על מזבח הגיוס: היועמ"שית מובילה לפגיעה בפרטיות כל אזרחי ישראל

הזכות לפרטיות של כלל אזרחי ישראל נתונה לאיום משמעותי ביותר מצד היועמ"שית. בתגובתה לבג"ץ כותבת היועצת כי לשם יישום מרבית הסנקציות על החרדים, תידרש המדינה להקים ממשק דיגיטלי, שיאפשר למשרדי הממשלה השונים לקבל נתונים המצויים בידי הצבא לגבי כל צעיר ישראלי בגיל גיוס.

המידע שאמור להיות מוחזק בידי צה"ל בלבד, יהיה חשוף מעתה בפני אלפי עובדי מדינה, וכך כותבת היועמ"שית: "נדרש כי הממשק האמור יהיה זמין לכל גוף ממשלתי רלוונטי, הנדרש להתנות את הענקתה של הטבה כלכלית לפרט שהוא חייב הגיוס, בהסדרת מעמדו מול צה"ל, ויאפשר לאותו גוף לקבל תשובה ברורה מן הממשק הדיגיטלי, על פי מספר תעודת זהות של הפרט דהיינו האם מבקש ההטבה הוא חייב גיוס או לאו. וככל שהתשובה לכך היא חיובית – האם הסדיר את מעמדו מול רשויות הצבא".

בשוויון נפש מתייחסת היועמ"שית לתקדים חשיפת המידע הרגיש והעברתו לכל פקיד ממשלתי וכותבת: "ברי, כי הקמת ממשק כאמור דורשת תשומות מסוימות, כמו גם ליבון היבטים הנוגעים למגבלות בנושא חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 1981- ותקנותיו. עם זאת, מדובר בממשק שהוא חיוני לצורך יישומם האפקטיבי של חלק מהצעדים לצורך אחידות ויעילות
הפעולה של כל הגופים הממשלתיים השונים. זאת, שכן בסופו של דבר, המידע המוסמך והמעודכן בדבר מעמדו של הפרט מול הצבא – מצוי רק בידי הצבא; והמידע המוסמך והמעודכן בדבר מבקשי ההטבות וזכאותם – מצוי בידי משרדי הממשלה הרלוונטיים".

אבל לא רק אלפי עובדי מדינה בכל משרדי הממשלה יוכלו להיחשף למידע רגיש ואישי, תוך פגיעה קשה בפרטיות. גם עובדים בחברות אזרחיות צריכים לשיטת היועמ"שית לקבל גישה ישירה לנתונים של כל צעיר חרדי, ולמען הדיוק לכל אדם שירצה לקבל הנחה במחיר התחבורה.

במסגרת מכתבה מציעה היועמ"שית לשלול מהחרדים את הזכאות לקבלת הנחות וסבסוד מטעם המדינה בתחבורה הציבורית. לשם ביצוע הענישה, היא קובעת כי "לא די בכך שמשרד התחבורה יקבל ממשרד הביטחון את המידע על סטטוס הגיוס של כל מבקש הנחה, אלא יהיה צורך להעמיד את המידע לגורמים הפרטיים המנפיקים פרופיל הנחה".

האם אגודות לזכויות אדם יעתרו נגד הצעד הדורסני ויתנגדו לו? או שיסכימו להקריב את הפגיעה בפרטיות של כלל הצעירים בישראל למען המטרה "הקדושה" – רדיפת החרדים?