כל מי שזכה בהגרלות האחרונות אין לו מה להמשיך לקרוא, שישמח ויעלוז וימשיך בחייו בהודיה למי ששלח לו מתנה משמיים גם מי שנמצא ברשימת המתנה כלשהי במיקום עם פוטנציאל (עד 20-25% מכמות הדירות, ובמקומות רחוקים גם יותר מכך) גם הם יכולים לפרוש, ולהתפלל ולעשות סגולות כדי שיגיע אליו, כמו למשל סגולת העראק החדשה, השבוע ביארצייט נשברו כמה צלחות בסביבה שלנו כתוצאה מהסגולה הזו, מזל טוב.
אבל מי שלא זכה וכבר נרשם שוב ושוב ועומד כעת בפני צומת דרכים, כאן כדאי אולי להתחיל לחשב מסלול מחדש. אין כאן שום המלצה לרוץ לקנות דירה כעת כפי שנדבר בהמשך, אך בהחלט ראוי לשקול מחדש כי לא תדע מה ילד יום.
שתי סיבות לשינוי הזה, אחת נעוצה בטיב ההגרלות שהולכות ונשחקות והשנייה היא בתדירות שלהם שתלך ותמעט לדעתי בשנה הלועזית הבאה עלינו לטובה.
ובכן, כפי שוודאי שמתם לב התנאים של ההגרלות זה כבר לא מה שהיה, אם בעבר היו אברכים שזכו בדירות ברוממה או אפילו בהרצליה עם רווח של שלושה ארבעה מיליון שקלים, או אנשים שזכו במיליון וחצי או שניים הפרש ממחיר השוק, ברכסים או בבית שמש, כל זה נגמר.
היום אפשר לזכות בין חצי מיליון לשש מאות אלף ברוב המקרים, לא ניכנס לפרטים ופרטי פרטים כי החבר'ה שם ברשות מקרקעי ישראל שיהיו בריאים סיבכו את הקריטריונים באופן כזה שאפילו הם עצמם לא תמיד מבינים מה הם כתבו ואיך לחשב את זה בלי מחשבון מדעי ייעודי.
שלא תהיינה טעויות: חצי מיליון ₪ זה המון כסף וגם אם לוקחים בחשבון את כל העניינים של האיחור בחתימת חוזה וקבלת מפתח, ושל המדדים ושל השכנים שלא בחרת וכל הקטרוגים על התוכנית הנפלאה הזו שהביאה לנו יותר דירות מאשר כל עיר חרדית חדשה, עדיין התוכנית הזו היא נפלאה כי חצי מיליון ₪ זה המון כסף – למי שזוכה.
וכאן אנחנו מגיעים לחלק השני: אם בעבר הקרוב כולם היו זוכים, עכשיו זה כבר השתנה קצת. עדיין סבורני, כי כל מי שיתעקש ולא יקנה דירה יזכה בסוף בהגרלה כלשהי, בהסתברות מדעית, אך זה נעשה פחות ופחות, וודאי ככל שחולף הזמן.
ניקח למשל את תוספת העשרים אחוז לאנשי מילואים, זה דבר לא טוב ואיני חושש למתוח כאן ביקורת על משרד השיכון והעומדים בראשו, למרות שיש להם אין סוף זכויות בספקם את כמות הדירות הגדולה ביותר מאז קום המדינה. למרות הדברים הטובים, עדיין העניין של המילואים מקשה מאוד על אברך ממוצע לזכות.
מצד שני ייתכן שצודקים המסנגרים, כי במצב שהמדינה נמצאת בו – לא רק המלחמה, אלא בעיקר היעדר חוק גיוס והצורך בכל אצבע קואליציונית להעברתו – היה צורך לזרוק מטבע כדי לזכות בקופה, ואלמלא זה הייתה אולי נוצרת אווירה שהיה בלתי אפשרי להוציא פרויקטים לחרדים, עם כל העליהום המשתולל נגדנו בתקשורת.
מצד שלישי, גם הקצת שעדיין נותר לא ברור שאכן יישאר, וזאת עקב שלילה זוחלת של זכויותינו לחיות כאן. המעונות זה רק קדימון, עם כל פרישה מהממשלה או הפלתה – ומדברים הרבה על האפשרות הזו שנהיית ריאלית מיום ליום – אנחנו נהפוך להיות משק החבטות הלאומי לאסקופה הנדרסת של המדינה. אחד הדברים הראשונים שמדברים עליהם זה ביטול האפשרות להשתתף בהגרלות, עדיין אפשר לסמוך שזה לא יקרה בגלל הערבים שגם ייפגעו מכך, אבל תסמכו על בג"ץ שכבר ימצאו את ההיכי תמצי לעשות פלגינן ולהסביר מדוע הם כן ואנחנו לא, יש אפשרות כזו.
אך הבעיה העיקרית איננה מכל הדברים המנויים, אלא מירידת קרנה של התוכנית. אין הרבה מכרזים להגרלות שחוזרות עם זכיות, בחריש למשל בניתי הרבה על ההגרלות הללו ובסוף לא הייתה אפילו הצעה אחת (!), כלומר שום קבלן לא רצה לנגוע בזה.
הבעיה איננה רק מצד "המקבל", דהיינו מצד הקבלנים שפחות ששים לכך, אלא האמת שגם ל"משפיע" דהיינו למשרד האוצר (בניגוד למשרד השיכון), אשר די נמאס לו להמשיך לממן רבבות דירות לזו"צים בחצי חינם עם הקופה המדולדלת מהמלחמה היקרה ביותר, באופן טבעי הפוקוס עבר מאג'נדה חברתית של לדאוג לבית לכל אחד לאג'נדה של קודם כל נייצב את המשק ואת האינפלציה ורק אחר כך מותרות כמו דירה עצמאית.
ניסיתי לגשש אתמול (ראשון) במשרד השיכון מתי ההגרלה הבאה, איש לא יודע שם מהסיבה האמורה, אם אין זכיות במכרזים אין גם הרבה דירות להגרלות.
נו אז מה המסקנה? האם לנטוש את ההגרלות ולרוץ לקנות דירה?
לא!
כלומר, לא תמיד.
כמובן, כל אחד ישאל את רבותיו, אך בקווים כלליים לו ישמענו, הייתי מחלק בין מי שרוצה לקנות כי הוא רוצה לגור בדירה משלו, לא משיקולים כלכליים אלא משיקולי נוחות ועקרונות (כמו אברך שאמר לי שהשווער שלו התחייב לו דירה והוא רוצה לחטוף ממנו לפני שיתחרט אחרי שיכיר את האיידים הנפלא…) ולוקח בחשבון שהתענוג הזה הולך לעלות לו כמה מאות אלפי ש"ח, במקרה כזה בהחלט ניתן לקחת בחשבון רכישה.
אך מי שהכיוון שלו הוא אך ורק כלכלי, הוא רוצה דירה למען הרווחה הכלכלית והחשש מפני עליית מחירים, כאן אפשר להירגע:
ראשית, מבחינה כלכלית נטו לא בטוח בכלל שכדאי להיות בעלים של דירה. עם כל הכבוד לעלייה המטורפת של מחירי השכירות, עדיין מחירי המשכנתאות גם לא קפאו על השמרים בינתיים, כך שבהחלט ייתכן שעדיף כלכלית לגור בשכירות, בפרט עם כל ההטבות אשר (עדיין) מקבלים היום, מאשר לקנות את אותה דירה ולשלם יש מאין.
שנית, אין שום וודאות שהמחירים יעלו, במקומות רבים הם דווקא ירדו, ירושלים למשל, חריש מאוד ועוד מקומות, איש כאמור לא יודע אם יעלה וכמה, ולא צריך לרוץ לקנות ביוקר כי אולי יהיה יותר יקר, ראיתי רבים שהפסידו מכך כמו גם כאלו שהרוויחו.
נניח לצורך הדוגמה: אברך שמתלבט בין המשך ההגרלות לבין רכישה נניח בבית שמש:
אם הוא יקנה ב1.8 מיליון ₪ הוא ישלם בוודאות כל חודש 5000 ש"ח יותר מאשר אם יזכה, נכפיל את זה נניח בחמש שנים (כאשר ההנחה היא שעד אז קרוב לוודאי שיזכה) זה אומר שהוא שילם כשלוש מאות אלף נוספים (רק חלק מזה קרן) בגלל החשש מעליית המחירים.
לעומת זאת, אם הוא ימתין חמש שנים הוא יזכה ביותר כסף מהסכום הזה, כך שהתשובה ברורה. אך אם מגיעה אליו איזה מציאה נדירה, שבלתי אפשרי למצוא כמותה בשום אופן (99% מהמקרים הללו לא נכונים אך עדיין יש 1%), אז הפערים מצטמצמים וזו כבר שאלה.





















איזה כיף שיש שווער
יום אחד גם אתה תהיה שווער בעז"ה
שלך. אם ימתין 5 שנים במקום לקנות עכשיו, הוא ישלם את ה300 אלף הללו על שכירות אז איפה היתרון??
לא על דעת הכותב לרגע שאולי באמת יש הגיון וצדק בתוספת 20% למילואים בלי קשר לשימור הקואליציה אלא מפני שזה מגיע להם?!
ומה עם אברכי הכולל , הפ לא מילואימניקים בצבא ה'?
חיים בדחקות ובעוני למענו,
כ"ז שאין לאברכים אין סיבה לתת רק למי שמשרת בצה"ל.
הזוי שאנשים כמוני מחכים למעלה מ 7 שנים ) סידרה א ( ולא זוכים וזוג שעדיין לא התחתן זוכה בדירה
צריך לעשות את ההגרלות לפי גיל / מס ילדים וכו'