הפעם הראשונה שבה הופיע שמו של יהודה קפלון במסמכי הקונגרס האמריקני הייתה לפני יותר משלושים שנה, כאשר סנאטור צעיר בשם ג׳ו ביידן העלה את חששותיו מאנטישמיות וציטט את קפלון. הפעם השנייה התרחשה כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז רשמית על מינויו של קפלון לתפקיד שליח מיוחד בדרגת שגריר למאבק באנטישמיות.
הכירו את החרדי המקורב לנשיא המעצמה הגדולה בעולם.
יהודה קפלון נולד בכפר חב״ד בשנת 1968. כפר קטן במרכז הארץ, שהוקם בראשית שנות ה־50 על ידי חסידי חב״ד שעלו ארצה מברית המועצות. המקום הזה, שבו כולם מכירים את כולם, נועד להיות בסיס לשליחות – וכל ילד בו גדל על חזון של עשייה ציבורית.
שורשיו המשפחתיים העניקו לו מטען עשיר: מצד אחד, סבו הרב צבי אוסטר, שהקים בית מדרש בברוקלין עוד בשנות ה־30; מצד שני, סבו הרב משה יצחק הכהן הכט, דמות מוכרת בחינוך היהודי בארה״ב. שני הענפים הללו חברו לדי־אן־איי של עשייה ציבורית, מנהיגות מקומית ותודעת שליחות.
בילדותו עברה המשפחה לארה״ב ולאחר מכן לקנדה, שם התמנה אביו לראש Hillel Academy באוטווה. בית הספר שילב עברית, אנגלית וצרפתית, והתחנך בו דור צעיר שצמח על זהות יהודית לצד פתיחות תרבותית. אביו אמר אז לעיתונאי מקומי: “אנחנו מנסים להוציא תחת ידינו תלמידים שמודעים למורשתם”.
ב־1978, כשהיה בן 10, ניצב יהודה על מסלול הכבוד בביקורו של ראש הממשלה מנחם בגין בקנדה. בעיתונות המקומית נכתב אז כי הוא החזיק שלט ענק וקרא בגאווה: “נולדתי בישראל, והמנהל שלי אמר שעליי לייצג את בית הספר בכבוד”. זו הייתה טעימה ראשונה ממה שעתיד להפוך לנתיב חייו: שילוב בין זהות יהודית חזקה ונאמנות לקהילה, לבין הופעה במעמדים ציבוריים וסמליים.
ניו יורק: השנים הסוערות
כמו רבים מהבחורים החב"דיים הצעירים, עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית, בשכונת קראון הייטס, במחיצתו של הרבי מליובאוויטש. אלה היו שנים גורליות לחסידות – תקופת הזוהר של הרבי מליובאוויטש, אך גם שנים של מתח גזעי גואה.
באוגוסט 1991 פרצה התסיסה שהפכה למהומות קראון הייטס. רכב משיירת הרבי פגע בילדים אפרו-אמריקנים, אחד מהם נהרג. הימים שלאחר מכן נחרטו בזיכרון הקהילה כימים של פחד מתמשך. צעירים אפרו-אמריקנים יצאו לרחובות, התפרעו, תקפו יהודים ושברו חנויות. אחד ההרוגים היה יענקל רוזנבאום, תלמיד ישיבה מאוסטרליה – “חבר קרוב שלי”, כפי שכתב קפלון שנים מאוחר יותר.
במכתב שהוגש לקונגרס האמריקני ב־1993 כתב נגד מפכ"ל המשטרה לי בראון: “אם כבוד, שבועת אמונים ועקרונות הם אמת המידה, הרי שמועמד זה נכשל… לתגמל מועמד כזה, הוא עלבון למשפחות שישבו בפחד בבתיהן, בעוד חלונותיהן נופצו באבנים ובבקבוקים".
כבר אז התגלה דפוס שהמשיך ללוות אותו: לא לפחד להתעמת עם דמויות בכירות בשם הקהילה, גם אם זה יוצר התנגדות חריפה.
פילנתרופיה והקשר לשורד השואה אלי ויזל
במקביל לפעילות הציבורית בעיריית ניו יורק, קשר קשרים עם חתן פרס נובל אלי ויזל. יחד הקימו את קרן משה ואהרן – על שם סביו – שנועדה לתמוך בילדים עם צרכים מיוחדים. הקרן הפיקה קונצרטים מיוחדים, סייעה במימון ציוד רפואי והעניקה שמחה למשפחות. ראשי עיר וגורמים רשמיים שיבחו את הפעילות.
זו הייתה עבורו תחנה משמעותית: מעבר מפעיל קהילתי מקומי לדמות שמגייסת משאבים ומפעילה פרויקטים רחבי היקף.
גראונד זירו: החולצה שהפכה לסמל
11 בספטמבר 2001 הפך גם לחלק מסיפורו האישי. קפלון מיהר לאזור מגדלי התאומים, השתתף בפינוי הריסות, וחולצתו הלבנה כוסתה באבק רעיל. שנים אחר כך היא נמצאה בארון שלו, וכתבה בעיתונות האמריקנית גילתה כי בבדיקה התגלו בה רמות גבוהות של אזבסט ומתכות כבדות.
ב־2015, כשהחולצה נגנבה מרכבו במיאמי, כינו כלי תקשורת את הגנב “הגנב הטיפש בעולם”: “מי שיגע בה – מסכן את עצמו”, אמר קפלון. החולצה הפכה לסמל של הקרבה ושל זיכרון טראומטי.
יזמות מים וכניסה לעולם העסקי
אחרי שנות פעילות קהילתית, עבר לעולם העסקים. במיאמי הקים את חברת RussKap Water, המפתחת מערכות להפקת מים מן האוויר. פריצת דרך טכנולוגית זו הפכה אותו לאורח בכנסים בינלאומיים.
באחד מהם, בערב הסעודית, אמר: “ליהודים ולמוסלמים יש מורשת רוחנית משותפת. עלינו לדאוג לכל בני האדם”.
הקשרים העסקיים הובילו גם לקרבה לדונלד טראמפ – תחילה דרך שותפו אד רוסו, יועץ סביבתי לשעבר של טראמפ, ובהמשך דרך המיליארדר שלדון אדלסון. כך נוצר הקשר הראשון, של מי ששמו הוזכר לראשונה בקונגרס על ידי ג'ו ביידן, למי שעומד להתמודד מולו בבחירות.
קמפיין טראמפ והאזהרות המפחידות מאנטישמיות
במערכת הבחירות 2024 כבר היה קפלון דמות פומבית בקמפיין. הוא ארגן כנסים, גייס רבנים ותיאם מסרים מול הקהילה היהודית. בראיונותיו, בין היתר למגזין משפחה באנגלית, השמיע עמדות נחרצות: “המצב שלנו דומה לזה של יהודי גרמניה לפני ליל הבדולח… גם הם חיו בשקט, עד שהאדמה רעדה תחת רגליהם. ובארה״ב – האדמה כבר רועדת”.
באותו ראיון תקף את הדמוקרטים: “הדמוקרטים מפחדים אפילו לומר ‘טרור אסלאמי רדיקלי’, בזמן שטראמפ אומר זאת בגלוי. הוא מדבר ללא פחד על איראן ומבהיר שמטרתה היא להשמיד את ארצות הברית”.
הצהרות אלה הפכו אותו לדמות מזוהה מאוד פוליטית, וכתוצאה מכך, לדמות שנויה במחלוקת. רבים מהמחנה השני, כולל גם יהודים, תקפו את קפלון על אמירותיו הנחרצות, וטענו כי הוא מפחיד לשווא. האומנם?
המינוי הגדול – בדרגת שגריר
באפריל 2025 הכריז טראמפ על מינויו לשליח המיוחד של מחלקת המדינה למאבק באנטישמיות – תפקיד בדרגת שגריר. קפלון אמר בתגובה כי לא יסתפק ב״תפקיד ייצוגי״: “אם אקח על עצמי עמדה – היא תהיה פורצת דרך ובעלת משמעות”.
טראמפ שיבח את קפלון וכינה אותו "איש עסקים מצליח ותומך נלהב של אמונת עם ישראל וזכויותיו לחיות ולנהוג בפולחן ללא רדיפה". והצהיר כי "עם אנטישמיות המסוכנת במגמת עלייה, יהודה יהיה הנציג החזק ביותר עבור האמריקאים והיהודים ברחבי העולם, ויקדם שלום".
מינויו של קפלון התקבל בתגובות מעורבות. מצד אחד, מנהיגים וארגונים רבים בעולם היהודי-אורתודוקסי וברפובליקנים בירכו על הבחירה בו, והדגישו את מחויבותו למאבק באנטישמיות ואת הזיקה העמוקה שלו לזהות היהודית. גם בארגון הגג האורתודוקסי OU הביעו תמיכה במינוי, וציינו כי בתקופה רוויית שנאה מדובר בתפקיד קריטי שקפלון ימלא "בגאווה באמונתנו ובערכינו".
מנגד, גורמים אחרים הביעו הסתייגות: מבקרים מקרב הקהילה היהודית בארצות הברית הטילו ספק ביכולתו של קפלון לייצג את כלל הזרמים ביהדות אמריקה בשל עמדותיו הפוליטיות המזוהות והמקוטבות. חבר הקונגרס היהודי-דמוקרטי ג'רלד נדלר אף גינה את המינוי, כינה את קפלון "דמות מפלגת", והאשים אותו בניצול סוגיית האנטישמיות ככלי פוליטי מפלגתי. למרות הביקורת, קפלון ומקורביו הדגישו כי מטרתו בתפקיד היא "לאחד את הקולות השפויים נגד השנאה ליהודים" ולפעול בשיתוף פעולה עם בעלי ברית בארצות הברית ובעולם.
האיש שמוחק חובות לעניים במכולת השכונתית
מאחורי הכותרות הפוליטיות מסתתרות גם אנקדוטות קהילתיות. יצחק ספאלטר, בעל מכולת שכונתית במיאמי, סיפר: “הוא נכנס לחנות ואומר: אני יודע שיש משפחות שלא יכולות לשלם. הנה צ׳ק, תמחק להם את החוב. הוא עושה דברים טובים שאנשים בכלל לא יודעים עליהם".
עד לפריצה הגדולה לכותרות העולמיות, במשך עשרות שנים היה קפלון דמות מוכרת בשולי החיים הציבוריים היהודיים: "עסקן" במובן החסידי של המילה – מי שמקדם בשקט ענייני קהילה, מתווך בין מנהיגים, ומחבר בין עולמות של פוליטיקה, עסקים ורבנות.
ידידותו רבת השנים עם משפחת אדלסון, קשריו עם חתן פרס נובל אלי ויזל ז״ל, מעורבותו במיזמים פילנתרופיים והנוכחות שלו בזירות פוליטיות – כל אלו הקנו לו תדמית של איש קשר אפור אך אפקטיבי.
הקשר בין טראמפ לקהילה היהודית
בראיון למנחם כהן ב'שיחת השבוע', אמר קפלון: "החברות של טראמפ עם היהודים, כפי שאני רואה את זה, עמוקה ופנימית. יש לנו חבר אמיתי בבית הלבן. לטראמפ יש נכדים יהודים; בצמרת החברה שלו מועסקים יהודים רבים; וגם בממשל החדש. הוא מכיר את היהודים ואת העם היהודי היטב. יש לטראמפ גם הכרת הטוב לעם היהודי: אחרי ניצחונו דיבר איתי על התמיכה היהודית בו. בפנסילווניה קיבל קולות רבים מהיהודים, ואלה הכריעו את ניצחונו במדינה החשובה. גם בניו-יורק זכה לתמיכה חסרת תקדים, בזכות הבוחרים היהודים".
"אחד החוקים החדשים שנשיא ארה"ב חתם עליהם הוא חוק נגד אנטישמיות. זכיתי להיות מעורב בהכנת החוק, שיבלום את האנטישמיות הנוראה בקמפוסים בארה"ב, כפי שראינו במיוחד בשנה האחרונה. סטודנטים יהודים לא יכלו להתהלך בחופשיות בשטחי האוניברסיטה. החוק הזה מזהיר את כלל הנהלות האוניברסיטאות: מי שלא ימגר את האנטישמיות – לא יקבל תקציבים".
מאחורי הקלעים של הביקור המפתיע באוהל הרבי
לפני הבחירות, דונלד טראמפ הגיע במפתיע לשאת תפילה באוהל הרבי מליובאוויטש, מלווה במשלחת שכללה דמויות בכירות מחב"ד, ביניהן מזכירו של הרבי, הרב חיים יהודה קרינסקי, שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם-טוב, ודובר מוסדות חב"ד העולמי הרב מוטי זליגסון. איש התקשורת היהודי-אמריקאי בן שפירו נכח אף הוא באירוע – ואף טען אחר כך כי זה היה הרגע שהוביל לניצחון של טראמפ.
קפלון סיפר על כך: "שעות אחרי שביקר טראמפ בציון של הרבי מליובאוויטש, זמן קצר לפני הבחירות הגורליות, פגשתי אותו בפלורידה. זה היה באירוע שנערך לציון טבח 7 באוקטובר. שוחחתי עימו, והוא הזכיר את ביקורו בציון ואת התפילה שנשא שם. ראיתי את שמחתו על האפשרות שהייתה לו להתפלל שם. הוא יודע מיהו הרבי ואת כוח התפילה בציונו".
מכתב התמיכה של גדולי ישראל
בעוד רבים מהזרמים הליברליים יותר מביעים התנגדות לקפלון, גדולי ישראל שליט"א שיגרו מכתב תמיכה במועמדותו לתפקיד הרם. על המכתב, עליו חתמו מרן הגרמ"ה הירש, מרן האדמו"ר מבעלזא, כ"ק האדמו"ר מצאנז, ראש הישיבה הגרב"ד פוברסקי, ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן, כ"ק האדמו"ר מסערט ויז'ניץ וראש הישיבה הגר"ש אלתר, מכונה הרב קפלון: "כבוד העסקן הדגול, העוסק בצרכי ציבור באמונה, איש חסד במלכות".
"בשמחה ובהודאה להשי"ת קיבלנו הבשורה המשמחת בדבר המינוי הרם והנכבד אשר זכית לו מידי נשיא מדינת ארה"ב מר דונלד טראמפ יר"ה – מנהיגה של מלכות של חסד בדורנו – לשמש כשליח ציבור ונציג נאמן במערכה הקדושה נגד האנטישמיות – שונאי ה' ושונאי עמו, אשר בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו.
"והנה בימים אלו, אשר רוחות רעות נושבות בעולם, והחושך הולך ומתעבה מבחוץ ומבפנים, הנה שליחותך הרמה הינה שליחות של קידוש שם שמים, להעמיד מגדל אור ותקווה למען שלומם וכבודם של בני ישראל בכל מקומות פזוריהם.
"וברכתנו נתונה אל מעכ"ת, ולכל המסייעים בעסקנות נאמנה למען תפוצות ישראל, שתזכו לסייעתא דשמיא מרובה להצליח בכל מעשה ידיכם, להביא ברכה וישועה, לעמוד בפרץ באמונה ובתוקף כנגד כל הקמים עלינו מבית ומבחוץ, ולעורר לבבות להכרה באמת ובצדק.
"יהי חלקכם תמיד עם עושי רצונו באמת, ומן השמים ינחוכם בעצה טובה וישרה, לעמוד על המשמר ולפעול לטובת כלל ישראל, מתוך בריאות הגוף והנפש, רוב שמחה, אושר והצלחה בכל.
"ויהי רצון שתמשיכו להגדיל תורה ולהאדירה, ולשאת בגאון את דגל היהדות הנאמנה והאמונה הצרופה בקרב מוקדי ההשפעה של מלכותא דארעא, מתוך רוב נחת דקדושה ושפע ברכה והצחה בכל מעשי ידיך. המצפים לישועה ולגאולת ישראל במהרה".
אפשר גם לומר…אשריו של טרמפ שזכה להיות קרוב ליהודי.
הוא גם זוכה לקרבה יתרה אצל ראש הישיבה מגור שליט"א מרן הגר’’ש אלתר.
טראמפ בן דוד כן כן
לצד השבחים על היהודי היקר,ועל שליחותו החשובה למען עם ישראל, הרי שהכותרת מאד מאד מקוממת, כי זה חזרה חלילה על טעות היהודים בשושן שאמרו על אסתר "אחות לנו בבית המלך", לחזור לפרופוציה