בעקבות זינוק בבקשות להסדרי חוב עו"ד ויצמן מזהיר – "אל תחכו שהמצב יחמיר"

נתונים חדשים של משרד המשפטים מגלים מגמה כאובה: אלפי אזרחים נוספים בישראל מצאו עצמם השנה במצוקה כלכלית חמורה שמחייבת פנייה לבית המשפט. מעל 14,900 אנשים הגישו השנה בקשות למחיקת חובות (הליך שנקרא בעבר "פשיטת רגל"), לעומת 13,854 אשתקד – עלייה של יותר מ-8 אחוזים.

עורך הדין יוסף ויצמן, המשנה לראש לשכת עורכי הדין ומחבר הספר "מחיקת חובות בישראל", שמשרדו מטפל מדי שנה באלפי משפחות במצוקה כלכלית, רואה בנתונים עדות מטרידה לקושי הכלכלי הגובר: "אנחנו עדים למציאות כלכלית קשה במיוחד עבור משקי הבית הישראליים. המספרים האלה מספרים את הסיפור שלנו במשרד הוא מוכר היטב, לצערי: המלחמה הביאה לקריסה כלכלית של משקי בית רבים שפשוט לא מצליחים יותר לעמוד בתשלומים".

עו"ד ויצמן מסביר, כי ההליך נועד לעזור לאנשים שנקלעו למבוי סתום. "כשאדם לא מצליח לשלם את החובות שלו – בין אם בגלל אבטלה, מחלה או נסיבות כלכליות קשות – החוק מאפשר לו לפנות לבית המשפט ולבקש 'צו שיקום כלכלי'. זה בעצם הזדמנות שנייה להתחיל מחדש".

איך זה עובד? ההליך, המוסדר תחת חוק 'חדלות פירעון ושיקום כלכלי', מבוסס על שני עקרונות פשוטים: ראשית, לעזור לחייב לחזור למסלול כלכלי תקין במקום לרדוף אותו לנצח. שנית, לחלק את הנכסים שלו בצורה הוגנת בין כל הנושים (הבנקים, חברות האשראי וכו'). 

"בסוף ההליך, אם החייב עומד בתנאים – משלם תשלומים חודשיים ומתנהל בכנות – הוא יכול לקבל 'הֶפְטֵר' שמוחק את יתרת החובות ומאפשר לו להתחיל מחדש", מפרט ויצמן.

מעבר לעלייה במספר מי שמבקשים מחיקת חובות, מהנתונים עולה גם זינוק של ממש במסלול אחר – הסכמות עם הנושים. עד סוף נובמבר 2025 הגישו 922 ישראלים בקשות ל"הסדרי חוב" – הסכמות עם הבנקים לפריסת החוב או הפחתתו, לעומת רק 718 אשתקד – גידול של כמעט 28 אחוזים.

"הסדר חוב הוא כמו משא ומתן עם הבנק", מסביר ויצמן. "במקום לעבור את כל ההליך המשפטי, החייב מנסה להגיע להבנות עם הנושים שלו – למשל לפרוס את החוב על תקופה ארוכה יותר, להקטין את הריבית, או אפילו להפחית חלק מהחוב. זה נתפס כפתרון אטרקטיבי יותר כי יש פחות פיקוח ויותר גמישות".

לפי הנתונים, בניגוד למשפחות הפרטיות, עסקים וחברות מפגינים חוסן יחסי. מספר הבקשות של חברות לפתיחת הליכי חדלות פירעון ירד בכ-6% השנה. עו"ד ויצמן מסביר זאת בשילוב של גורמים: "חלק מכך קשור לפסיקה של בית המשפט העליון שקבעה דרישות חדשות לפתיחת הליכים, אבל זה גם מראה שהעסקים עדיין מצליחים להסתדר יחסית טוב".

לדברי עורך הדין יוסף ויצמן שנחשב לאחד המובילים בתחום הטיפול בחדלות פירעון ומנהל גם את פורום ההוצאה לפועל וחדלות הפירעון בלשכת עורכי הדין, המשברים האישיים קשים יותר: "למשפחה שאיבדה הכנסה בגלל המלחמה – הרבה יותר קשה להתאושש מאשר לעסק, שיכול לחפש מקורות הכנסה חלופיים. הטעות הכי גדולה שאנשים עושים היא לחכות. הם מקווים שהמצב ישתפר מעצמו, או שהם מתביישים לפנות לעזרה. בזמן הזה, החובות רק גדלים, הריביות מצטברות, ובסוף גם מגיעים עיקולים ופעולות הוצאה לפועל שרק מחמירות את המצב".

לדבריו, "ברגע שאדם מבין שהוא לא מצליח להתמודד עם החובות שלו – עדיף לפנות לעזרה מקצועית מוקדם. יש הרבה יותר אפשרויות כשפונים בזמן, לפני שהמצב מסתבך. לפעמים אפשר למנוע את כל ההליך המשפטי ופשוט להגיע להסכמות עם הנושים".