א. רחיצה בערב שבת חזון [לבני אשכנז, ולבני ספרד הנוהגים איסור גם לפני שבוע שחל בו] – מי שרגיל להתרחץ במים חמים כל ערב שבת, מותר לרחוץ ראשו פניו ידיו ורגליו במים חמים ובסבון, ושאר הגוף אסור אף במים קרים [דין הסובל מזיעה נתבאר בגיליון הקודם].
ב. אף שיש הסוברים שלכתחילה יש לרחוץ קודם חצות (ב"ח, מובא בט"ז שם ס"ק טז), למעשה מותר לרחוץ כל היום (עי' בה"ל שם ד"ה בחפיפת).
ג. טבילה במקווה בערב שבת – אם רגיל לטבול בכל ערב שבת, ואינו מבטל זאת אלא מחמת אונס [ולא מפני טרדה וכד'], מותר לטבול בערב שבת בתשעת הימים [וכשיש אפשרות – יטבול במים קרים]. ובעניין זמן הטבילה, ראה בסע' הקודם.
ד. לכבוד שבת מותר ליטול ציפורניים, לשטוף את הבית, לצחצח נעליים ולהבריש כובע.
ה. אף אותם מבני ספרד הנוהגים איסור תספורת רק בשבוע שחל בו תשעה באב [והשנה, מעיקר הדין היו מותרים בתספורת כל השבוע], בערב שבת הסמוכה לת"ב אין להסתפר ואין להתגלח.
ו. לכבוד שבת מותר ללבוש את כל בגדי השבת מכובסים ומגוהצים כרגיל [וילבשם לאחר הרחיצה]. אמנם אין לכבסם או לגהצם לכבוד שבת (משנ"ב סי' תקנא ס"ק לב, שאף שמן הדין מותר לכבס לכבוד שבת, נהגו בזה איסור).
אם אין לו בגדים מתאימים לשבת – יש להקל שיכול לכבסם (שיש לסמוך על עיקר הדין שמותר לכבס לכבוד שבת), ויכול לכתחילה ולתת לספרדי שיכבס עבורו מותר אף לכתחילה (כשהוא לכבוד שבת). ולעניין גיהוץ – יש להתיר גיהוץ קל בלבד, שלא יהיה מאד מקומט (לא נתבאר להדיא דין גיהוץ לכבוד שבת, ושמא דינו חמור מכיבוס. ולמעשה יש להתיר, ובפרט במקום כבוד הבריות, שאז מותר אפי' לא לכבוד שבת).
ז. אין להחליף לכבוד שבת לסדינים ומצעים מכובסים [אא"כ ייתן לקטן לשכב עליהם כמה דקות], אך אם מחליף כל שבת יש מקלים. מותר להשתמש במפות ומגבות מכובסות לכבוד שבת.
ח. לצורך בדיקת תבשילי השבת, מותר לטעום בשר ולפלוט, ויש המתירים אף לבלוע את הנצרך לטעימת התבשיל, מבלי לברך. אך אכילה ממש של בשר ותבשילי הבשר שהוכנו לשבת אסורה, ולילדים יש להקל במקום הצורך.
הכנות לצום שיש לעשותן מערב שבת
ט. המעוניינים ליטול קלי צום וכד' בשבת, יערבוהו מערב שבת בתוך מאכל או משקה, באופן שלא יהיה ניכר. ואם שכחו, מותר ליטלם בשבת.
י. הכנת ספר הקינות, מגילת איכה, השרפרף וכו', ראה להלן סע' כד.
שבת חזון – ערב תשעה באב
סעודות השבת (סי' תקנב ס"י)
יא. בסעודות השבת מותר לאכול כרגיל, ואף לאכול בשר ולשתות יין, וכן מותר כל זה אפי' בסעודה שלישית, ומותר אף להעלות מאכלים על שולחנו כסעודת שלמה בעת מלכותו.
יב. מותר לשיר זמירות שבת כרגיל כבכל שבת.
לימוד תורה וטיול (סי' תקנג)
יג. בשנים רגילות, נוהגים ללמוד מחצות היום של ערב תשעה באב רק דברים המותרים ללמוד בתשעה באב (הובאו להלן סע' עא-עז). ומי שקשה לו ללמוד רק דברים אלו, לומד כדרכו עד השקיעה.
השנה, שערב תשעה באב חל בשבת – אף שיש הסוברים שמנהג זה נוהג גם בשנה זו – להלכה מותר ללמוד תורה כרגיל [לאו דווקא בדברים המותרים] עד השקיעה.
יד. אסור לטייל בערב תשעה באב, אך יציאה לצורך ילדים קטנים, אינה מוגדרת טיול. דין זה נוהג גם השנה (ברכ"י, הובא בשע"ת סי' תקנג).
סעודה שלישית, וקבלת תענית בברכת המזון (סי' תקנב)
טו. כאמור, מותר לאכול כל דבר בסעודה שלישית עד השקיעה [ויש לסיים את הסעודה לפני השקיעה].
טז. יש פוסקים הסוברים שאין לישב בסעודת חברים בסעודה שלישית ולא לנהוג בשמחה, אך יש הסוברים שהרגיל לסעוד עם חבריו אין לו להימנע מזה דהוי אבלות בפרהסיא.
יז. יש להסתפק האם מותר לומר בשבת שאוכל כדי שיהיה לו כח לצום (עיין משנ"ב סי' רצ סק"ד, ובתורת שבת וערוה"ש שם).
יח. בשנים רגילות לא ישבו ג' אנשים יחד בסעודה מפסקת בערב ת"ב כדי שלא להתחייב בזימון, אך השנה מותר לשבת ג' אנשים יחד ולזמן [ויזמנו אפי' אם כבר שקעה החמה].
יט. סיים סעודה שלישית לפני השקיעה ובירך ברכת המזון ולא התנה שלא מקבל תענית, יכול עדיין להמשיך באכילתו עד השקיעה [בשונה משנה רגילה שצריך להתנות לפני ברכת המזון, בשבת אין צריך להתנות, מפני שבשבת ברכת המזון לא הוי קבלת תענית].
