשתה ובשמחה ביום א'.

תושב ירושלים שמגיע לבני ברק רק לילה

ג). תושב ירושלים שמגיע לבני ברק בליל י"ד מהשקיעה, עד לפני עלות השחר, ובשעה שיצא מביתו, [ולדעת החזו"א בשעת השקיעה] היה בדעתו לחזור באותו לילה לירושלים, ובסוף התעכב שלא מדעתו, מתחייב במצוות כתושב בני ברק בכל מצוות היום בי"ד, אך אם נמלך בדעתו להשאר באמצע הלילה, חייב בפורים בי"ד, ויקיים את כל מצוות היום מספק.

חוזר לירושלים לפני שבת

ד). תושב ירושלים שנכנס לבני ברק לפני שקיעת החמה של ליל י"ד, ונשאר בב"ב עד הצהריים, ולפני שבת חוזר לירושלים, לבני ספרד: כיון שהיה בני ברק בעלות השחר, מתחייב במצוות היום של י"ד, וביום ט"ו פטור, ולבני אשכנז: מחמירים שיעשה סעודת פורים ומשלוח מנות גם ביום י"ד וגם בט"ז, ויאמר על הנסים גם ביום י"ד וגם ביום ט"ו.

תושב ירושלים שמגיע לירושלים ביום שישי

ה). תושב ירושלים שמגיע לבני ברק בערב שבת ביום שישי [לאחר עלות השחר], אף שאינו לכתחילה כיון שמפסיד מצוות פורים, [ולכן יצא לבני ברק: לבני ספרד: עד עלות השחר, ולבני אשכנז: עד השקיעה], מ"מ אם הגיע מירושלים לבני ברק יעשה סעודת פורים ומשלוח מנות ביום ט"ז, ויאמר על הנסים בשבת. וראוי שישמע קריאת התורה של ויבוא עמלק.

דיני תושב בני ברק שנסע לירושלים

תושב ב"ב נסע לירושלים לפני השקיעה

א). תושב בני ברק שנסע לירושלים, אם יצא לפני צאת הכוכבים של ליל י"ד, על דעת להשאר שם עד אחר עלות השחר של ט"ו, דינו בפורים המשולש ככל בן ט"ו.

תושב ב"ב שנסע לירושלים ע"מ לחזור לב"ב בעלות השחר

ב). המתגורר בעיר בני ברק שנסע לירושלים לפני צאת הכוכבים של י"ד או שנסע במשך ליל י"ד על מנת לצאת מירושלים ולחזור לעירו לפני עלות השחר של י"ד, חייב בכל מצוות היום כבן י"ד.

תושב ב"ב שנסע לירושלים ביום שישי לשבת בבוקר

ג). תושב בני ברק שנוסע לירושלים ביום שישי, ונשאר שם בשבת, מתחייב מספק במשלוח מנות וסעודת פורים ביום ראשון, אך לא יאמר על הנסים בשבת, ומ"מ אם חוזר במוצאי שבת לבני ברק, יקיים מצוות היום מספק בביתו שבבני ברק.

תושב ב"ב שנסע לירושלים לאחר שקיים כל מצוות היום

ד). המתגורר בבני ברק וקיים כל מצוות היום בי"ד ונסע לירושלים לשבת, פטור בירושלים ממצוות היום, [כיון שאין שייך להתחייב בשני מקומות] ולא יאמר על הנסים, ואינו חייב במשלוח מנות וסעודת פורים ביום ראשון, [והנוהגים כהחזו"א יעשו סעודת פורים ומשלוח מנות ביום ט"ז, ויאמר על הנסים בשבת. ואף אם קרא את המגילה ביחידות ביום שישי, מ"מ אינו צריך לחזור ולקרוא את המגילה שמגיע לירושלים, כיון שיצא יד"ח במה שקרא את המגילה בבני ברק]. אך לכו"ע אם הגיע לירושלים במוצאי שבת או ביום ראשון, אינו חייב לקיים משלוח מנות או סעודת פורים.

תושב ב"ב שנמצא בירושלים רק בליל פורים

ה). תושב בני ברק שנכנס לירושלים לפני שקיעת החמה של ליל י"ד, ובדעתו להשאר בירושלים עד עלות השחר של יום י"ד, וחוזר לפני שבת לביתו שבבני ברק, אין דינו כתושב ירושלים, כיון שלא נעשים מוקף ביום י"ד, רק ביום ט"ו, וחייב בסעודה ומשלוח מנות ביום שישי, [ויש מחמירים שיעשה גם סעודה ומשלוח מנות ביום א'].

נסיעה מבני ברק ביום שישי למקום שאינו מסופק

מי שמחמיר ונוהג דיני הפורים בט"ו בבני ברק מספק, מ"מ מותר לו לנסוע לעיר שאין בה ספק, כגון קרית ספר, ואינו נחשב שמספיד מצוות פורים. [כיון שבזמנינו החיוב להחמיר בב"ב פורים המשולש הינו חומרא גדולה, וכנתבאר בספר שערי יוסף הלכות פורים בהרחבה].

דיני בחורי ישיבה הנוסעים מב"ב לירושלים ולהיפך

שאלה: מהם גדרי ודיני בחורי ישיבה שנוסעים מבני ברק לירושלים.

תשובה: גדר בחור ישיבה [הלומד בירושלים וגר בב"ב ולהיפך], הוא לפי היכן שנמצא, נחשב פרוז או מוקף, כיון שחיוב קריאת המגילה בפורים הוא לפי היכן שנמצא או שבדעתו להיות, ואינו שייך להיכן שגר, [כמו שמצינו בנר חנוכה שהוא דין "נר איש וביתו"]. ויש מחמירים [כדעת החזו"א] שנחשב בן עיר לפי שהוריו גרים בה, ולכן יש שכתבו שהולכים בזה לחומרא בכל שאלה. ולכן בחור ישיבה שגר בירושלים לומד בבני ברק, ובערב שבת חוזר לביתו, אומר על הנסים בשבת, ועושה סעודה ויתן משלוח מנות ביום א'. [ויש בזה כמה אופנים וכדלהלן].

בחור ישיבה שלומד בירושלים ונוסע לב"ב

א). בחור ישיבה הלומד בירושלים ונוסע לב"ב לפני יום י"ד, מתחייב לכו"ע בפורים בי"ד, כיון שהיה בשקיעה של י"ד בבני ברק.

בחור ישיבה שלומד בירושלים ונוסע לבני ברק באמצע הלילה

ב). בחור ישיבה הלומד בירושלים, ונמצא בשקיעה של ליל י"ד בישיבה, ונוסע לבני ברק במשך הלילה, [אף אם חוזר לישיבה בירושלים לפני שבת], מתחייב במצוות היום של י"ד. [ויש מחמירים כדעת החזו"א שיקיים מצוות משלוח מנות וסעודת פורים ביום א'].

בחור ישיבה שלומד בב"ב ונוסע בירושלים בלילה

ג). בחור ישיבה הלומד בישיבה בבני ברק ונוסע לירושלים במשך ליל י"ד לפני עלות השחר, [אף אם לא היה דעתו להשאר בעלות השחר] כיון שהיה בבני ברק בתחילת ליל י"ד, [וגם מחמת ששם בן עיר עליו], חייב בכל מצוות היום ביום שישי.

קריאת המגילה ביחידות

שאלה: האם נשים או חולים יכולים לקרוא את המגילה ולברך עליה את הברכות שלפני המגילה שקוראים את המגילה ביחידות.

תשובה: לכתחילה יש לקרוא את המגילה בעשרה, [כיון שנחלקו הראשונים אם קריאת המגילה ביום ו' דינה כקריאת המגילה שלא בזמנה, שאין קוראים אותה אלא בעשרה], ולכן גם נשים ובנות ראוי שילכו לקריאת המגילה בציבור, אבל קוראים את המגילה בפני עשרה נשים, דינה כקריאת המגילה בפני עשרה, כיון שאין צריך עשרה בשביל מניין, אלא רק לפרסומא ניסא. מ"מ בדיעבד אפשר לקרוא המגילה בברכה, [אף ביחידות אך לא יברך לאחריה את ברכת הרב את ריבנו] ולכן חולה אינו צריך לטרוח לקבץ מניין בביתו.

פורים המשולש בערי הספיקות

שאלה: האם דיני פורים המשולש נוהגים בערי הספיקות.

תשובה:  בערי הספיקות, חייבים בי"ד בכל מצוות היום ביום שישי, ולא אומרים על הנסים בשבת, ויש מחמירים להוסיף בשבת מכל לכבוד פורים, ולשתות מעט יותר מהרגיל, ולקיים ביום ראשון סעודת פורים ומשלוח מנות. אך מעיקר הדין אין צריך לעשות משלוח וסעודת פורים ביום א', [כיון שכל החיוב מספק רק מתי שמקיימים המצוות בעיקר זמנה, אבל אם לא מקיימים המצוות בזמנה רק בתורת תשלמין, ממילא יצאו יד"ח במה שעשו בי"ד]. ויש מחמירים אף לעשות סעודה ביום א' ולתת משלוח מנות  אך מ"מ לכו"ע ביום א' מותר בעשיית מלאכה, ואין אומרים בו תחנון וכנ"ל.

לשאלות בהלכה – ולקבלת הגליון המורחב כל דיני פורים המשולש באימייל: [email protected]