- חדווה מארחת את חמותה לשבת, היא רוצה לשים שמן זית ותבלינים על החומוס בשבת, מותר או אסור?
- שלמה התינוק מבקש שיכינו לו את הדייסה שלו, הבעיה היא שדייסה זו בלילה עבה, האם יש פיתרון להכין לו דייסה, או שבשבת הוא צריך לאכול מאכלים אחרים.
- סבתא מכינה כל שבת סלט ביצים, האם יש דרך מסויימת שבה יש להכין את סלט הביצים?
- יעקב שכח להכין טחינה בערב שבת, האם מותר לו להכין טחינה בשבת?
ראינו במאמר הקודם את יסודות הלכות לש, והם שאסור להכין בלילה עבה בשבת, ובלילה רכה מותר בשינוי – דהיינו לשנות בסדר הנתינה של החומרים (במקום לתת בכלי מאכל ועליו משקה כמו שרגיל, ישים קודם את המשקה ואחר כך את המאכל, או הפוך).
וכן בצורת הערבוב, במקום לערבב בסיבוב, יש לערבב בשתי וערב.
הכנת בלילה עבה בשבת
מכיוון שבלילה עבה כרוכה הרבה פעמים באיסור דאורייתא, ודין הכנתה תשתנה בין בני אשכנז, לבין בני עדות המזרח.
לבני עדות המזרח מותר להכין בלילה עבה בשינוי בסדר הערבוב, (שינוי בסדר הנתינה אינו נצרך מכיוון שלשיטתם אין איסור כלל בעצם נתינת החומרים, ולכן רק בערבוב צריך לשנות).
ולבני אשכנז אין להכין בלילה עבה כלל, אם לא באופנים מסויימים שיתבארו כעת.
מתי מותר להכין בלילה עבה גם לבני אשכנז
ישנם כמה אופנים בהם מותר להכין בלילה עבה בשבת גם לבני אשכנז.
- לצורך קטן – לדוגמא, להכין דייסה לתינוק שזה האוכל שלו.
- כשהמאכל ייגרע מטריותו – מאכלים שאם יכין אותם ביום שישי הטריות שלהם תתקלקל באופן ניכר, מותר להכין בשבת.
- על ידי גוי, מותר לומר לגוי להכין בלילה עבה בשבת בשינוי, (ומותר אף אם הגוי יבחר שלא להכין בשינוי).
היתר בדבר שאינו מתערב כלל
כל המושג של “לש” זה בדבר שמתערב, אבל בדבר שאינו מתערב, אין כלל איסור לש, גם לפוסקים שסוברים שיש איסור כבר בנתינת המרכיבים אחד על השני, במקרים שאין עירוב כלל מותר.
אופן האסור: כשמתערב מעט – כגון קמח ומים, שכבר בנתינה יש איזושהי משמעות של חיבור, קורנפלור וסירופ שוקולד.
אופן המותר: כשלא מתערב כלל – כגון פירורים על עוגת גבינה, גבינה על שוקולד, שמן זית על חומוס.
בכזה מקרה, גם לבני אשכנז יהיה מותר לערבב בשינוי – מכיוון שעצם הנתינה מותרת, אז הערבוב מותר בשינוי.
יסוד חשוב – עירוב ללא דיבוק חלקים, מותר
איסור לש פירושו, דיבוק חלקים יחד על ידי דבר נוזלי.
אבל במקרה, שיהיה לנו דברים מעורבבים אך לא מדובקים, אין בזה איסור.
לדוגמא – מותר להכין סלט פירות בשבת, על אף שהפירות מתערבבים בצעמם וברוטב, מכיוון שלא נוצרת עיסה מדובקת חדשה על ידי התערובת, אלא תערובת לא מדובקת – מותר.
עירוב תבלינים במאכל
כפי שראינו, איסור לש הוא דווקא כאשר מתערב מרכיב נוזלי במרכיב מוצק יותר ומדבק אותו – כך שנוצרת עיסה חדשה.
לפי זה מותר לתבל מאכל בתבלינים, מכיוון שהתבלינים לא גורמים למאכל להידבק ולהפוך לעיסה חדשה אלא רק נכנסים לתוכו לנותנים לו טעם וריח.
דילול מאכל
חשוב לדעת, אין איסור לש כשמדללים מאכל אלא רק כשהופכים אותו לעיסתי יותר, המהות של מלאכת לש הוא שעל ידי הנוזלים, המאכל היבש שמגיע בצורה של גרגירים וכדומה מתאחד ונהיית עיסה עבה או רכה.
אבל כשיש לנו כבר עיסה ואנו מדללים אותה על ידי נוזל, אין בזה איסור לש.
ולכן, מותר להוסיף חלב לדייסה מוכנה כדי לדלל אותה יותר.
לישה בדבר מבושל
יש אומרים שאיסור לש נאמר דווקא במאכל טבעי, אבל במאכל מבושל אין איסור לש, מכיוון שהדבר כבר ראוי למאכל על ידי בישולו, והלישה אינה נחשבת תיקון.
הכנת סלט ביצים
סלט ביצים דינו כבלילה עבה, אמנם מכיוון שהוא מבושל, וכן מכיוון שטעמו עלול להיפגם אם יכין מערב שבת, דינו כדלהלן:
לבני אשכנז:
מותר להכין סלט ביצים בשבת, אך ישנה גם בסדר הנתינה (אם רגיל לשים גודל ביצים ואחר כך שמן, ישים קודם שמן או מיונז ואחר כך ביצים.
וכן ישנה בצורת הערבוב, שיערבב בשתי וערב.
לבני עדות המזרח:
מותר להכין סלט ביצים, אין צורך לשנות בסדר הנתינה, אלא רק בצורת הערבוב.
הכנת טחינה בשבת
כשמכינים טחינה בשבת, מוסיפים מים לגרגרים של טחינה ומדבקים אותם זה בזה, ובכך יוצרים עיסה חדשה.
בדרך כלל בהכנת הטחינה מתהווים גושים שהם בלילה עבה, ולכן לבני אשכנז אסור יהיה להכין טחינה בשבת, אך לבני ספרד יהיה מותר כשמשנה בסדר הערבוב.
מי שהכין טחינה בערב שבת, ובשבת רוצה להוסיף לה מים, מותר מכיוון שזו פעולה של דילול ולא של לישה.
המקורות בשו"ע ומשנ"ב בסימן שכא וסימן שכד.
