- מקור הדין
משנה במסכת שבת (ט ע"ב) "לא ישב אדם לפני הספר סמוך למנחה עד שיתפלל, לא יכנס אדם למרחץ ולא לבורסקי ולא לאכול ולא לדין…"
מדברי המשנה עולה כי אין להתחיל בתספורת, רחצה, סעודה וכדו' בסמוך לזמן המנחה ומבואר בראשונים (רש"י ד"ה עד שיתפלל) שטעם האיסור הוא שמא יישברו המספרים או ישתכר בסעודה וישכח להתפלל.
בהמשך הסוגיא מבואר כי דברי המשנה "סמוך למנחה" מתייחסים לזמן מנחה גדולה ועל אף שיש שהות עד לסוף זמן מנחה בכל זאת יש איסור להתחיל סעודה גדולה או מלאכה מורכבת (כגון תספורת בן אלעשה).
הסבר נוסף מובא בגמ' (לשיטת רב אחא בר יעקב) כי אין להתחיל סמוך לזמן מנחה גדולה אפילו סעודה קטנה או מלאכה רגילה כגון תספורת (שכן יש חשש שגם בפעולה קטנה תימשך כגון שהמספריין יישברו וכדו' וישכח להתפלל).
תוס' (ד"ה בתספורת בן אלעשה) פוסקים להלכה את ההסבר הראשון בגמ' וממילא לשיטת התוס' אסור להתחיל בסעודה גדולה או במלאכה ארוכה בסמוך לזמן מנחה גדולה, אבל סעודה קטנה וכדו' איננה נאסרת לפני מנחה גדולה "נראה דהכי הלכתא ושרי סעודה קטנה במנחה גדולה עד זמן תפילה ודווקא סעודה גדולה כגון סעודת אירוסין ונישואין וסעודת מילה אסור ודלא כרב אחא בר יעקב דאסר אפילו סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה…"
נחלקו הראשונים האם מותר להתחיל סעודה קטנה וכדו' לפני זמן מנחה קטנה, הטור (או"ח סי' רלב) בשם ר"י סובר שמותר להתחיל סעודה קטנה גם לפני מנחה קטנה משום שאין בכך ובפעולות דומות חשש של שמא יימשך בסעודתו או בפעולתו וישכח יתפלל.
שיטת רבינו ברוך (מובא בב"י סי' רלב) ועוד ראשונים כי אין להתחיל סעודה קטנה בסמוך למנחה קטנה, אלא יש קודם להתפלל מנחה קטנה ורק לאחר מכן להתחיל בסעודה ובפעולות הנ"ל (תספורת בורסקי וכדו').
שיטת הר"ן (שבת ד ע"א ד"ה אבל בתוס') בשם הרז"ה כי מותר להתחיל לפני זמן מנחה גדולה אפילו סעודה גדולה שכן דברי המשנה שאין לשבת אצל הספר סמוך למנחה ואין להתחיל סעודה, בורסקי וכו' מתייחסים לזמן מנחה קטנה, אך בסמוך לזמן מנחה גדולה (שיש עוד שהות ביום להתפלל) אין איסור.
הרי"ף (שבת ד ע"א) והרמב"ם (פ"ו מהלכות תפילה הלכ' ה) פוסקים כי אין להתחיל אפילו סעודה קטנה וכדו' גם לפני זמן מנחה גדולה, שכן מתחילת זמן מנחה גדולה קיים החשש של שמא יימשך בסעודתו וישכח להתפלל.
- מח' השו"ע והרמ"א
להלכה פוסק השו"ע (או"ח סי' רלב סעי' ב) את שיטת הרי"ף והרמב"ם האוסרים להתחיל סעודה קטנה וכדו' כבר בסמוך לזמן מנחה גדולה: "לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה, עד שיתפלל; ולא יכנס למרחץ ולא לבורסקי (מקום שמעבדין שם העורות), ולא לדין ולא לאכול אפי' סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה, ואם התחיל באחת מכל אלו, אינו מפסיק אף על פי שהתחיל באיסור; והוא שיהא שהות ביום להתפלל אחר שיגמור סעודתו או מלאכתו, אבל (אם אין שהות להתפלל אח"כ, צריך להפסיק מיד…"
הרמ"א (שם) מביא את שיטות הראשונים החולקים על הרי"ף והרמב"ם, וכתב שנהגו להקל ולהתחיל סמוך למנחה גדולה סעודה גדולה (שיטת הר"ן ובעל המאור) ואף סמוך למנחה קטנה סעודה קטנה (כשיטת הטור בשם הר"י) והוסיף לבאר כי שמא הטעם להקל ולהתיר הוא משום שהשמש קורא לבוא לבית הכנסת וממילא אין חשש שמא יימשך בסעודתו ובפעולתו ויישכח להתפלל.
כתב ערוך השולחן (סי' רלב סעי' טו-טז) כי בימנו שאין נוהגים שהשמש קורא לבית הכנסת הרי שאין להתחיל בפעולות הנ"ל בסמוך לזמן מנחה.
אך כתב לתת טעם לאלו המקילים להתחיל בסעודה קטנה וכדו' בסמוך לזמן המנחה גם בימינו שאין מנהג השמש לקרוא לפני התפילה שכן התפילה במתכונתה היא בציבור (אלא במקרה המותר להתפלל שלא בציבור) וממילא שהחיוב ללכת לבית הכנסת או למקום המניין יש בו מעין היתר הזכרת השמש לפני התפילה : "ויש שאמרו התר אחר על מה שאנו אוכלים אחר זמן מנחה קטנה דכמו שנתבאר לעיל סי' פ"ט לעניין ללמוד קודם תפלת שחרית דאם מתפלל ביחידות אסור ללמוד דשמא אתי לאמשוכי ויעבור זמן תפלה אבל ברגיל להתפלל בבהכ"נ מותר וה"נ כן הוא דזה שאסרו בכל הדברים זהו במתפלל מנחה ביחידות אבל במתפלל במניין הלא כשיתאסף המניין בהכרח שלא ישכח להתפלל [עמג"א סק"ח בשם מהרי"ו] ובוודאי סברא גדולה היא ולכן מי שאינו מתפלל מנחה בציבור וודאי מחוייב להתפלל מנחה קודם אכילתו בזמן סמוך למנחה קטנה וכ"ש אחר זמן זה אבל המתפלל בציבור יכול לסמוך על ההתירים שכתבנו"
האגרות משה (או"ח חלק ד סימן צט) ועוד פוסקים סוברים כי ההיתר לסמוך על תפילתו במניין (כדי להתחיל בסעודה קטנה וכדו' בסמוך לזמן המנחה), מתייחס רק למי שמתפלל במניין קבוע, אך אין די בכך שמתפלל במניין, ולכן אלו שמתפללים במניין שאינו קבוע הרי שאסורים להתחיל בסעודה קטנה וכדו' בסמוך לזמן תפילת מנחה כאמור לעיל.
ולעניין הלכה למעשה יש לשאול מורה הוראה כיצד לנהוג, בפרט במציאות ימינו שעוסקים במלאכה גם בשעות החשכה, ובפרט בימי החורף אשר זמן תפילת מנחה קטנה הוא באמצע שעות העבודה המקובלות.
הדברים נכתבו לעיון ולימוד ואין בהם הוראת הלכה למעשה
