באיזה הפרעות מדובר?
OCD היא הפרעה נפשית עם שכיחות של 1.2% באוכלוסייה. היא מאופיינת באובססיות, לרוב מחשבות או דימויים טורדניים וחודרניים שלאדם אין שליטה עליהם, וקומפולסיות, התנהגויות שהאדם מבצע שוב ושוב בתגובה לאובססיות כדי למנוע או להפחית חרדה ומצוקה המתעוררות סביבן. המחשבות והפעולות יכולות לנוע סביב נושאים שונים אך יש כמה קטגוריות נפוצות יותר כזיהום ולכלוך וסדר וארגון. ההפרעה מכלה זמן רב, גורמת מצוקה ופוגעת באופן משמעותי בתפקוד ובאיכות החיים.
ואילו הפרעות אכילה הן קבוצת הפרעות הסובבת סביב עיסוק מוגזם באכילה ובמשקל, וכוללת דפוסי אכילה בעייתיים ומזיקים. שתי הפרעות האכילה השכיחות ביותר הן אנורקסיה נרבוזה, עם שכיחות של 1.2 אחוז באוכלוסייה, המאופיינת בירידה דרסטית במשקל בדרכים שונות כהרעבה ופעילות גופנית מוגזמת, ומלווה בפחד עצום מאכילה ועלייה במשקל, ובולימיה נרבוזה, עם שכיחות של 1-3 אחוז באוכלוסייה, הכוללת התקפי זלילה ולאחריהם ״התנהגויות מפצות״ כהקאה, ספורט, או צום, במטרה למנוע עלייה במשקל. כאמור, לצד מצוקה נפשית ופגיעה בתפקוד, הפרעות אכילה עלולות לגרום גם להשלכות בריאותיות מסוכנות ואף למוות.
מה הקשר ביניהן?
הקשר בין OCD להפרעות אכילה בא לידי ביטוי בשכיחות גבוהה של קומורבידיות (כלומר קיומן של שתי ההפרעות אצל אותו אדם, ברגע מסוים או לאורך החיים), ובכך שהסובלים מאחת ההפרעות הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח גם את ההפרעה השנייה מאשר יתר האוכלוסייה: על פי מחקרים שונים, בין 1 ל-40 אחוזים מאלה הסובלות או סובלים מהפרעות אכילה, יפתחו OCD בשלב כלשהו בחייהם, ובין 10 ל-42 אחוז מבעלי OCD יפתחו הפרעות אכילה.
מחקרים מציעים כי השכיחות הגבוהה נובעת ממרכיבים גנטיים ופסיכולוגיים משותפים, ואכן מאפיינים משותפים זוהו בעשורים האחרונים עד כדי כך שהיו אף שהציעו לראות בהפרעות אכילה, ובמיוחד באנורקסיה, סוג של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית. כך למשל, בהפרעות אכילה ניתן לזהות עיסוק אובססיבי במשקל, צורת הגוף, ואוכל, לצד פעולות קומפולסיביות כשקילה, הגבלת אכילה, ספירת קלוריות ופעילות גופנית. מהכיוון השני, ישנם מקרים בהם ה-OCD נסוב סביב אכילה. בנוסף, המחקר מצביע על מאפיינים אישיותיים ופסיכולוגים משותפים כפרפקציוניזם, נוקשות, דאגה לסדר, חשש מטעויות, אימפולסיביות ועוד.
למה זה חשוב?
הבנת המרכיבים וההיבטים השונים בכל הפרעה, היא חלק חשוב מההתמודדות עמה, ומתהליך טיפולי מיטיב. עם זאת, חשוב לתת את הדעת על הקשר בין הפרעות אלה במיוחד במקרים של קומורבידיות, משום שהיא ידועה כבעלת השפעות שליליות שונות: היא קשורה בהחמרת תסמינים של כל אחת מההפרעות, עלייה במצוקה הכללית ופגיעה גדולה יותר בתפקוד, כמו גם ירידה ביעילות הטיפול בכל אחת מההפרעות.
בכל מקרה בו יש מצוקה משמעותית ופגיעה בתפקוד, חשוב לא להישאר לבד ולפנות לעזרה מקצועית. אך במקרה של קומורבידיות, לאור המורכבות שהיא מביאה עמה, חשוב במיוחד להיעזר באנשי מקצוע להתמודדות מיטיבה ולבניית תכנית טיפולית הנותנת מענה להפרעות השונות.




















מה שחשוב לדעת שטיפול אמיתי ולא מושלם בבעיה עוברת דרך אשפוז. המקומות בהם יש מחלקה להפרעות אכילה הם חילוניים לגמרי (טלויזיה, מכשירים סלולריים, מאושפזים בירידה רוחנית, צוות כנ"ל). ואל תחשבו שבמעייני הישועה המצב טוב. בכלל לא. הוא טוב יותר מאחרים אבל רחוק רחוק מלהיות טוב מבחינה רוחנית. בכל מקרה יש להתייעץ עם רב מורה הוראה בנושא, כי מדובר בסכנת נפשות.