בפרשת נשא שקראנו בשבוע שעבר מתואר דבר פלאי ומיוחד . אדם או אשה מישראל שהחליטו כי הם רוצים להתנהג בנזירות שלא לשתות יין: "איש או אשה כי יפליא לנדור נדר נזיר… קדוש הוא לה'". כותב ה'לב שמחה: כי התורה קוראת לו איש קדוש בעודו רק מקבל את הקבלה להתרומם, למרות שעדיין לא החל אפילו בעשייתה. רק הקבלה לעשות מעשה טוב – בשמיים מעלים את האדם לדרגה של קדוש!, וכך סיפר המשפיע בשיעורו: "היה זה לפני כמה שנים בעיר בני ברק. יהודי אחד אשר הגיע ארצה מחו"ל, נכנס אל בית הכנסת להתפלל וראה שם את חברו משכבר הימים. הוא ניגש אליו בשמחה והחל לפתוח עימו בשיחה, אלא שחברו לא הגיב ולא ענה, אלא רק סימן לו בידו ומילמל: "אה, נא, אהה". היהודי התפלא והמתין לסוף התפילה. בסיום התפילה, ניגש אליו חברו ואמר לו: "חברי היקר, בוא ואגלה לך מדוע לא עניתי לך בבית הכנסת: כידוע לך, הנני מנהל של בית עלמין, ובאחד הימים נפלה בחלקי טעות נוראה ומצערת, כאשר הורתי לקבור את אחד הנפטרים בחלקה שאינה שייכת לו. המשפחה שהיתה טרודה בצער הלוויה, לא הבחינה בטעות שגרמתי, והנפטר נקבר במקום שאינו שלו. ידעתי כי אני יכול להסתבך בחוק על דבר כזה, ובפרט שהדבר יכול לעורר זעם וכעס אצל המשפחה, לכן, הגעתי בשעת לילה מאוחרת עם כמה אנשי חברא קדישא, והעברנו את הנפטר למקומו המקורי.
ירדה לי אבן מהלב והייתי בטוח כי הדבר לא נודע לאף אחד. אלא, שלאחר כמה ימים, אני מקבל טלפון מעורך דין ידוע שאינו שומר תורה ומצוות המבקש לקנות קבר בחלקה של שומר שבת. התנצלתי ואמרתי לו שהחלקה מיועדת – כשמה, לאנשים שומרי שבת (כדרישת ההלכה), וכי הדבר משפיע על הנפטרים. לפתע, פתח העורך דין ואמר לי: "תשמע, אני יודע בדיוק מכל הסיפור שקברת בטעות נפטר שלא במקומו,
ואני אתבע אותך ואסבך אותך – במידה ולא תיענה לבקשתי!, פחד תקף את גופי, אך אמרתי לו שלא אעבור על ההלכה בשום מצב. "אני תובע אותך לבית משפט, ואתה תשלם על כך בישיבה בכלא!", הוא איים. ואת אשר יגורתי, אירע לי. לאחר כמה שבועות, התקבלה הזמנה מבית המשפט, ואני ראיתי את הרע מכל. חששתי לאבד את פרנסתי ולהסתבך יותר מזה.
ידעתי כי בורא עולם מנהל את הכל, והוא רוצה לעורר אותי ומחכה שאתקרב אליו, לכן החלטתי: "בורא עולם, הכי קשה לי זה להפסיק לדבר בבית הכנסת בזמן התפילה. ולכן, אני לוקח על עצמי את הדבר שהכי קשה לי – ומבקש ממך, שגם אתה תעשה לי מעל הטבע, הגם שלא מגיע לי", התמדתי בקבלה, ולאחר כמה חודשים שלא פנו אליי מבית המשפט, התברר לי כי התביעה נסגרה, משום מה, באורח פלא. "זו הסיבה שלא דיברתי איתך בבית הכנסת, מפני שאני מחזיק בקבלה זו כבר כמה שנים טובות". שמע זאת חברו שהגיע מחו"ל וחשב: "כבר 20 שנה שלא זכיתי להיפקד בילדים. מוכן אני לקבל קבלה זו, שהיא קשה גם לי מאד, ואולי אזכה בזכות כך". אותו יהודי הינו עסקן גדול מקנדה, אותו אני מכיר אישית", מספר המשפיע מדרך אמונה, "ובכל מקום שהוא מגיע כולם באים לדבר איתו. ומאותו יום הוא קיבל על עצמו שתיקה מוחלטת בבית הכנסת. הקושי היה נורא ואיום, כולם באים לשאול ולספר דברים, ולכן הוא החליט לעבור לבית כנסת אחרת. הוא ויתר על כל האווירה והחברים, ובאותה שנה הוא זכה לתאומים מעל דרך הטבע!. אני עד לכך!". (מתוך גיליון 'נקדישך'(
הקב"ה הבטיח: "פתחו לי פתח כפתחו של מחט, ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם" (שהש"ר ה('
מדוע דווקא כמחט? כי המחט עוקץ ומכאיב, ללמדך, שאם תקח קבלה בדבר קטן שקשה ומכאיב לך – בורא עולם יפתח לך את כל האוצרות שלו בשמיים! 'כי נזר אלוקיו על ראשו'!.
