נתחיל בחדשות הפחות טובות: לציבור הכללי אין בשורות גדולות מהמכרזים. למעלה מעשרת אלפים דירות יצאו לדרך (מלבד קצת פחות עבור שכונות מעורבות או מתאימות לנו) אך בחלק גדול מהמכרזים לא ניגש איש, או שניגשו כאלו שלא ברורה כוונתם. זו תופעה מאוד מעניינת בה ערים שלימות לא זכו בכלל או כמעט לקבלן אחד שיחוס על העיר ויבננה.
קחו למשל את באר שבע, אין לי מושג מה חסר לעיר הזו על רכבותיה ובית החולים הגדול במדינה עם האוניברסיטה הרפואית הענקית והחשובה, פחות משעה מתל אביב ובמחירים שמזכירים יותר את ירוחם מאשר את קרית גת, אשר היא ממוקמת בדיוק בין שתיהן, אלף ומאתיים דירות היו במכרזים הללו, איך ייתכן שאפילו מכרז אחד (!) לא זכה להצעה אחת?!
אמנם באר שבע היא קיצונית, כי בדרך כלל כן היו הצעות פה ושם ורק חלק מהמכרזים חזרו, בחריש למשל חזרו המכרזים העיקריים והחילוניים, אך המגמה היא ברורה מאוד: קבלנים חוששים ולא ממהרים להתמודד, את הסיבה אמר לי אחד מהגדולים, שמוכר לכל אחד מאיתנו, בשיחה ישירה ופשוטה כשניסיתי לשכנעו להצטרף למכרז מסויים: הבנקים קלטו את העדר הרווחים בעידן של ירידת מחירים ופשוט סוגרים את הברזים, נגמרו החגיגות של כל המרבה להתפרע במכרזים הרי זה הבנק עומד מאחוריו וזה גורם להם לחישוב מסלול מחדש.
המגמה הזו לא פסחה גם על הציבור שלנו. כן, יש לו דברים מעודדים במכרזים הללו: בחריש דווקא המכרזים החרדיים זכו, אבל לצערנו לא בידיים שלנו – הזעתי רבות ובזכות היזמה של עסקן ידוע וצדיק ניגשו גם קבלנים שלנו, אך הפסידו לטובת יזם לא חרדי שנכנס בסכומים של פי ארבע וחמישה מהמספרים שאנחנו הצענו.
מה הוא יעשה עם הזכייה? זכותו המלאה, לצערנו, על פי חוק למכור למי שהוא ירצה, אך שיהיה לו ברור ולכל מי שיעשה זאת במקומות אחרים: אנחנו נאבק בכל הוועדות והאמצעים החוקיים העומדים לרשותנו כדי שלא יגזלו לנו את כבשת הרש, אך כולנו תקווה שלא נגיע לכך, כי הקבלן שהוא ירא שמיים ושומר מצוות יבין מהר מאוד כי מדובר בשכונה חרדית וישמח לשווקה לציבור אליו היא נועדה.
גם בקריית גת מערב (זה החלק החרדי על פי ההסכם שניסח בבצי'ק בשעתו וזכיתי להיות בין גורמיו) החדשות מעורבות, מצד אחד הפעילות של ראש המינהלת הרב בנצי ראקוב נושאת פרי וקבלנים רבים הבינו את הפוטנציאל העצום שם ורכשו קרקע ל-2500 דירות, אך מצד שני מכרזים רבים מידי, קרוב לאלף דירות סה"כ, חזרו ריקם.
הבשורה האמיתית מורי ורבותיי נמצאת בהר יונה, למרות שמי שמסתכל על זה במשקפיים רגילות של מספרים יראה שם כישלון: רק שני מתחמים זכו להתעניינות וכל היתר חזרו, אך הרשו לי נא להסיט במעט את הפרגוד ותבינו איזה יום שמח זה.
נוף הגליל זה לא המקום שבו הקבלנים יכולים להתעשר יותר מידי והם מבינים את זה, היה ברור לנו – עסקני השכונה הרב קוסטנטינר והרב גנזל ועוד – כי לא יימצאו קבלנים רבים מידי שייגשו למכרז הזה, שבו מתחייבים לבנות שש מאות דירות בתנאים טופוגרפיים לא קלים וגם קצת יקרים, ובתמורה לקבל מחירים גבוהים מידי.
אלא שאת הסוד יודע כל מי שהיה בהר יונה, והייתי שם השבוע כמה פעמים לצורך העניין, יש כאן משהו אחד שאין בשום מקום אחר (לאחרים יש יתרונות אחרים): זהו המקום היחיד בארץ שמרגישים שם ירושלים, יותר מאשר בית שמש אפילו, כאן נכנסים לשכונה סגורה עם אווירת היימיש שאין דוגמתה, לאו דווקא קהילות הצ'אלמערים אלא אפילו בעלזא וערלוי שלכל אחת מהן יש שם מאות משפחות, וכמובן דושינסקי ותולדות אברהם יצחק ועוד חסידויות, יש גם קצת ליטאים וספרדים לקישוט, אך הצבע השולט הוא חסידי ירושלמי, מה שנקרא היישוב הישן.
ולכן, זהו כמעט הפתרון היחיד לאברך הצ'למער או ההיימישער המצוי. יש לו כאן את כל מה שהוא צריך, מהחיידר ועד הישיבה, מהשטיבלאך ועד הרוגלאך, כל מה שיש בכיכר השבת יש כאן, רק בצעיר יותר.
וכל זה בזכותם של כמה עסקנים בירושלים החפצים בעילום שמם (התקשרו אליי במיוחד לאחר שהטור היה מוכן, שאמחוק כל שם) שמגלגלים מיליונים לצדקה, בלי משרד ובלי פרסום וכלים מפוקפקים, אלא רק פנקס וטלפון אחד כשר (האסיפות שלנו התקיימו בפסאג' של שטיבל חסידי בבית ישראל עם תה וגמרא), כל העולם ניזון בזכותם והם די להם בקב חרובין ולית להו לגרמיהו כלום.
והצדיקים הללו, שהקימו את רוב השכונות החרדיות מאוד בבית שמש ואת אחיסמך ועוד מקומות רבים, החליטו הפעם לשים את מאודם על העיר נוף הגליל. כל אברך שמגיע לגור כאן מקבל מהם הלוואה של מאה אלף ₪ ללא ריבית ובתשלומים קלים במיוחד.
אז ישבנו איתם והם התחייבו לקבלנים כי אם יגשו הם יסייעו להם למכור את היחידות והם הסכימו לאחר שעשו קצת בירור והבינו שזה רציני הניחו מאה ועשרים מיליון שח על סמך מילתו.
אך היה להם תנאי: מחיר דירה צריך להיות הזול ביותר האפשרי, וזה היה קשה מאוד אך בסוף ברוך השם נמצא הקבלן הנכון, אחד מהגדולים שבגדולים שהסכים לתנאים של העסקנים עלומי השם, שמחתי לערוך את ההסכם ביניהם ובו הם מתחייבים למכור במחיר זול במיוחד – פחות ממיליון מאה לדירת שלושה חדרים. כן, ידוע לי שזה גם הרבה כסף, ובשביל זה יש את ההלוואה, אך אין מה לעשות היום גם אם תבנו בדימונה לא תשלמו הרבה פחות.
בשבועות הקרובים תצאנה מודעות מתאימות עבור הציבורים המתאימים (אברכים שלא מהחוגים הללו יש להם פתרונות טובים לא פחות, רק השבוע זכיתי להנחות את הכנסים של עמנואל אך זה כבר נושא לטור בפני עצמו) ויבוא לציון גואל.
