בפרשתן "לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם"
איתא ב'ילקוט שמעוני' (רמז תשע"א):
"אמר רבי שמעון בן לקיש פינחס הוא אליהו, אמר לו הקדוש ברוך הוא אתה נתת שלום בין ישראל וביני בעולם הזה ,אף לעתיד לבא אתה הוא שעתיד ליתן שלום ביני לבין בני שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' וגו' והשיב לב אבות על בנים, רבי אליעזר אומר הסב הקדוש ברוך הוא שמו של פינחס בשמו של אליהו"
ובשולחן ערוך יורה דעה הלכות מילה (סימן רס"ה סעיף י"א) כתב:
"נוהגין לעשות כסא לאליהו, שנקרא מלאך הברית, וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כסא אליהו."
ומקורו ב'ילקוט שמעוני' (יהושע רמז טו") דאיתא שם:
"וכך היו ישראל מלין עד שנחלקו לשתי ממלכות, מלכות אפרים מנעו מהם ברית מילה, ועמד אליהו ז"ל קנא קנאה גדולה ונשבע לשמים שלא להוריד טל ומטר, ושמעה איזבל ובקשה להרוג אותו, ועמד אליהו ז"ל והיה מתפלל לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לו הקדוש ברוך הוא אליהו, הטוב אתה מאבותיך?! יעקב ברח מפני עשו, שנאמר קום ברח לך, משה ברח מפני פרעה, שנאמר ויברח משה מפני פרעה ,דוד ברח מפני שאול, שנאמר ודוד ברח וימלט, מלמד שכל הבורח נמלט, ועמד אליהו ז"ל והלך לו להר חורב, ושם נגלה עליו הקדוש ברוך הוא, ואמר לו מה לך פה אליהו, ויאמר קנא קנאתי, א"ל לעולם אתה מקנא קנאת בשטים על גלוי עריות, וכאן את מקנא, חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך, מכאן התקינו להיות עושין מושב כבוד למלאך הברית שנקרא אליהו ז"ל מלאך הברית שנאמר ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא ",וכן הוא ב'פרקי דר' אליעזר' (סוף פרק כ"ט)
וכן איתא בזוהר בראשית (פרשת לך לך דף צג עמוד א'):
"תו אמר ר' אבא בזמנא דבר נש אסיק בריה לאעליה להאי ברית קרי קודשא בריך הוא לפמליא דיליה ואמר חמו מאי בריה עבדית בעלמא ביה שעתא אזדמן אליהו וטאס עלמא בד' טאסין ואזדמן תמן ,ועל דא תנינן דבעי בר נש לתקנא כרסייא אחרא ליקרא דיליה ויימא דא כרסייא דאליהו ואי לאו לא שרי תמן, והוא סליק ואסהיד קמי קודשא בריך הוא, תא חזי בקדמיתא כתיב (מלכים א' י"ט) מה לך פה אליהו וגו', וכתיב קנא קנאתי ליי' אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל וגו', א"ל חייך בכל אתר דהאי רשימא קדישא ירשמון ליה בני בבשרהון אנת תזדמן תמן ופומא דאסהיד דישראל עזבו הוא יסהיד דישראל מקיימין האי קיימא, והא תנינן על מה אתענש אליהו קמי קודשא בריך הוא על דאמר דלטורא על בנוי,"
והגאון חיד"א בספרו 'חומת אנך' על תהילים (פרק ס"א) כתב:
"ראיתי כתוב משם הרב עיר וקדיש מהר"ר יעקב צמח ז"ל במ"ש רז"ל דבעבור שאמר אליהו הנביא זכור לטוב כי עזבו בריתך בני ישראל אמר לו הקב"ה חייך שתמצא בכל ברית מילה שיעשו בני והקשה הרב ז"ל דמה עונש הוא זה? ותירץ דהעונש הוא דבזמן שהוא למטה במילות מאבד החידושים שמתחדשים במתיבתא דרקיעא עכ"ד"
והגאון רבינו יוסף חיים בספרו 'עוד יוסף חי' בפרשתן תירץ דכיון שי הרבה מילות בשעה אחת אליהו הנביא צריך לחלק עצמו להרבה חלקים וזהו צער גדול כמבואר בשער הגלגולים עיי"ש דבריו בארוכה מה שפירש לפי זה מדוע ו' דשלום קטיעא.
מחילת עוונות במילה
כתב בספר 'בני יששכר' (מאמרי חודש תשרי מאמר ד' דרוש ב'):
"ופירשתי בפסוק הנאמר לפינחס אשר קינא לאלקיו ויכפר על בני ישראל (במדבר כ"ה י"ג), ודרשו חז"ל בגמ' ראויה שתהיה הכפרה הזו מכפרת והולכת עד סוף כל הדורות עיין שם בפרק הנשרפין (סנהדרין פ"ב ב), והן אמת שהדברים סתומים,
והנה לשמע אוזן שמעתי שיש מדרש חז"ל(עפ"י הדברים שאמרו בזהר על שאליהו אמר קנא קנאתי וכו' כי עזבו בריתך וכו' (מ"א יט י), אמר לו הקדוש ברוך הוא על שאמר עזבו בריתך יצטרך הוא להיות אצל כל ברית מילה ויבא להעיד שישראל שומרים הברית זוה"ק ח"א דף צ"ג ע"א), והנה שמעתי שיש באיזה מדרש שאמר אליהו, רבש"ע כיון שמדתי שאני מקנא ולא אוכל לסבול חטא ועון פן יהיה אבי הבן המכניס לברית בעל עבירה ולא אוכל לסבול, והשיב לו הקדוש ברוך הוא הנה אכפר לו עונותיו,
ואמר עוד פן יהיו הבעל ברית והמוהל בעלי עבירות, והשיב השם יתברך אכפר להם גם כן, ואמר עוד פן יהיו העומדים שם בעלי עבירות, והשיב השם יתברך שיכפר לכל העומדים בברית, כך שמעתי שיש באיזה מדרש ולא ראיתיו, אבל ראיתי בספר אחד כתב ג"כ ששמע בשם המדרש שכל העומדים אצל כסא של אליהו מתכפרין עונותיו, ולפי הדברים הנ"ל פירשתי בפרשת פינחס (הוא אליהו) תחת אשר קנא לאלקיו, (על ידי זה) ויכפר על בני ישראל, שאמר להש"י הנה מדתי מדת קנאה לאלקים ולא אוכל לסבול בעל עבירה, הנה עי"ז הבטיחו הש"י לכפר על כל בני ישראל העומדים בברית, וזהו שיש לפרש ג"כ בגמרא דידן, ראויה שתהיה הכפרה הזו מתכפרת והולכת עד סוף כל הדורות. "והגיעו כפו"ל בספרו 'אגרא דפרקא' אות קמ"ו בשם ר' שלמה מקרלין
וכ"כ הגאון רבי יוסף מולכו בספרו 'שלחן גבוה' יו"ד (סימן רס"ד ס"ק י"ב)
וכן הביא מדרש זה מרן רבי יעקב אבחיצירא בספרו 'גנזי המלך' בלקוטי שושנים (ע"מ ר"ג) וזה לשונו:
"אי נמי אפשר לרמוז דביום המילה הוי מחילת עון לכל הנמצאים שם כמו שאמרו רז"ל וזהו שאמר וכל בניך למודי ה' "למודי" גימטריא המילה כמו שכתבנו דהיינו כשבניך מקיימים מצות המילה בזה ורב שלום בניך דהיינו דנסלח עונם ואין שלום גדול מזה"
האם צריך תשובה למחילת העוונות
בספר 'הליכות שלמה' מועדי השנה למרן הרש"ז אוירבעך זצוק"ל (ע"מ נ') הביא שפעם דרש בסעודת ברית מילה שאע"פ שבספר בני יששכר חודש תשרי [מאמר ד אות ז ]הביא בשם מדרש שלאחר שנגזר על אליהו להופיע בכל ברית מילה אמר שאינו יכול להיות במחיצת חוטאים ונענו לו לכפר עוונותיהם של כל המשתתפים עייש מ"מ אי אפשר שיתכפרו בלא תשובה ,
ונתווכח עמו הגה"צ רבי יחזקאל לעוינשטיין ז"ל המשגיח דפוניבז' והקשה דא"כ מה הועילה ההבטחה הרי עליו להופיע גם כשלא שבו הנמצאים בתשובה ,
אבל רבנו אמר פעמים רבות שלדעתו צדקו דבריו וברור הדבר שאין הכוונה כפשוטה אלא רק להסרת הזוהמא השורה על החוטא
וזה לשונו בענין זה בהערה שנדפסה בספר 'אוצר הברית' (ע"מ י"ז):
"נפלא הדבר הרי ביוהכ"פ מפורש אמרה תורה כי ביום הזה יכפר עליכם וגו ואפילו הכי קיי"ל דלא מתכפר אלא בתשובה וא"כ איך יכולים לומר שהקב"ה הוא וותרן לבעלי עבירות חמורות הבאים להשמחה בברית שמוחל גם להם על עוונותיהם שהרי א"א לומר דכונתם דוקא עי" תשובה דא"כ לא השיב לו הקב"ה על טענתו שאינו יכול לסבול חוטאים ופושעים שאינם עושים תשובה
רק נראה כוונתם כדאיתא בתנא דבי אליהו (ראה אוה"ח ויקרא ו ,ב ובקב הישר פ"ז ) שהוא סובל כל מיני סרחון חוץ מסרחון של חוטאים ופושעים ועל זה השיב לו הקב"ה שבשעה זו כשאליהו יהיה עמהם יעביר מהם הקב"ה את הסרחון כאילו לא חטאו כלל ואף דבר זה הוא חשוב מאד ואשרי מי שזוכה לעלות ולהתעלה באותה שעה לשוב אל ד' ולהשאר במקום קדשו גם לאחר הברית "
ובשו"ת 'אבן ישראל' להגרי"י פישר זצ"ל(ח"ז סי ל"ו אות ט') העיר על זה וז"ל:
"פלא זה יש גם בהא דאמרו חז"ל דחתן מוחלין לו עוונותיו וזהו אפילו בלא תשובה דהרי ילפינן לה מעשו דכתיב ויקח את מחלת הביאו רש"י בחומש דבודאי לא עשה תשובה דלכך כתבה התורה הילפותא אצל עשו וגם מפורש בחז"ל במגילה דף י"א ע"א על קרא דהוא עשו דהוא ברשעו מתחילתו ועוד סופו עכ"ל "
מים תחת כסא של אליהו סגולה לרפואה
בספר 'כרסייא דאליהו' להגאון רבי חביב חים דוד סתהון כתב (בע"מ כ"ד) "ובזה מצאתי סמך למנהג העולם שנותנים מים בשעת המילה תחת כסא אליהו ומשקים אותו לחולה להיתרפאות ע"י שהיו המים נתונים תחת הכסא בעת המילה וטעם הדבר הוא נכון דבביאת אליהו על המילה יבא עמו רפאל לרפאות התינוק הנימול ויהיה תחנותו [לשון חניה ]עמו על הכסא ויתרפאו המים ןעל ידי זה הם מועילים לרפואת החולה השותה מהם ,ויותר יש לחזק הענין ממה שאיתא בזוה"ק פרשת בא ובפרשת משפטים ובמקומות אחרים, כי ישראל בצאתם ממצרים מלו ולא פרעו מפני שהיתה שעת חפזון כאשר יבא לקמן ולא פרעו כי אם עד בואם למרה ועל כן נאמר שם כי אני ה' רופאך ועשו סמוכות גדולות לזה בזוה"ק שעל כן זכו אז בעת ההיא לחק ומשפט כאשר יראה הקורא בצדק ושם היתה רפואתם ע"י המים אשר היו מרים ונמתקו ואז אמר להם כל המחלה וכו' כי אני ה' רופאך לכן בעת המילה והפריעה נותנים מים תחת הכסא לרפאות את החולה כמי מרה שנמתקו והם שרפאו בני ישראל מחולי וכאב של הפריעה וכל חולי הוסר מהם במים ההם כדכתיב כל המחלה אשר וכו' רופאך"
