נציבות האיחוד האירופי קבעה כי רמת ההגנה על הפרטיות בישראל תואמת את הרמה הנהוגה באיחוד האירופי. מדובר בחידוש של הכרה שניתנה בשנת 2011 ובהחלטה אשר עשויה לחזק את קשרי המסחר עם מדינות אירופה, לפתח קשרי מחקר ולסייע בקידום תחומים נוספים במשק הישראלי.
מעמד התאימות (Adequacy) שניתן למדינת ישראל בשנת 2011, ואשר במהלך השנים הוקנה לקבוצה מצומצמת של מדינות נוספות מחוץ לאיחוד האירופי, מאפשר להעביר באופן חופשי מידע אישי ממדינות אירופה לישראל, ללא צורך במחויבויות רגולטוריות נוספות מצד הגורם האירופי שמעביר את המידע או מצד הגורם שמקבל את המידע בישראל. בפועל, משמעות מעמד זה היא שדין העברת מידע אישי מאירופה לישראל כמוהו כהעברת מידע בתוך האיחוד האירופי.
החלטת נציבות האיחוד האירופי מאפשרת זרימת מידע אישי לישראל באופן פשוט ונוח, ומקלה מבחינה משפטית ורגולטורית על כלל הגופים בישראל (ובכלל זה חברות ישראליות, עסקים, בתי חולים, מוסדות מחקר ורשויות ציבוריות) שמקבלים מידע אישי מאירופה. הכרה זו מונעת את הצורך במנגנונים פרטניים ועתירי משאבים, כגון הסדרים חוזיים מפורטים, ובכך מפחיתה עלויות לעסקים וארגונים בישראל, מצמצמת סיכונים משפטיים, ומייצרת יתרון תחרותי לחברות ישראליות.
ההחלטה צפויה בהמשך לעלות לדיון בפרלמנט האיחוד האירופי ובמוסדות נוספים של האיחוד האירופי.
שר המשפטים, יריב לוין: "אני מברך על החלטת נציבות האיחוד האירופי לחדש את ההכרה במדינת ישראל כמדינה שרמת ההגנה בה על מידע אישי תואמת את רמת ההגנה באיחוד האירופי. מדובר בצעד משמעותי לאחר תהליך רב שנים בהובלת משרד המשפטים, ובהחלטה חשובה עבור מדינת ישראל בהיבטי כלכלה, מסחר, יחסי חוץ והקשרים עם האיחוד האירופי. שימור מעמד התאימות מסייע לחברות ישראלית רבות הפועלות באיחוד האירופי בכך שהוא מקל על העברת מידע מגופים באירופה לישראל".
הבחינה המחודשת של ההכרה שניתנה למדינת ישראל ולמדינות נוספות, החלה לפני מספר שנים בעקבות שינוי פנימי בדיני הגנת הפרטיות באיחוד האירופי וחקיקתן של תקנות ה-GDPR (General Data Protection Regulations), בהתאם לאמות מידה חדשות שנקבעו בהן. בהחלטתה המקצועית היום, אישרה נציבות האיחוד האירופי את המשך תוקפו של מעמד התאימות של ישראל לצד כלל 11 המדינות שזכו למעמד בטרם חקיקת תקנות ה-GDPR.
ההחלטה ניתנה בעקבות תהליך בחינה מקצועי מקיף של נציבות האיחוד האירופי שנמשך מספר שנים, ומטעם ישראל נעשה בהובלת המחלקה החוקתית בייעוץ וחקיקה יחד עם הרשות להגנת הפרטיות ומשרדי ממשלה נוספים. תהליך זה כלל הצגה מפורטת של משטר הגנת הפרטיות בישראל לרבות עמידה על ייחודיות המאפיינים השונים בשיטת המשפט הישראלית, וביצוע מהלכים משלימים בקשר לזכות לפרטיות, בין היתר התקנת תקנות, קבלת החלטת ממשלה בענין עצמאותה של הרשות להגנת הפרטיות ופרסום הנחיות של הרשות.
