סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פרסם להערות הציבור הצעה לתיקון חוק החוזים בעניין פרשנות חוזים עסקיים. התיקון נועד להגביר את הוודאות בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ופרשנותם, וכן לסייע בהפחתת העומס בבתי המשפט.
נושא פרשנות החוזים מעסיק רבות את העוסקים בתחום, בתי המשפט והאקדמיה הישראלית בעשורים האחרונים. האיזון המרכזי בהקשר זה הוא המשקל הניתן ללשון החוזה, אל מול המשקל שניתן לנסיבות המקרה ולערכים כלליים שאינם קשורים לחוזה עצמו. בפסק הדין בעניין ביבי כבישים הבחין בית המשפט העליון בין סוגי חוזים שונים ודרך הפרשנות הנכונה שבה יש לנקוט ביחס לכל סוג חוזה. בית המשפט קבע בפסק הדין כי ביחס לחוזים עסקיים נכון שינתן משקל משמעותי יותר ללשון החוזה.
התיקון המוצע כעת קובע כלל פרשנות ייחודי לחוזים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט במספר סיטואציות שבהן יש קושי לפרש לפי הלשון בלבד שיפורטו בהמשך. זאת בשונה מכלל הפרשנות הקבוע היום בחוק, אשר אינו מבחין בין סוגי החוזים השונים, ואשר קובע שחוזה יפורש הן לפי לשון החוזה והן לפי נסיבות העניין. תכליתו של התיקון המתואר היא להביא לוודאות גדולה יותר בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ולהסתמכות עליהם.
במסגרת בחינת הצורך בתיקון חקיקה, פורסם בחודש מאי קול קורא על ידי משרד המשפטים שהזמין את הציבור להעביר הערותיו. בהמשך לכך, התקיים במשרד המשפטים יום עיון בנושא שאליו הוזמנו גורמים רבים שהעבירו הערותיהם לקול הקורא, וביניהם נציגי אקדמיה, משרדי עורכי דין וגורמים מהמגזר העסקי. הצעת החוק היא פרי של השיח שהתקיים עם כלל הגורמים האמורים.
כאמור, על פי ההצעה, ייקבע כלל פרשנות ייחודי ביחס לחוזים עם מאפיינים עסקיים, שלפיו חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, למעט בנסיבות שיפורטו. לפי הצעת החוק, חוזים עסקיים הם חוזים שנחתמים בין עוסקים שמחזור עסקים השנתי שלהם עולה על 4 מיליון שקלים, או חוזים בעסקאות ששווין מעל חמישה עשר מיליון שקלים. תנאי נוסף להיותו של החוזה חוזה עסקי הוא ששני הצדדים הסתמכו על ייעוץ משפטי בעת עריכת החוזה.
הנחת העבודה היא שהצדדים לחוזים מסוג זה הם מיומנים ומתוחכמים אשר רגילים בעריכת עסקים, בניהול סיכונים ובעריכת חוזים, ומשכך ביחס לחוזים אלה יש להעניק משקל מכריע ללשון החוזה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כברירת מחדל כי חוזים אלו יפורשו לפי לשון החוזה. כלל זה לא יחול במקרה שפירוש החוזה לפי לשונו יביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, במקרה שיש בחוזה הוראות סותרות, וכן במקרה שבו פירוש החוזה לפי לשונו יביא לכך שאין אפשרות לבצע את החוזה. בנוסף, הצעת החוק מבקשת לקבוע כי בהתאם לעקרון חופש החוזים, הצדדים לחוזים עסקיים יוכלו לקבוע מראש בחוזה כללים אחרים לפירוש החוזה שעל פיהם יפעל בית משפט בעת שסכסוך יגיע לפניו.
הצעת החוק גובשה בסיוע מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט אזרחי) במשרד המשפטים.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: "תזכיר החוק החשוב שמפורסם כעת להערות הציבור לאחר השלמת עבודת מטה מעמיקה ומאומצת נועד לסייע למגזר העסקי בעת עריכת חוזים. מחובתנו לדאוג לביצורו של ערך חופש החוזים, להגביר את הוודאות למגזר העסקי, ולפשט את היכולת לערוך חוזים ולהסתמך עליהם. בנוסף, התיקון אף צפוי להפחית את הדיונים בבתי המשפט ולהפחית דיוני סרק, שכן החוזים יפורשו באופן פשוט ובהיר בהתאם ללשונם. אני מודה למשנה ליועמ"ש (אזרחי) עו״ד כרמית יוליס ולצוותה על עבודתם החשובה בגיבוש תזכיר החוק".
