מומחה הכשרות בטור כואב על ההפקרות בבתי המלון

אבל אשמים אנחנו. כן, אנחנו הציבור שומרי התורה והמצוות, שבבית במשך כל השנה מקפידים על קלה כבחמורה ומוזילים הון כדי לצרוך אך ורק מוצרי מזון בכשרויות הכי מהודרות, אנחנו אלה שנוהרים בעצימת עינים ובעיוורון מוחלט ממש למקומות נופש, ערבי גיבוש, כנסים, ימי עיון ועוד, מבלי לדעת כלל מה רמת הכשרות שם, מי הרב המפקח על הכשרות, מתאים לנו או לא מתאים לנו.

שימו לב לפרסומים של מארגני הנופש לציבור החרדי שומרי וצרכני המהדרין, חלק מפרסמים את מרכולתם ללא התייחסות כלל לגבי נושא הכשרות, ולא מופיע המילה ״כשר״ במודעת הפרסום שלהם כלל. והציבור נוהר…

ישנם אשר מפרסמים רק את המילה כשר, או כשר למהדרין, מבלי לציין כלל שם הרב שנושא באחריות כשרות הנופש, ועוד בפונט משובש ובגודל מיקרוסקופי לא קריא, כדי שלא תבינו. הגדילו לעשות הרושמים באותיות קידוש לבנה כל המוצרים בכשרות א.ב.ג. ותו לא.

זאת ועוד ישנם סוכני נופש שהידע שלהם בכשרות ירוק למדי ומתערבים למשגיח בעבודתו במטבח ומציקים לו ודורשים ממנו לעגל פינות, אז מה שהפירות והירקות הגיעו בכשרות שאינה מהודרת תעשר שוב צועק הסוכן על המשגיח, המשגיח לא יודע כיצד מעשרים, (צריך לכך ידע תורני ומקצועי רב,) אין לו פרוטה לחילול המעשר שני וכו׳, "ומה לגבי הפירות שיש בהם חששות ערלה",? אין מספיק מקום לארונות חימום המשגיח מזהיר, אצלינו לא מחממים אוכל בשבת ולכן לא יהיה אוכל מספיק לציבור הנופשים, שששש… צועק הסוכן אל תצעק אנחנו לקחנו את המלון גם לפסח אסור לנו לקלקל את היחסים איתם, אז מה לעשות שואל המשגיח המפוחד את הסוכן? נחמם מקסימום על ידי גוי פסק הסוכן, אבל יש בזה רוטב מנסה המשגיח להסביר כשהוא חושב על הבין הזמנים הבא שיישאר תקוע בביתו עם רעייתו המאוכזבת וזאטוטיו המשתוללים, אבל לפי הספרדים מותר רוטן הסוכן, אבל הציבור כאן אשכנזי אומר המשגיח,

וכך הסוכן יחד עם השף וצוות המטבח עושים יד אחת נגד המשגיח והוראותיו, ופועלים מאחורי גבו, וכל הצרמוניה דואגת שרק הסוכן לא יכעס ויאפשרו לתת אוכל לאורחים גם אם זה לא בדיוק בכשרות מהודרת שהובטחה להם כי הרי אם לא הוא יקח נותן כשרות אחר בפרויקטים הבאים, וכיצד נכסה את המשכנתא?

כאמור סוכני הנופש הירוקים בתחום הכשרות מאיימים על המשגיחים שמפריעים להם בפינוק האורחים כביכול במוצרים נמוכי רמה בכשרות, שלא ישכרו שוב את שירותי הכשרות שלהם והמשגיח האברך שרצה קצת חופש בסך הכל אחרי שנה שלימה בכולל מתחיל לאבד עשתונות, אולי הסוכן צודק ומה בסך הכל יכול להיות ?

אולי הבעיה בי? מתקשר לנותן הכשרות הרב ששלח אותו ובחר בו דווקא (כי הוא לא דרש תשלום עבור העבודה רק נופש לאברכית וילדיה, בקיצער כח עבודה זול.) ושופך את ליבו ואז מקבל שפכטל ממנו אתה מקלקל לו את הנופש, אני אישרתי לו מספיק לנדנד, וכך תשוש ומפוחד המשגיח סותם את הפה ושותק כדג עד שמגיע האוטובוס חזור… כך הסוכן משתלט באיומים על כשרות המטבח ומייצר אוירה עכורה ומפחידה ואתם הנופשים לא אוכלים מהדרין כמובטח.

ואליכם סוכני הנופש בעלי חברות ועסקים אני פונה ושואל: ממה אתם מפחדים? תפרסמו בריש גלי מי עומד מאחורי כשרות הנופש שלכם. מי באמת מפקח שהציבור שלנו שמשלם במיטב כספו כדי לנפוש כהלכה באמת מקבל את מה שהבטחתם לו, תאפשרו לציבור שלכם לבדוק, לברר, ולהחליט. מה אתם מסתירים?

אבל אני כאיש כשרות כן יודע מה מסתתר מאחורי ההסתרה,בית אוכל, וכל עסק בתחום המזון, לא משנה אם זה בית מלון, מסעדה, קייטרינג, מטבח של ישיבה, בית אבות, בית יולדות, בית תבשיל ועוד, ובמיוחד בחוץ לארץ, ללא פיקוח של איש כשרות מומחה ובעל נסיון בתחום קרוב לוודאי שאוכלים שם לא כשר,

ישאלו השואלים אבל כל המוצרים בכשרות מהדרין? מה אתה מרעיש? אענה כנהוג בשאלה, מה מרגיע אותכם זה שהמוצרים כשרים? הרי יודעים אתם היטב שחתיכת בשר בכשרות הרב לנדא טבולה בחלב בכשרות העדה החרדית זה טרף! גם אם כל המוצרים כשרים! מדוע אתם מיתממים? ברור לכל בר דעת! ניהול מטבח כשר זה מקצוע לכל דבר. ללא קשר כלל לכשרות המוצרים.

כאיש כשרות למעלה משני עשורים אני מופתע כל פעם מחדש מריבוי התקלות והמכשולים בעסקי המזון שהם כן מפוקחים, קולטים? שהם כן מפוקחים. אז תתארו לעצמכם מה קורה במקומות שהם לא מפוקחים או שהאחראי על הכשרות אינו מומחה בתחום, שומו שמים.

מתוקף תפקידי ביקרתי בוקר אחד בבית מלון, כמובן שהעובדים כולל הגוים מגיעים מוקדם, המשגיח יותר מאוחר, במו עיני ראיתי, מכינים ארוחת בוקר וחותכים גבינת קשות מלוחות בסכין חלבית על קרש חיתוך בשרית, מערבבים את הסקרמבל (ביצה מקושקשת) המהולה עם חלב במרית בשרית, הטבחים היהודים שאינם שומרי תו״מ אינם נוטלים ידיים ורוח רעה שורה על הידיים ועל המאכלים.

הגויים מדליקים תנורים, גז, צ׳יפסרים ועוד. גם אם הם עושים זאת עבור עצמם זה מטריף את התנור והכלים, מגיעה סחורה כגון פירות וירקות לחמים ומאפים, נכנסים לשימוש ללא בקרה.

אני זוכר באחד הימים כשאני הגעתי למקום העבודה שלי, וכהרגלי אני מבקש לראות את תעודת המשלוח של ספק הירקות לבדוק האם התעודה חתומה בחותמת כשרות על ידי משגיח המחסן ממנו יצאה הסחורה, מחפש ומחפש והילד איננו, ניגשתי למנהל היכן התעודה שאלתי והתשובה שקיבלתי היתה נשלחה להנהלת חשבונות, טוב, לא סוף חודש היום וזה נראה היה לי חריג, התקשרתי לספק כמובן מאחורי גבו של המנהל וביקשתי העתק תעודה לפקס, כאחד שיודע לקרוא תעודה מיד ראיתי שהגיעו 5 חבילות כוסברה לא מפוקחים מתולעים (בקיצער לא גוש קטיף), וכעת מתחילה המלחמה הפסיכולוגית, ניגשתי למנהל ללא מורא הצגתי לו את התעודה, ודרשתי לקבל לידי את הסחורה הלא כשרה, ההלם השתלט עליו לרגע ומיד הוא אומר בקול בוטח אני הולך לחפש את הכוסברה, כנראה טעות במשלוח.

אחרי חיפוש קצר הוא מביא לי 2 חבילות וצליל של שמחה נשמע בקולו זהו סיבנתי את המשגיח וסוגרים את הסיפור, אבל אני ידעתי לפי התעודה שהגיעו 5 חבילות אז שאלתי והיכן השאר, זה מה שהגיע ענה, אבל בתעודה מופיע 5 הראיתי לו, והוא התחיל לגמגם, ואמר כנראה שהגיע בסוף רק 2, אני לא מתעצל ניגש למקרר הסלטים והאבידה נמצאה, פיילה שלימה של סלט עם כוסברה קצוצה טריה מונחת לה בשלווה על המדף, לקחתי את כל המיכל בדרך לפח הגדול להשמדה, ובזוית העין אני רואה את השף רץ למנהל תוך כדי שהוא מתיר את הקשירה של הסינר בו היה חגור, ושומע אותו צועק אם המשגיח זורק לי את הסלט אני הולך הביתה, אזרתי אומץ וצעקתי לו ״לך הביתה״, ושפכתי הכל לפח הגדול.

דממה מתוחה השתררה במטבח, וכל אחד חזר לפינתו, אחרי שעה נגשתי אני לשף הנחתי יד על כתפו והסברתי לו שוב כמו שאתה כשף אחראי שהאוכל יהיה תקין תברואתית ועריבה לחיך של הסועדים, כל עוד שתעודת כשרות מתנוססת בבית העסק ואנשים סומכים עלי אני אחראי לדאוג שהאוכל יהיה כשר. וכך יהיה. השף התנצל אתה צודק אמר והשלום והאחווה חזרו לשרור בינינו. ד״א מצד אחד ההנהגה בכשרות צריכה להיות לא תגורו מפני איש ומן הצד השני שיהא שם שמים מתאהב על ידך.

ערכתי ביקורת סמויה בבית מלון שהתהדר נקרא לזה בכשרות כל המוצרים באמת כל מוצרי הבשר והעוף היו בכשרויות מהדרין מהטובות ביותר אבל לתדהמתי גיליתי שאבקות המרק שהשתמשו שם לבשר היו בשריות בכשרות רבנות חיפה לא מהדרין, אז מה אם הם כותבים כל המוצרים מהדרין?

שאלתי את השף שאינו שומר תו״מ היכן הנפה לניפוי קמח? ואז הוא הבריק בתשובתו, כאן מכינים בצקים פחות מקילו בלבד! לכן אנו לא זקוקים לנפה. חייכתם? אם לא, מצבכם בהבנת תחום הכשרות לוקה בחסר, קמח חייב ניפוי, לא משנה הכמות, לגבי חיוב הפרשת חלה יש הבדל בכמות הקמח שבבצק, אבל הוא התבלבל, אז מה אם הם רושמים כל המוצרים מהדרין?

ראיתי במו עיני בסיור כשרות שערכתי במטבח מסעדה וקייטרינג שהבעלים והשף יהודים חרדים למהדרין, ומשווקים ארוחות למוסדות חינוך למשפחות נזקקות ליולדות ועוד, שהשף הכין במטבח הבשרי עם כלים בשריים כמויות של ירקות חיים חתוכים, פלפלים עגבניות מלפפונים גזר ועוד, כאיש כשרות ומבין מטבח ב״ה שאלתי מיד לצורך מה כמות מטורפת כזאת? והמענה שקיבלתי היה, אני מכין מראש כמות ענקית כדי שיהיה מספיק לארוחות החלביות והבשריות ושלא ישגעו אותי, נזעקתי, אבל אתה חותך גם בצל, צנון, מלפפון חמוץ, לימון, וזה דבר חריף והציבור יאכל את זה עם מוצרי חלב עם גבינה וקוטג׳, אתה מכשיל את הרבים, והשף אומר לי בעינים מושפלות כל המשגיחים שעבדתי איתם אישרו לי. אז המוצרים מהדרין אבל אתם אוכלים טרף! והוספתי ובבצל יש בעיה של לינת לילה אתה יודע? והבושה כיסתה את פניו.

למחרת אני מגיע וכמות מוגזמת של מטבוחה מבעבעת בסיר ענק על הגז, ומה זה אני שואל את השף המלומד והחרדי מה פשר הכמות הזאת? והתשובה שוב הדהימה אותי בזה אני משתמש גם בארוחת בוקר לשקשוקה, אוי רבונו של עולם, מטבוחה בשרית נאכלת בארוחה החלבית יחד עם מוצרי חלב, ושוב מה היתה התשובה של השף? כל המשגיחים שעבדתי איתם אישרו לי. אז המוצרים מהדרין אבל אתם אוכלים טרף!

התקשרתי למשגיח באחד הנופשים כשהגעתי למטבח לביקורת מטעם ועד כשרות ידועה וחשובה אחרי שביקשתיו ולא מצאתיו, ושאלתיו אני רואה שהטבח מוציא קופסאות אחסון מלאות בנוזל ביצים להכנת חביתות, האם אין בהם בעיה של לינת לילה? האם עירבת בהם שמן או מלח? והוא לא ידע לענות. כי העובדים הכינו את התערובת אחרי ארוחת הערב של יום האתמול כשהנ״ל כבר עלה על יצועו.

האורחים שואלים שאלתי אותו האם הפסטה ברוטב עגבניות חלבי? הוא מיד עונה לא. ואני אגלה לכם, נכון שהבישול היה ללא תערובת חלבית כלשהיא, אבל לפני ההגשה בזקו עליהם פתיתי גבינה צהובה ואת זה הוא לא ידע.

התקשרתי לטלפון של משגיח כשרות שחברת הנופש נתנה לי להתעניין על רמת הכשרות בבית מלון בו ארגנו נופש מיוחד בליווי מרצים מהשורה הראשונה מומחים בנושא שלום בית, לבקשת מכרים וקרובי משפחה שביקשו להצטרף לנופש זה, תוך כדי השיחה המגוננת בו ניסה לאורך כל השיחה להשמיץ את הרבנים הותיקים העוסקים בתחום שנים רבות, כאשר כל משפט שני חזר ואמר רק הרב פלוני יודע לתת כשרות? אני גם יודע.

שאלתי האם הנך מוסמך? יש לך תעודה המאשרת שאתה כשיר לעסוק בתחום? יש לי נסיון בתחום היתה התשובה שלו, אבל בלי תעודה או מכתב הסמכה? היית עולה על מטוס שהטייס לא מוסמך? היית נשכב על שולחן הניתוחים כשהמנתח הוא סנדלר? איך אתה מנסה לשכנע אותי שאפשר לאכול בבית המלון שאתה אחראי על הכשרות כשאינך מוסמך בנדון?

אתה יכול לבוא למלון לבדוק במילים אלו הסתיימה לה השיחה, לא התעצלתי הגעתי, לא אלאה אתכם בפרטים אבל נקודה קריטית שראיתי עד כמה העוסק בתחום הכשרות חייב להיות מוסמך ומבין בעיסוק זה, מה כמות מיחמי המים שאתם נערכים לשבת? אחד (1) הוא ענה ביבושת, אבל אתה מבין לבד שזה לא יספיק לכל השבת אמרתי, תה אחרי סעודת ליל שבת, קפה ועוגה בשבת בבוקר, קפה ועוגה בשבת אחה״צ, תראה הוא אומר לי יש מיחם צומת בתוך המטבח ואני אמלא את המיחם כאשר יתרוקן, מותר שאלתי? והוא מנסה להוכיח את ידענותו בהלכות שבת, וודאי שמותר, זה נקרא בהלכה פינה ממיחם למיחם והמשנה ברורה מתיר לעשות כן בשבת, מה אתה לא יודע? ניסה לעקוץ אותי, לחשתי לו אבל פינה ממיחם למיחם מותר רק בגרוף וקטום, ומיחם חשמלי אינו גרוף וקטום.

בוש ונכלם סמוק וכועס כך נפרדנו.

כך נראה מקום נופש שאינו מפוקח ע״י משגיח מוסמך ומומחה בניהול מערכות כשרות בעל נסיון.

מכאן תצא הקריאה, אל תגעו במשיחי! מי שלא מבין בכשרות שיסיר את הידיים מעיסוק בתחום רם מעלה זה.

ואתם אחיי ורעי, תבררו לפני שאתם יוצאים לנופש על רמת הכשרות על הרב נותן הכשרות ואל תאבדו את הראש ואל תפלו למלכודת היצר כאשר צלחת התופינים והמעדנות עומדת מולכם, מה צאצאינו למדים מכך שאפשר לזלזל בכשרות? אז כל ההחמרות בבית זה משחק? מן השפה ולחוץ בלבד? לא אמיתי ולא בפנימיות? אל תעמדו חסרי אונים מול סוכן הנופש שלכם אל תתנו שיעבדו עליכם, תדרשו ממנו פיקוח כשרותי איכותי ומקצועי.

זיכרו! יהודים שומרי תורה ומצוות אנחנו, ולא מוכרים את הערכים שלנו ושל ילדינו שינקנו בבית הורינו בנזיד עדשים. וכן גם בנופש ממשיכים לשמור על יסודות הדת, ״כשרות המאכלים״, ולהעמידה על תילה לכל הדורות. ברור כשמש. יהודים נופשים/אוכלים במקום מפוקח ע״י מומחה, מוסמך, ובעל נסיון בתחום בלבד!