כנס הקיץ של הכנסת נפתח אתמול (שני) לאחר הפגרה, עם שורת סימני שאלה משמעותיים באשר לעתיד הקואליציה הלוט בערפל. חודשיים אלו של כנס הקיץ גורליים לקואליציה ואם תשרוד אותם למרות כל האתגרים הניצבים בפתחה, היא תקנה לעצמה זמן, לפחות עד מושב החורף.
כנס הקיץ שיסתיים בעוד כחודשיים בלבד ילווה בסערות פוליטיות משמעותיות ומהמורות רבות כאשר שני האתגרים הגדולים ביותר הם סוגיות חוק הגיוס ויו"ר המחנה הממלכתי השר בני גנץ, שמאיים בפרישה בעוד כשבועיים וחצי. כל כובד המשקל הפוליטי מונח על שני נושאים אלו.
חוק הגיוס
המפלגות החרדיות שכשלו במשימתן ולא הצליחו לאשר חוק גיוס בשנה האחרונה, ובשל כך על פי חוק כעת, כלל בחורי הישיבות צריכים להתגייס לצה"ל, פועלות בשבועות האחרונים לתקן את התקלה וקיימו שורת דיונים עם גדולי ישראל ולהבדיל עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בכדי לגבש מתווה מוסכם.
אחרי שכשלו המגעים עם שר הביטחון יואב גלנט, שהצהיר מספר פעמים שלא יאשר חוק גיוס מטעם מערכת הביטחון – אלא אם כן השר גנץ יאשר אותו, נתניהו הודיע בשבוע שעבר על תרגיל פוליטי לפיו הממשלה תקדם את חוק הגיוס של שר הביטחון לשעבר בני גנץ שאושר בקריאה הראשונה בכנסת הקודמת.
"כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת. החוק הוכן על ידי מערכת הביטחון אחרי עבודת מטה יסודית והגש על ידי שר הביטחון דאז בני גנץ. ראש הממשלה קורא לכל הסיעות שתמכו בהצעה בכנסת הקודמת להצטרף להצעה", נמסר בהודעה המפתיעה מטעם ראש הממשלה.
נתניהו חשב כי גנץ לא יוכל להתנגד להצעה שלו עצמו. אבל הפוליטיקה לעיתים גוברת על ההיגיון – וגנץ הודיע כי הוא מתנגד כעת להצעה של עצמו משלל סיבות. גלנט כמובן הודיע לאחר מכן שהוא גם כן מתנגד להצעה בעקבות כך שגנץ מתנגד. והכל חזר לנקודת ההתחלה.
מבחינת המפלגות החרדיות, חוק זה הוא לא כוס התה שלהן, אך מפלגת דגל התורה אישרה לראש הממשלה להתקדם איתו, אגודת ישראל נתנה הסכמה בקריצה אך לא נתנה אישור סופי ואילו בש"ס גם כן ניתנה הסכמה בשתיקה אך הודעת ראש הממשלה לא תואמה איתה, כך לדברי גורמים בש"ס.
כאמור הדעות חלוקות בתוך יהדות התורה סביב החוק של גנץ. דגל התורה נתנה את אישורה, אחרי שהתייעצה עם מרנן הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש ואילו אגודת ישראל לא ששה ושמחה על קידום החוק. וגם בתוך אגודת ישראל ישנם חילוקי דעות משמעותיים. השר גולדקנופף לא נתן אישור סופי לקידום החוק וממתין לאישור מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כאשר השר פרוש מנגד נוטה יותר להתנגד לחוק שנתפס כפשרני והמפלגות החרדיות יצאו נגדו חצץ בכנסת הקודמת. מי שאמון בעיקרון מטעם אגודת ישראל על חוק הגיוס הוא השר מאיר פרוש, אך קיימים חילוקי דעות בנושא.
כך או כך, הסכמת המפלגות החרדיות לחוק שעליו אמר גפני שצריך לעשות "קריעה" היא רק בכדי למרוח זמן ולסמן לבג"ץ יעד ברור לקידום החוק. קידום החוק הוא מעין "דמי רצינות" לבג"ץ. הנעלם הגדול הוא, מה יקרה במידה והחוק אכן יתקדם ויהיה צורך באצבעות של המפלגות החרדיות בקריאה שניה ושלישית, האם יתנו ידם לחוק הפשרני שאך לא מזמן תקפו אותו.
מבחינת החרדים, אם החוק יצליח לעבור ללא ההצבעה שלהם – מה טוב, והאמת שגם בכנסת הקודמת החרדים היו מעוניינים שהחוק יעבור – לקול זעקתם, אך הפעם המצב שונה, משום שבתוך הליכוד יש קולות שיוצאים נגד החוק וייתכן שלא יצביעו בעד החוק, ואז יהיה צורך באצבעות הח"כים החרדים.
הממשלה הבטיחה לבג"ץ כי היא תשלים חקיקת חוק גיוס עד סוף כנס הקיץ ב-31 ביולי. בתגובת הממשלה נכתב: "בכוונת הממשלה להביא להשלמת חקיקתה של הצעת החוק בלוחות הזמנים הקצרים הבאים – בהתאם לסעיף 39 לתקנון לעבודת הממשלה, נדרשת תקופה מינימלית בת שבעה ימים מיום הפצת ההחלטה לטובת הגשת עררים, קרי עד ליום חמישי, 23 במאי 2024. מיד לאחר מכן, ביום ראשון 26 במאי, ייערך דיון בממשלה ותינתן החלטה בערר.
"למחרת, ביום 27 במאי, תונח על שולחן הכנסת הודעת הממשלה בדבר הפעלת דין רציפות. לאחר מכן, נדרשת תקופה בת 14 ימים לשם התנגדות סיעות. הצבעה במליאת הכנסת על רציפות החוק תועלה בימים שבין 10 ל-13 לחודש יוני, והצעת החוק תובא לדיון בוועדת חוץ וביטחון ולהכנה לקריאה שנייה ושלישית, על מנת שהחקיקה תושלם עד סוף מושב הקיץ ב-31 ביולי".
הדיון בבג"ץ צפוי להתקיים ב-2 ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים, שיכריעו בעתירות השונות בנושא שיכול להביא לפירוק הממשלה. בדיון ישתתפו ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן ושופטי העליון יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילת כנפי-שטייניץ.
בני גנץ
מוקש נוסף שניצב בפני הקואליציה הוא בני גנץ. גנץ הודיע במוצאי שבת כי אם נתניהו לא יקבל את 6 הסעיפים שלו בנוגע לניהול המלחמה, ב-8 ביוני הוא ומפלגתו יפרשו מהממשלה. גנץ אמר כי "מחובתי לומר את האמת לציבור לאחר שאמרתי אותה פעם אחר פעם בחדרים הסגורים – אל תוך קודש הקודשים של ביטחון ישראל החלו לחדור שיקולים אישיים ופוליטיים, מיעוט קטן השתלט על גשר הפיקוד".
"אם תעדיף את הלאומי על האישי תמצא בנו שותפים למאבק. אבל אם תבחר ללכת בדרכם של קנאים ותוביל את האומה כולה אל התהום – ניאלץ לפרוש מהממשלה. נפנה לעם ונקים ממשלה אשר תזכה לאמון העם. נכונן ממשלה מבוססת על אחדות רחבה, שתביא לתיקון וניצחון אמיתי", אמר גנץ.
במחנה הממלכתי מתדרכים בימים האחרונים כי ייתכן וגנץ יפרוש אף לפני התאריך שקבע, זאת בשל העובדה שנתניהו כבר אמר לגנץ "לא" מיד אחרי מסיבת העיתונאים. במידה וגנץ אכן יפרוש, הממשלה לא תפול מיד, ותשאר עם 64 המנדטים שלה. אך פרישה כזו תערער דרמטית את יציבות הקואליציה ותוך זמן לא רב היא עשויה להתפרק.
כאשר גנץ יפרוש יהיו לנתניהו 3 אתגרים להתמודד איתם. ראשית, ח"כים סוררים בליכוד ימשכו לכיוון של בחירות. שנית, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ יקצינו את דעותיהם באשר לניהול המלחמה וינסו לכפות על נתניהו מהלכים שהוא בשום אופן לא יכול לקבל, כגון התיישבות בעזה. עד כה נתניהו מצליח להגיד לבן גביר וסמוטריץ "לא" בשל העובדה שיש לו את גנץ בממשלה שמגבה אותו נגד בן גביר וסמוטריץ, אך ברגע שיפרוש נתניהו לא יוכל לעמוד בלחצים של השניים. כמו כן, השניים ידרשו בכל תוקף להיכנס לקבינט המלחמה- ויאיימו בפרישה.
אתגר נוסף יהיה הלחצים הבינלאומיים. עד כה ארה"ב והעולם לא עוצרים את המלחמה בכוח, גם בשל העובדה שהם תופסים את גנץ כמי שמאזן כביכול את המצב והם יותר סומכים על "ממשלת האחדות". ממשל ביידן הרי עוין את ממשלת הימין – והסיבה שעדיין מעניק גיבוי מסויים הוא בגלל גנץ. ברגע שיפרוש ארה"ב והעולם לא יתנו לישראל לנהל מלחמה שמובלת על ידי "הקיצוניים" בן גביר וסמוטריץ. וכאשר המלחמה תיעצר, מיד יהיו בחירות, ללא ספק.
עם זאת, נתניהו ינסה לפתור את הבעיה מכיוון אחר. בכירים במערכת הפוליטית אומרים כי אם גנץ יפרוש מהממשלה, ייתכן שגדעון סער ומפלגתו יצטרפו אליה במידה ויוכלו להשפיע באופן ממשי על ניהול המלחמה. נזכיר כי סער עזב את הממשלה לפני כחודשיים, משום שגנץ התנגד לדרישתו להצטרף לקבינט המלחמה. אם גנץ אכן יעזוב, מכשול זה יוסר.
גנץ, תעשה חסד עם עם ישראל ולך הביתה ותן לשליח השם ביבי להמשיך לעשות את מה שהוא עושה מצויין!!!