חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' (Fitch Ratings) הודיעה היום (שלישי) על אישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+, על הסרת "המעקב השלילי" ועל עדכון תחזית הדירוג מ-"יציבה" ל-"שלילית".
הגורמים העיקריים המשפיעים על החלטת הדירוג
הסרה של "המעקב השלילי"
לדברי החברה, הסיכונים הגיאופוליטיים הקשורים למלחמה בעזה נותרו גבוהים וקיים סיכון להסלמה נוספת, אולם החברה סבורה שהסיכונים לפרופיל האשראי התרחבו וייקח זמן רב יותר להעריך את השפעתם, ועל כן החליטה החברה על הסרת "המעקב שלילי".
תחזית שלילית
התחזית השלילית משקפת את שילוב אי-הוודאות סביב ההתפתחות הפיסקלית וסביב משך המלחמה ועוצמתה, לרבות הסיכון להסלמה אזורית. החברה צופה לקפיצה ביחס החוב לתוצר בטווח הזמן הקרוב ולהוצאות צבאיות גבוהות יותר בהקשר של פוליטיקה פנימית שברירית וחוסר ודאות לגבי הסיכויים המאקרו כלכליים, שעלולים להגביל את יכולתה של ישראל להפחית את החוב בעתיד.
לדברי החברה, הסיכונים להרחבת הסכסוך הנוכחי, כך שיכלול עימות צבאי נרחב עם גורמים נוספים באזור, בהם חיזבאללה, קבוצות מיליטנטיות אזוריות אחרות ואיראן, ולאורך תקופה ממושכת יותר, נותרו גבוהים. אף שזה אינו תרחיש הבסיס של החברה במסגרת החלטתה, הסלמה בקנה מידה גדול, בנוסף לפגיעה בחיי אדם, עלולה להביא להוצאה צבאית משמעותית נוספת, להרס של תשתיות, לשינוי מתמשך בסנטימנט הצריכה וההשקעה ובכך להוביל להרעה משמעותית במדדי האשראי של מדינת ישראל.
המלחמה נמשכת
ישראל הודיעה על כוונתה להיכנס למבצע צבאי בעיר רפיח שבדרום עזה, ועל כן החברה צופה שהמלחמה תימשך גם ברבעון השני של 2024, עם חשש שפעולות צבאיות אינטנסיביות ימשיכו אף מעבר לכך. הדבר מרמז על המשך הוצאה גבוהה על צרכים צבאיים מידיים, שיבושים בתעשייה באזורי הגבול, בענף התיירות וענף הבנייה. החברה מציינת שישראל שחררה את רוב חיילי המילואים, מה שהפחית את ההשפעה על שוק העבודה.
לדעת החברה, המשך הפעילות בעזה מותיר את הסיכון להתרחבות הסכסוך ברמה גבוהה. החברה מוסיפה כי למרות חילופי אש בין צה"ל וחיזבאללה, אף אחד מהצדדים לא בחר להסלים את העימות למלחמה כוללת, אך זו עדיין נותרה אפשרית. כאמור, הרחבת הסכסוך עשויה לכלול קבוצות מיליטנטיות אזוריות אחרות ואיראן.
גרעון תקציבי רחב
המלחמה והשיבושים הכלכליים הנלווים לה הביאו לירידה של 6.6% בהכנסות ממיסים בשנת 2023 ובמקביל לעליה של 12.5% בהוצאות אשר נבעה מצעדי סיוע לאלו שהושפעו מהלחימה ומההוצאות הצבאיות. הגירעון בשנת 2023 הגיע לרמה של 4.1% מהתוצר וזאת בהשוואה לתקציב המקורי בו נקבע גירעון מתוכנן בשיעור של 0.9% תוצר. הכנסת העבירה בקריאה שנייה ושלילית תקציב מתוקן לשנת 2024 שכלל גידול בשיעור של 3.6% תוצר בהוצאות נוספות, עיקרן קשורות למלחמה וכן 0.9% תוצר בהכנסות חדשות וקיצוצים בצד ההוצאה (0.3% תוצר בשינויים קבועים). החברה צופה גירעון בשיעור של 6.8% תוצר בשנת 2024, גבוה במקצת מתחזית התקציב.
בשנת 2025 החברה צופה גירעון תקציבי בשיעור של 3.9% תוצר. תחזית זו מביאה לידי ביטוי את הערכת החברה לירידה הדרגתית בהוצאות הצבאיות הקשורות במלחמה לצד עלייה קבועה של 0.8% תוצר בהוצאות הביטחון בהשוואה לתקציב 2023. העלייה בחוב הממשלתי תוריד את הגמישות הפיסקלית ותעלה את הוצאות הריבית. הממשלה הכריזה על יעד גירעון של 3.5% תוצר בשנת 2025, והכנסת אישרה מספר צעדים, קבועים וזמניים, שיכולים להוריד את הגרעון ב-1.1% תוצר היה וייושמו.
עליה בחוב הממשלתי
החברה צופה כי יחס החוב לתוצר יעלה בשנים 2024 ו-2025 לשיעור של 65.7% ו-67% מהתוצר בהתאמה, וזאת מתחת ליחס החוב לתוצר בשיעור של 68% שנרשמו בשנת 2021. עם זאת, לדברי החברה, השילוב של עלייה קבועה בהוצאה הצבאית ואי הודאות במגמות המאקרו-כלכליות עלול להוביל לכך שיחס החוב לתוצר ימשיך במגמת עליה מעבר לשנת 2025. החברה מציינת שהחוב של מדינת ישראל גבוה מתחזית חציון מדינות הייחוס (A) העומד על שיעור של 55% תוצר לשנת 2025. החברה מוסיפה שישראל שמרה על יכולתה להתממן ולגשת לשוקי ההון הבינלאומיים במהלך העימות.
הפוליטיקה הפנימית נותרה מפולגת: החברה מציינת שהוקמה ממשלת חירום הכוללת מפלגות מעבר לאלו של הקואליציה המקורית וכן הוקם קבינט מלחמה הכולל את מנהיג מפלגת האופוזיציה גנץ. החברה מעריכה כי ממשלת החירום ככל הנראה תתפרק ברגע שיסתיים השלב העצים של הלחימה ואולי אף קודם לכן, והקואליציה המקורית תחזור לשלטון. החברה מציינת שהקואליציה המקורית יכולה להישאר בשלטון עד למועד הבחירות הבא בחודש אוקטובר 2026, למרות שנדיר שקואליציות מסיימות את מלוא הקדנציה שלהן, ושצפוי שהיא תתמודד עם לחץ להקדים את הבחירות לאור אירועי אוקטובר 2023. החברה מציינת שהחקיקה הקרובה בנושא פטור מגיוס עלולה להתברר שנושא שיפלג את הקואליציה.
חוסר היציבות של הקואליציה הגבילה את יכולת ההתכנסות הפיסקלית, ותקציב 2024 כולל תקציבים קואליציוניים וזאת למרות הזינוק בגירעון.
עליה בסיכון לשיעור הצמיחה
החברה מציינת כי הצמיחה בתוצר ירדה לרמה של 1.8% בשנת 2023, להערכתה נתון זה היה גבוה לכל הפחות ב-1.5% אילולא המלחמה. החברה צופה צמיחה של 1.9% ו-4.1% אחוזים בתוצר בשנים 2024 ו-2025 בהתאמה. החברה מוסיפה כי הצריכה הפרטית השתקמה, כאשר ההוצאות שנרשמו בכרטיסי אשראי בתחילת 2024 הן ברמה גבוהה יותר מאלו שנרשמו לפני המלחמה. עם זאת, החברה מציינת שהמחסור בעובדים פלסטיניים אשר ממשיך להכביד על סקטור הבניה, הכמות הנמוכה של התיירים המגיעים מחו"ל וסנטימנט המשקיעים הזרים אשר צפוי להישאר נמוך, מכבידים על שיעור הצמיחה.
סנטימנט המשקיעים הזרים חשוב לסקטור ההייטק בעל הערך המוסף הגבוה לכלכלה, הנשען מהותית על משקיעים זרים ואשר תרם ליציבות בהכנסות ממיסים בשנים האחרונות. מדינת ישראל חוותה ירידה חדה בהיקפי גיוסי ההון של חברות הסטארט-אפ מהשיא שנרשם בשנת 2021, וזאת בעוצמה גבוהה יותר מזו שנרשמה בארה"ב, אירופה או אסיה. החברה מציינת כי עסקאות המשיכו להיחתם ברבעון השלישי של 2023 וברבעון הראשון של 2024, אבל בקצב נמוך יותר. החברה מוסיפה כי תפיסה שלילית מתמשכת של מדינת ישראל כיעד להשקעה וכן עזיבה של עובדים בעלי כישורים, יכולה להזיק לצמיחה הפוטנציאלית.
רגישות הדירוג
פרמטרים שיכולים, ביחד או לחוד, להוביל לפעולת דירוג שלילית: מבני: הסלמה בעימות שתוביל להתדרדרות מתמשכת ומהותית בכלכלה ובנתונים הפיסקליים. נתונים פיסקליים: עליה מתמשכת ביחס החוב לתוצר, לדוגמה כתוצאה מעליה מתמשכת בהוצאות צבאיות, כישלון ביישום צעדי התכנסות פיסקליים או צמיחה חלשה. פרמטרים שיכולים ביחד או לחוד להוביל לפעולת דירוג חיובית: מבני: דה-אסקלציה של העימות אשר תגביל את ההשפעה על הכלכלה ועל הנתונים הפיסקליים. נתונים פיסקליים: עלייה
בניגוד לציפיות השמאל