פיקוד מרכז שלא הכרתם: האתגרים, הפעילות ושינוי ה"קונספציה" | סקירה ביטחונית

בזמן שכוחות צה"ל עוסקים בהשמדת גדודי החמאס בעזה, התעוררה במקביל גם הזירה המאתגרת לא פחות – יהודה ושומרון, או בשפה הצבאית: פיקוד מרכז. סקרים פנימיים מצביעים על תמיכה גורפת של מעל 80% מערביי יהודה ושומרון שתומכים בחמאס, ואף מביעים תמיכה במעשי הטבח המחרידים שביצע במתקפת הפתע ביום שמחת תורה ביישובי העוטף.

בניגוד למלחמה המתנהלת בעזה ומול חיזבאללה בצפון ביהודה ושומרון אין קו גבול מפריד. אין אזור חיץ ברור. היישובים הערבים והיהודים נמצאים בסמיכות קרובה מאוד. מה שהופך את כל השטח לחזית אחת גדולה.

סביב מעט יותר מחצי מיליון יהודים המתגוררים ביהודה ושומרון חיים כ-3.5 מיליון ערבים שחיים בערים, כפרים ומחנות פליטים. האתגר הצבאי לפיכך הופך מורכב יותר כשהוא נמתח על פני אלפי קמ"ר.

לא רבים יודעים אולם יותר מרבע מתושבי יהודה ושומרון מתגוררים בערים החרדיות מודיעין עילית, ביתר עילית ועמנואל. מי שאחראי בפועל על החוק והסדר באזור וכמובן על סיכול הטרור במרחב הוא פיקוד מרכז בצה"ל.

מאמצים רבים מושקעים בפעילות שלא תמיד גלויה לעין על מנת לסכל טרור וניסיונות של פגיעה ביהודים. מידי לילה פועלים כוחות צה"ל בכפרים הערביים ובלב מחנות הפליטים משתדלים להגיע לכל מרצח עוד בטרם יגבש בליבו תכנית מסודרת כיצד לפגע ביהודים.

בשיחה עם גורם בכיר בפיקוד מרכז ניסינו לברר עד להיכן מרחיק צה"ל לכת כדי לעצור מחבלים. התשובה הייתה ברורה וחד משמעית. כל מי שעוסק בטרור, תומך בטרור או מחזיק ברשותו חומר הסתה נעצר מידית בידי הכוחות.

בחלק לא מבוטל מהמקרים נאלץ הצבא להשתמש לצורך כך בכלי הקרוי 'מעצר מנהלי' שאינו מצריך הליך משפטי והבאת ראיות. מעל 2,000 ערבים נעצרו מתחילת מלחמת חרבות ברזל בחשד למעורבות בטרור. עשרות מתוכם נעצרו רק משום שסייעו בעקיפין לפעילות עוינת של חמאס.

"ערבי אחד הדפיס כרזות עבור חמאס", מספר לנו גורם בכיר בפיקוד מרכז, "הגענו אליו הביתה ועצרנו אותו במעצר מנהלי". גם מי ש'רק' מעביר כספים לפעולות טרור או מסייע לחמאס בכל דרך שהיא נעצר מידית.

אנחנו שומעים מידי פעם על עשרות ערבים שמשוחררים מבתי הכלא לאחר שעצרתם אותם, עדיין יש תועלת במעצרים המנהליים שלכם?

"בנוגע לסיבה שאותם מחבלים או חשודים משוחררים ממעצר כדאי לשאול את שב"ס, זה בתחום אחריותם", משיב לנו גורם בכיר בפיקוד מרכז, ומדגיש כי "עדיין יש תועלת במעצרים. אנחנו משתמשים בזה כענישה והרתעה".

תמונת המצב הביטחונית ביו"ש מורכבת ביותר. בשנה שחלפה, עוד טרם פרצה המלחמה ברצועה חלה עלייה משמעותית במספר אירועי הטרור ביהודה ושומרון. מאז תקופת האינתיפאדה השנייה בראשית שנות ה-2,000 לא הייתה תקופה עם מספרי אירועים גבוהים כל כך.

בשנת 2023 היו מעל 840 אירועי טרור חמורים ביו"ש. מעל ארבעים ישראלים נהרגו בפיגועי ירי ומטענים. ומנגד 486 פלסטינים חוסלו בידי כוחות צה"ל (רובם מחבלים) בתחומי יהודה ושומרון.

בימים שלפני המלחמה התקשו בפיקוד מרכז להתמודד עם העלייה החדה באירועי הטרור ביהודה ושומרון. כל פעולה משמעותית גרמה לחשש מתגובה אפשרית של ירי רקטות מרצועת עזה. כל צעד וכל פעולה חושבו בדקדקנות בכדי להימנע מהסלמה מיותרת מול החמאס.

המצב הגיע לידי כך שכאשר מאו"ג בשומרון רצה לבצע פשיטה בשכם הוא היה צריך קודם להרים טלפון למפקד אוגדת עזה לעדכן אותו שיערך עם פריסת סוללות כיפת ברזל כי הולך להיות ירי טילים לעוטף או למרכז, תלוי באופי הפעילות.

גורם בממשלה הגדיר את פעילות צה"ל לפני המלחמה ביו"ש כ"מכסחת דשא". אולם עם פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' הבינו בפיקוד מרכז שצריך לשנות דיסקט. נגמרו הימים של חשש מתגובה מעזה. ובפיקוד מרכז הכריזו: "עוברים מהגנה להתקפה".

מעבר מהגנה להתקפה ביו"ש

השינוי הורגש בשטח באופן מידי. ועל אף התסיסה הטבעית של ערביי יו"ש למול התקיפות של צה"ל ברצועה, חלחלה ההבנה ש"בעל הבית השתגע". אחד הנתונים המדהימים המלמדים עד כמה הפנימו המחבלים שנגמרו המשחקים היא העובדה שמעל 90 מחבלים הסגירו את עצמם לכוחות הביטחון מתוך הבנה שעדיף לשבת בכלא מאשר למות בפעילות מבצעית של צה"ל. עוד 20 מחבלים הסגירו עצמם לרשות הפלסטינית מפחד שייעצרו או יחוסלו על ידי צה"ל.

לכולנו זכור האירוע של הרס חנות הפיצה בחווארה לאחר שפרסמה כרזה לעגנית כלפי אחת החטופות שהוחזקו בידי חמאס, בכך שפרסמה תמונה שלה כפרסומת לפיצה. כך גם היה בחנות אחרת שפרסמה חטופה בפיג'מה על מנת לקדם מכירות לעסק. בצה"ל הבהירו לתושבים שהמציאות השתנתה ומה שהיה לא יהיה עוד.

לשם השוואה, ניקח את כמות המבצעים החטיבתיים של צה"ל בערים הפלסטיניות. לפני המלחמה, בתקופת ממשלת בנט לפיד, היו מבצעים חטיבתיים בכמות חד ספרתית. מבצע "בית וגן" הוא אחד מהם. במבצע שארך כיומיים בלבד פעלו הכוחות בג'נין ובמחנה הפליטים הסמוך לעיר.

חודשים מראש דחף אלוף פיקוד מרכז יהודה פוקס את אישור המבצע הזה. לבסוף עלה המבצע לאישור של שר הביטחון שיידע את ראש הממשלה שלבסוף העניקו אור ירוק לפעולה.

נחזור כעת לתקופה הנוכחית, מתחילת המלחמה במעט יותר משבעה חודשים כבר יצאו לדרך 48 מבצעים חטיבתיים בערים ובמחנות הפליטים ביו"ש. המספר הזה לא כולל כמובן את הפעילות השוטפת של הכוחות שנכנסים מידי לילה ולא פעם אך לאור יום לתוך הכפרים הפלסטינים מבצעים מעצרים ומחסלים מחבלים.

330 מחבלים. זה מספר המחוסלים רק במסגרת המבצעים החטיבתיים מפרוץ המלחמה. בכלל הפעילויות נהרגו מעל 500 מחבלים בהיתקלויות ובפעילות יזומה של צה"ל. כמו"כ נעצרו ונחקרו מעל 4,000 מחבלים וחשודים בפעילות טרור, רובם המכריע אנשי חמאס.

אם בעבר על מנת לאשר מבצע חטיבתי נדרש כאמור אישור משר הביטחון שיידע את רה"מ, כיום המצב בשטח הוא שמפקד האוגדה הוא שמחליט ומאשר תכניות פעולה ומבצעים חטיבתיים שיוצאים לדרך על פי הצורך המבצעי.

אחרי מתקפת הפתע של חמאס על יישובי העוטף ובסיסי צה"ל בדרום הבינו בפיקוד מרכז כי התרחיש המכונה "פיגועי השראה" או חקיינות, עלול לפגוש אותם במתקפה חסרת תקדים על יישובים ביהודה ושומרון. בהערכות המצב בפיקוד נלקחו בחשבון מגוון תרחישים כאשר מלבד תרחיש של מתקפה כוללת ומאורגנת כנגד כל היישובים, נערכו לקראת תרחיש בו בעקבות אירוע של הרג עשרות אזרחים בעזה או חיסול כמות מחבלים בטול כרם יצאו צעדות זעם של חמושים שיפשטו על יישוב בודד בגזרה ויכתרו אותו.

בתרחיש שכזה אין מודיעין מקדים, מדובר באירוע מתגלגל שעלול לצאת משליטה תוך דקות. גם התרחיש של "היפוך קנים" מצד אנשי מנגנוני הביטחון של הרש"פ נלקח בחשבון וצה"ל נערך אליו במלוא הרצינות. גם הוראות הפתיחה באש עודכנו בהוראת שעה עם תחילת המלחמה והן בתוקף גם בימים אלו. השינוי מאפשר מרחב פעולה יעיל לכוחות בשטח בכל היתקלות עם מחבלים.

עם תחילת המלחמה גויסו אלפי חיילי מילואים לאבטח את שטחי יהודה ושומרון. כ-7,000 חיילי הגמ"ר (-הגנה מרחבית) התווספו לכוחות של אוגדת איו"ש. הליכי רכש והצטיידות זורזו והלוחמים צוידו בנשקים ותחמושת שתאפשר תגובה יעילה ומהירה לכל תרחיש.

גם כיום לאחר ששוחררו אלפי חיילי הגמ"ר לבתיהם רבים מהם מחזיקים עדיין בנשק צה"לי ארוך ומוכנים להקפצה מידית. כמות הנשקים במרבית היישובים יותר מהכפילה את עצמה ביחס למצב טרום המלחמה. ההבנה בצה"ל כיום היא כי התגובה הראשונית לכל אירוע של ניסיון חדירה או התקפה כוללת על יישוב חייב לבוא מתוך היישוב עצמו. העובדה כי הלוחמים הם תושבי המקום ומכירים היטב את השטח תורמת רבות לכשירות המבצעית שלהם ומספקת מענה יעיל לבלימת מתקפות.

לקחי המלחמה

אחת מנקודות התורפה ביום שמחת תורה שהקשה על צה"ל לתפקד בעוטף הייתה העובדה שחלק לא מבוטל מהכלים לא עמדו מוכנים סמוך לגבול. ביהודה ושומרון הפיקו לקחים והנשק לא נמצא עוד בנשקיות או בבסיסים מרוחקים. בכל יישוב קיים מענה מידי ובכל גזרה יש כוחות שיוכלו להגיב לכל תרחיש.

במקביל קודמו פרויקטים רבים של חיזוק מרכיבי הביטחון ביישובים. גדרות נפרסו, מצלמות הותקנו וסופקו תשתיות תאורה וגילוי גם למה שמכונה "ההתיישבות הצעירה". צעד זה התאפשר אחרי שהממשלה אישרה מימון גם למקומות בהתיישבות שחוקיותם טרם הוסדרה בחוק. כך גם גבעת רונן קיבלה כביש ביטחון היקפי ותאורת ביטחון.

בשמונת חודשי המלחמה קידמו בצה"ל 80 פרויקטים של סלילת כבישים, גידור, מצלמות וחיזוק תשתיות קיימות בהתיישבות. גורם בכיר בפיקוד מרכז מסבר את אוזנינו וטוען כי מדובר בסדר גודל של כמות עבודות שצה"ל מבצע בשגרה על פני תקופת זמן של כעשור ויותר.

תמונת המצב כיום

בצה"ל יודעים לציין בסיפוק כי אחרי העלייה החדה באירועי הטרור ביהודה ושומרון עם תחילת המלחמה. עלייה שכאמור קדמה לה שנה מאתגרת ביותר מבחינה ביטחונית, הצליחו בפעילות נחושה ועקבית להפחית את כמות אירועי הפח"ע ולצמצם את הפגיעה בחיי התושבים.

נוכחות חיילי הגמ"ר בשטח כולל חברי כיתות הכוננות מסייעת לכוחות הסדירים וחיילי המילואים להתפנות למשימות סיכול טרור בתוך הערים הפלסטיניות ואבטחת הצירים.

אבטחת צירי התנועה ביהודה ושומרון

אחד האתגרים המורכבים עבור הצבא הוא אבטחת הכבישים ברחבי יהודה ושומרון. כאשר בחלק לא מבוטל מהכבישים התנועה משותפת ליהודים וערבים. למרות המקובל לחשוב שעדיפה הפרדה בתנועת הרכבים ולא לאפשר לפלסטינים לנוע על אותם הצירים יחד עם ישראלים, בצה"ל רואים יתרון מסוים ב"שותפות הדרך".

גורמי ביטחון מעריכים כי כביש בו נאסרה תנועת רכבים פלסטיניים והוא חשוף למארבי ירי מסביב, מעלה את רמת הסיכון לפיגועי ירי. "מחבל שעומד על גבעה ליד הכביש לא צריך להתקרב, לחשוף את עצמו ולבדוק שלא מדובר ברכב פלסטיני", אומר לנו גורם בכיר בפיקוד מרכז.

מנגד ניצב האתגר של פיגועי ירי מרכב עוקף, ולכן בצה"ל משלבים בין תנועה משותפת בצירים מחד ובידוק ביטחוני קפדני ביציאה מהערים הפלסטיניות מאידך.

בסיור שערכנו בשטח לאחרונה נוכחנו לראות כיצד העיר שכם מוקפת מחסומים בהם חיילי צה"ל בודקים כל רכב לוודא שלא מדובר במחבל חמוש.

גורם בקבינט המדיני ביטחוני אומר לנו בשיחה היום כי על מנת להקל על עומסי התנועה בצירים המשותפים, דבר המגביר את הסיכון לפיגועי ירי, על צה"ל לבצע גם חסימות רנדומליות בצירים שונים. בכך תוסט חלק מהתנועה הפלסטינית לכבישם עוקפים ופנימיים ויופחת העומס על הצירים המרכזיים.

אחד המקומות שהיווה אתגר משמעותי באבטחת הציר היה כביש חווארה בו אירוע לא מעט פיגועים קשים. בעקבות כך נסלל ולאחרונה נפתח לתנועה "כביש עוקף חווארה", גם הכביש הזה משותף ליהודים וערבים. אולם כיוון שהוא דו מסלולי ומהיר, הנסיעה בו בטוחה בהרבה ביחס להזדחלות איטית בתוך חווארה.

הפועלים הפלסטינים

אתגר נוסף שיוצר תסיסה בקרב הפלסטינים היא העדר עבודה בישראל ובשטחי יו"ש. טרם פרצה מלחמת 'חרבות ברזל' הועסקו מעל 150,000 פועלים פלסטינים בתוך תחומי הקו הירוק. עוד כ-60,000 עבדו ביישובי יהודה ושומרון.

כל זה נעצר עם תחילת המלחמה. אולם כעבור ימים הראשונים שנשברו ולא יכלו להמשיך לתפקד עוד בלי פועלים פלסטינים היו ראשי הערים החרדיות. מיד בשוך הזעם הראשוני, הבינו בעיריות של ביתר עילית ומודיעין עילית כי בלי פועלים הזבל לא נעלם לבד מהרחובות.

ראשי הערים פנו לצה"ל וביקשו אישור להכניס פועלים פלסטינים לעבודה בתוך העיר. כיום לדוגמה עובדים במודיעין עילית לבדה כ-600 פועלים פלסטינים בעלי אישורים מהשב"כ מידי יום. מספר דומה קיים גם בעיר מודיעין עילית. בכל רחבי יהודה ושומרון מועסקים נכון להיום כ-10,000 פועלים פלסטינים. מדובר בשישית מכמות הפועלים בשגרה.

גם בישראל מועסקים באישור של צה"ל בכפוף להוראות הדרג המדיני כעשרת אלפים פועלים. בצבא ובממשלה מבינים כי לא ניתן ברגע אחד לעצור הכל. יש תחומי עבודה שיהודים לא עוסקים בהם בכלל וחייבים למצוא פתרון מידי. בצה"ל גם מבינים שקיים צורך לאפשר איכשהו לערבים תושבי יו"ש להתפרנס. עם זאת נאלצים עדיין להתמודד מול תסכול של עשרות אלפי בתי אב שפרנסתם נפגעה בעקבות המלחמה והם אינם מאושרים לעבוד בישראל.