הרב מנחם מנדל חיטריק נולד בצפת, והתחנך בישיבות תומכי תמימים לוד, ומאוחר יותר במוריסטון שבניו ג'רזי. לאחר נישואיו למד בכולל צמח צדק בירושלים, שם גם קיבל סמיכה לרבנות מהגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג, הראשל"צ דאז רבי אליהו בקשי דורון, וסבו הרב דוד משה ליברמן שהיה רבה של אנטוורפן שבבלגיה.
בשנת 2002 יצא לשליחות באינסטבול שבטורקיה, ונבחר לשמש כרבה הראשי האשכנזי של המדינה.
"הקהילה היהודית בטורקיה היא קהילה עתיקה מאוד – בת 2,700 שנה", מספר לנו הרב חיטריק בריאיון מיוחד לרגל החגים. לדבריו, מאז חורבן בית ראשון ועוד קודם לכן, גרו יהודים באזור. בעיר איסטנבול עצמה חיים כיום כ-12 אלף יהודים. הקהילה הדומיננטית ביותר היא הקהילה הספרדית, שהגיעה למדינה אחרי גירוש ספרד, בשנת 1492.
הריאיון התקיים ביום מיוחד בחיי הקהילה, בו מתקיימות הבחירות ל'חכם באשי', התואר שניתן לרב הראשי של קהילה יהודית ברחבי האימפריה העות'מאנית, שמייצג את הקהילה אל מול השלטונות.
"יש מועמד אחד שהגיש מועמדות, הרב דוד צבי שליט"א, שכיהן כרב בבית הכנסת המקומי במשך הרבה שנים, ומשמש גם כשוחט הראשי של הקהילה, והחזן הראשי. יהודי באמת משכמו ומעלה, שייבחר בעזרת השם לכהונה", מספר לנו הרב חיטריק.
מלבד הקהילה הספרדית, ישנה הקהילה האשכנזית בעיר, בה הרב חיטריק משמש כרב במשך 25 שנה. "לצערנו, הקהילה לא ממש דתית", מספר לנו הרב. "יש הרבה עבודה בתחום הקירוב, וזה לוקח זמן".
למרות האתגרים מתקיימים במקום חיי קהילה פורחים, עם בערך 15-16 בתי כנסת שפתוחים במשך כל שבת. "יש כמה מאות יהודים מהקהילה שמגיעים מידי שבת לבתי הכנסת", מספר הרב חיטריק.
במקביל לחיי הקהילה המתפקדים היטב ברוך השם, מתחת לפני השטח קיים מתח אל מול התושבים המוסלמים, לאחר שנשיא טורקיה ארדואן הכריז על נתק ביחסים עם ישראל, בצל האנטישמיות הגואה באזור בשנים האחרונות. "גם אנחנו סובלים, כמו כל עם ישראל, מאנטישמיות", אומר הרב, אך עם זאת מביע אופטימיות: "אנחנו באמת מקווים שהדברים ישתפרו במשך הזמן".
איחוד הרבנים במדינות האסלאם
פרויקט חשוב נוסף שהרב חיטריק עומד בראשותו, הוא 'איחוד הרבנים במדינות האיסלאם', ארגון גג של רבני מדינות מוסלמיות שהוקם בשנת 2019. הארגון, הפועל בשיתוף פעולה עם הרבנות הראשית לישראל ובתמיכת הראשל"צ הגר"י יוסף שליט"א, מסייע לקהילות יהודיות ב-17 מדינות בעלות רוב מוסלמי.
"האיחוד הוקם במטרה לאחד את כל הרבנים במדינות אלו. עוזרים אחד לשני, אם בעצה, אם בסיוע ותמיכה, אפילו סיוע דיפלומטי", מתאר הרב. בארגון חברים למעלה מ-50 רבנים. דבר נוסף שמייחד את הארגון, מעבר לרגישות הדיפלומטית המובנת מאליה במדינות אלו, הוא האיחוד המיוחד: הארגון מורכב מרבנים המייצגים את כל העדות והקהלים היהודיים האורתודוקסיים, אשכנזים וספרדים כאחד.
במה שונה עבודת איחוד הרבנים במקומות אלו משאר המדינות בעולם? שאלנו את הרב חיטריק. "האתגרים ההלכתיים הם שונים", הסביר הרב. "במדינות נוצריות יש אתגרים מסוג שונה, כמו למשל שיתוף ועבודה זרה רח"ל. אצלנו ברוך השם אין עניינים כאלה, אבל יש עניינים אחרים שצריכים לטפל בהם, כמו שחיטה, כבוד המת, בתי כנסת, והעברת תשמישי קדושה".
השליחויות השונות מצריכות משנה זהירות בעקבות הקשרים המיוחדים שבין המדינות. "יש מדינות שבהם אפשר ליצור קשר עם אנשים שבארץ ישראל, יש כאלה שאי אפשר", מסביר הרב חיטריק. "כיוון שאנחנו רבנים במדינות האסלאם, מותר לנו גם חוקית וגם בלי בעיות פוליטיות, להיות בקשר אחד עם השני, ולהיות לעזר עם מה שאי אפשר לעשות עם רבנים במדינות אחרות – ודי למבין".
מלבד הסיוע לקהילות מסודרות, האיחוד גם עוזר ליהודים בודדים ומשפחות בודדות שנמצאים במקומות שונים בעולם. "לפני כמה חודשים פנה אליי יהודי בודד מלוב, וסיפר שנקרעו לו רצועות התפילין", סיפר הרב. לוב נחשבת כמדינה מסוכנת מאוד ליהודים, ולפחות באופן רשמי לא ידוע על חיים יהודיים במדינה, מלבד יהודים בודדים ממש. הרב חיטריק לא התעכב, ותוך שבוע שלח לו תפילין חדשות מטורקיה.
מקרה נוסף ארע עם יהודי בודד שנשאר באפגניסטן, שיחד עם רבנים אחרים באיחוד הצליח הרב חיטריק להציל אותו ולהעבירו לפקיסטן. למפרע התברר לרבנים המעורבים בתהליך ההצלה כי מדובר ביהודי שמסרב לתת גט לאשתו.
לאחר שהרבנים שמעו את הסיפור, הם התנו את העברתו הלאה רק אם ימנה שליח לכתוב גט לאשתו. "וכך באמת הוא עשה", סיפר הרב חיטריק. "בית הדין בסידני, קיבל את המינוי שליח. רק אחרי שקיבלנו את המינוי יכלנו לסדר מתן גט לאשתו – אז הסדרנו את המשך הדרך, והיהודי קיבל ויזה מפקיסטן לטורקיה. במשך הזמן הוא כבר הגיע לארץ הקודש – שם הוא התאחד עם ילדיו ובני משפחתו הגרים בארץ".
נושא נוסף שמקשה במיוחד על פעילות האיחוד בימים אלו, הוא האנטישמיות הגואה ברחבי העולם. אחד המקרים המזעזעים התרחש בנובמבר 2024, כאשר שלושה מחבלים אוזבקים חטפו ורצחו את הרב צבי קוגן הי"ד, חבר האיחוד, ששימש כשליח חב"ד באיחוד האמירויות הערביות. על פי החשד, הרוצחים פעלו בשליחות איראן, נמלטו לטורקיה לאחר המעשה ונתפסו. השלושה הובאו לאיחוד האמירויות ומספר חודשים לאחר מכן נידונו למוות.
"כמובן שבימים שיש מתיחות בארץ ישראל, אז המצב אצלנו יותר מתוח, ואנחנו סובלים מאנטישמיות", מציין הרב חיטריק בעצב. "בעזרת השם הדברים יהיו טובים יותר בהמשך".
הביקור ההיסטורי בסוריה
אירוע נוסף מיוחד במינו אירע בחודש האחרון, כאשר משלחת יהודית מרחבי העולם בראשותו של הרב חיטריק, ביקרה בסוריה, ונפגשה עם שרים ובכירים בממשל החדש של הנשיא אחמד א-שרע.
במשלחת המיוחדת השתתפו בין השאר הרב אשר לופטין ממישיגן שדאג לארגן את המשלחת, ומר יוסף ג'ג'טי, יו"ר ארגון מוזאיקה סורית.
"הביקור שלנו בסוריה בא בהזמנת משרד החוץ הסורי, בהמשך לקשר בו אנחנו עומדים כל השנים עם יהודי סוריה", מספר הרב. "הרבנים כדרכם של יהודים בכל הגלויות עומדים בקשר עם השלטונות, במטרה לדאוג לרווחת ולטובת היהודים בכל מקום שהם".
לדברי הרב חיטריק, מטרתו של הביקור הייתה בעיקר לחזק את הקשר עם היהודים במקום, ולדאוג לעניינים היהודיים הרוחניים החשובים שבהם הרבנים נזקקים לשיתוף פעולה מצד ממשלת סוריה, כמו למשל שמירה על המקומות הקדושים – בתי הכנסת ובתי העלמין ההיסטוריים.
בעיר דמשק קיימים כיום כ-20 בתי כנסת. המפורסם ביותר הוא בית הכנסת אליהו הנביא בשכונת ג'ובר שנחשב לבית הכנסת העתיק ביותר בסוריה, ונחרב למרבה הצער עד היסוד במהלך מלחמת האזרחים. הרב חיטריק מספר כי מבית הכנסת עדיין נותרו שרידים ותשמישי קדושה, שנשמרו בארכיוני המוזיאון הלאומי בדמשק, אותם הרבנים זכו לראות בביקור.
בנוסף לשימור המקומות הקדושים, הרב חיטריק מסביר כי הביקור נועד גם לסייע להביא יהודים שנעלמו לקבר ישראל. מקרה עצוב אחד שהרבנים הביאו לתשומת ליבם הוא של מורד סלים ג'מוס, שהיה ראש הקהילה היהודית בלבנון ונחטף בזמנו על ידי ממשל אסד, ולא נמצא כבר כ-40 שנה, למגינת לב אשתו וילדיו. המאמצים לאתרו עדיין נמשכים עד היום.
במהלך הביקור המיוחד, קיימה המשלחת תפילה במניין היסטורי שכלל קריאת התורה בבית הכנסת בעיר העתיקה, אירוע שלא היה כמותו במשך עשרות שנים במדינה. חברי המשלחת גם התפללו ואמרו קדיש בקבר רבי חיים ויטאל, תלמידו של האר"י.
בנוסף נפגשו הרבנים עם שר האוצר, עם שר העבודה והרווחה, עם סגן שר החוץ, שרים ודיפלומטים נוספים. "הכל במטרה לחזק את הקשר עם הממשלה המקומית, על מנת לשמור על המורשת היהודית בסוריה", מסביר הרב חיטריק.
בתחילה המשלחת הסתובבה בשמירה צמודה כל הזמן, אך בסופו של דבר הם כבר התרגלו למקום. "הסתובבתי לבד בחוצות העיר דמשק", מספר הרב. במהלך הטיול בעיר, אנשים ששמו לב למחזה החריג של רב יהודי המטייל בחוצות, ניגשו אל הרב חיטריק, דיברו איתו ואפילו ביקשו להצטלם. "איש זקן אמר לי: כמה יפה לראות רב מסתובב בחוצות דמשק, כבר 40 שנה לא ראינו דבר כזה", מספר הרב חיטריק. "ניכר כי השנים הרבות בהם היהודים גרו בסוריה הפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות ומההיסטוריה הסורית – עד היום".
בהמשך הביקור הרבנים הגיעו גם למקום בו הם הכשירו מסעדה, והכינו בה חומוס כשר למהדרין. "ישבנו ואכלנו חומוס ופיתות כשרות בלב דמשק", מתאר הרב.
כששאלנו מה נתפס אצלו כרגע מרגש במיוחד במהלך הביקור, הוא מצביע על הביקור בבית הכנסת העתיק של דורה אירופוס, בית כנסת בן 1800 שנה.
בית הכנסת בדורה אירופוס התגלה בשנת 1928 במסגרת חפירות ארכאולוגיות שערכה בעיר משלחת מאוניברסיטת ייל האמריקנית. בית הכנסת העתיק נחשב לגילוי הארכאולוגי המעניין והחשוב ביותר בחפירות העיר. בניית בית הכנסת הושלמה כנראה בשנים 244 – 245, בתחילת תקופת האמוראים, והוא כוסה בעפר בשנת 256.
בית הכנסת נודע במיוחד בעקבות ציורי קיר רבים המעטרים אותו, בהם מתוארים אירועים חשובים מהתנ"ך. בין השאר מתארים הציורים את חיי האבות הקדושים, משה רבינו מקבל את עשרת הדיברות, משה מבקש את שחרור העברים ממצרים, דמויות וסיפורים מספרי נביאים ראשונים (שמואל, דוד המלך, שלמה המלך ואליהו הנביא), חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל וסצנות ממגילת אסתר.
"מדובר בבית הכנסת עתיק במיוחד, עם ציורים שיש להם מקורות רק במדרש, מה שמראה את ההמשכיות של עם ישראל ותורת ישראל", מספר הרב חיטריק, ומסכם: "אני חושב שהביקור הזה מסמל את תחילתם של יחסים חשובים מאוד בין הממשלה הנוכחית של סוריה לקהילה, ולמורשת היהודית במקום".
