סערה ציבורית ופוליטית מתפתחת סביב כוונת הבנקים בישראל לקדם מעבר כמעט מלא לדיוור דיגיטלי ולצמצם את שליחת המכתבים הפיזיים ללקוחות. לטענת גורמים בכנסת ובארגונים חברתיים, המהלך עלול לפגוע בציבורים רחבים – בהם קשישים, חרדים ואזרחים שאינם משתמשים באופן קבוע באמצעים דיגיטליים.
בשנים האחרונות עבר תחום הבנקאות בישראל תהליך מואץ של דיגיטציה. לצד הרחבת השירותים הדיגיטליים נסגרו סניפים רבים ברחבי הארץ, וכעת מקודמים צעדים נוספים שיאפשרו מעבר כמעט מלא לתקשורת דיגיטלית בין הבנקים ללקוחות.
על פי הנתונים שהוצגו בדיונים בנושא, דוח מבקר המדינה משנת 2022 מצא כי כשליש מהישראלים בני 20 ומעלה אינם מצליחים לבצע פעולות בנקאיות בערוצים דיגיטליים ללא סיוע. ככל שעולים בגיל, שיעור ההצלחה יורד משמעותית, ורק כמחצית מבני ה־60 ומעלה מסוגלים לבצע פעולות בנקאיות דיגיטליות באופן עצמאי. בנוסף, בעשור האחרון נסגרו סניפים רבים של בנקים ברחבי הארץ. כיום פועלים בישראל כ-16.2 סניפים בלבד לכל 100 אלף תושבים – נתון נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD.
חשש לפגיעה בציבורים רחבים
מבקרי המהלך מזהירים כי מעבר כפוי לדיגיטל עלול להשאיר אזרחים רבים ללא גישה בסיסית למידע על חשבונותיהם. בין האוכלוסיות שעלולות להיפגע במיוחד: קשישים, חרדים, ערבים ותושבי פריפריה שאינם מחוברים באופן קבוע לאינטרנט.
בקרב הציבור החרדי, שבו רבים אינם מחזיקים חיבור אינטרנט בביתם, המעבר לדיוור דיגיטלי בלבד עלול ליצור מצב שבו לקוחות ייאלצו לחפש דרכים חלופיות לעקוב אחר הודעות הבנק, לעיתים באמצעות מחשבים ציבוריים או שירותי אינטרנט בתשלום. בנוסף, גורמים שונים מזהירים מפני עלייה בסיכוני הונאות ברשת (פישינג), במיוחד כאשר אוכלוסיות בעלות אוריינות דיגיטלית נמוכה נדרשות להשתמש בשירותים מקוונים ללא הכשרה מתאימה.
מומחה מזהיר: "שני מיליון ישראלים עלולים להיפגע"
גם מומחים בתחום הזקנה מזהירים מפני ההשלכות של המעבר המהיר לדיגיטציה. ד"ר אבי ביצור, ראש לימודי הזקנה במכללה האקדמית בית ברל, אומר כי המהלך עלול לפגוע במיליוני אזרחים בישראל. לדבריו, "שני מיליון ישראלים הולכים להינזק מהמעבר המהיר לדיגיטציה. צריך לעשות את המהלך הזה בצורה הרבה יותר הדרגתית וזהירה".
ביצור מציין כי האוכלוסיות שעלולות להיפגע במיוחד הן קשישים, חרדים וערבים שאינם מחוברים באופן קבוע לעולם הדיגיטלי. "מדובר גם במבוגרים בני 80, וגם בציבורים שלמים שאינם מצויים בנבכי הדיגיטל", אמר. לדבריו, המעבר לשירותים דיגיטליים בלבד עלול ליצור מציאות בעייתית שבה אזרחים ייאלצו להתמודד עם מערכות אוטומטיות במקום עם בני אדם. "אני לא יכול לדמיין מצב שבו אנשים נאלצים לדבר עם בוט במקום עם נציג אנושי. יש כ-700 אלף ערבים וכחצי מיליון חרדים שאינם מחוברים מספיק לעולם הדיגיטלי".
לדבריו, במקום לכפות מעבר מיידי, נכון לאפשר תקופת מעבר הדרגתית שתאפשר לאוכלוסיות שונות להסתגל לשינוי. "אפשר לפחות לתת שבע שנים שבהן יוקמו מרכזים שיסייעו לאנשים ללמוד כיצד להשתמש בשירותים הדיגיטליים".
מאבק חוצה מפלגות: ועדת הכלכלה נגד המהלך
הבקשה לדיון מהיר בנושא, שביקש לקיים חה"כ אורי מקלב, הולידה מחזה נדיר בנוף הפוליטי הנוכחי: חזית אחידה של חברי כנסת מימין ומשמאל, מהקואליציה ומהאופוזיציה, שהתייצבו כאיש אחד נגד המערכת הבנקאית. סביב שולחן ועדת הכלכלה נשמע קול ברור שחצה מגזרים ומפלגות, מתוך הבנה כי המאבק בדיגיטציה הכפויה אינו עניין של דת או מגזר, אלא מאבק חברתי על זכויות היסוד של כלל אזרחי ישראל.
במהלך הדיון פורטו בהרחבה הסכנות הטמונות במהלך: החל מהדרת מאות אלפי קשישים מהיכולת לעקוב אחר כספם, דרך הפקרת הציבור החרדי והערבי שאינם מחוברים לרשת, ועד לחשיפת אוכלוסיות בעלות אוריינות דיגיטלית נמוכה למכת הונאות הפישינג הגואה. חברי הכנסת הדגישו כי הבנקים, שנהנים מרווחי עתק, אינם יכולים להתייעל על גבם של האזרחים החלשים ביותר בחברה.
בסיום הדיון, הורה חה"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה, על צעדים אופרטיביים לבלימת המהלך במתכונתו הנוכחית. ביטן הודיע על הקמת ועדה מקצועית שתבחן לעומק את הנושא, בשיתוף נציגי הבנקים, משרדי הממשלה והארגונים החברתיים. הוועדה נדרשת לגבש פתרונות שיבטיחו כי הדיגיטציה תהיה כלי משרת ולא כלי מדיר, תוך שמירה על זכותו של כל אזרח להמשיך ולקבל דיוור פיזי כברירת מחדל חוקית.
חברי כנסת מהמפלגות החרדיות הודיעו כי יפעלו לבלימת המהלך ואף לקדם חקיקה שתמנע את קידומו.
חה"כ הרב אורי מקלב שמוביל את המאבק בנושא מסר בתגובה: "הנושא מוכר לנו היטב ואנו פועלים בו ללא הרף. כבר תקופה ארוכה אנו מעלים בפני הגורמים הרלוונטיים את החשש מפגיעה בציבורים רחבים – בהם קשישים, אוכלוסיות שאינן מחוברות באופן קבוע לאמצעים דיגיטליים ואזרחים המבקשים לקבל מידע על כספם באופן בטוח וברור. עמדתנו ברורה: לא ניתן לכפות מעבר מלא לדיגיטל באופן שיותיר אזרחים ללא נגישות למידע הבסיסי על חשבונותיהם. שירות בנקאי חייב להיות נגיש לכלל הציבור, והאפשרות לקבל מידע בדואר פיזי צריכה להישאר זמינה לכל מי שמבקש זאת. אנו פועלים ונמשיך לפעול בנושא בוועדות הכנסת ובמישור החקיקתי, כדי לוודא שהבנקים לא יוכלו לבצע מהלך חד-צדדי שיפגע בציבור. נדרוש שהצרכן יוכל לבחור כיצד לקבל את המידע – בדיגיטל או בדואר – ושזכויותיו יישמרו במלואן".
מלשכת יו"ר יהדות התורה, ח"כ הרב יצחק גולדקנופף, נמסר: "יהדות התורה מתנגדת באופן חד משמעי לדרישת בנק ישראל לבטל את הדיוור הפיזי ולכפות מעבר לדיוור אלקטרוני. מדובר במהלך שיפגע באוכלוסיות שלמות – קשישים, אזרחים שאינם מחוברים באופן שוטף לאמצעים דיגיטליים, וציבורים רבים נוספים וימנע מהם גישה בסיסית למידע על כספם. לא נאפשר מצב שבו שיקולי חיסכון כלכלי של הבנקים יהיה על חשבון זכויותיהם של האזרחים. במידה ובנק ישראל ימשיך לקדם את המהלך, נפעל לקדם חקיקה שתמנע זאת".
ח"כ הרב משה גפני מסר בתגובה: "מכירים את הנושא מאז שעלה על השולחן. אנחנו מטפלים ופועלים בעניין ללא הרף. הרב גפני כבר אמר את דעתו מספר פעמים שמתנגד לעניין ופועל בכל כוחו מול הגורמים הרלוונטים".
יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי: "ברגע שנחשפתי למהלך המתוכנן, הגשתי בקשה לדיון מהיר בוועדת הכלכלה, שבמהלכו הבהרנו כי לא ייתכן להשאיר מאחור ציבורים שלמים שאינם מחוברים לדיגיטל באופן שוטף. אנחנו נמשיך לפעול נגד המהלך הזה בכל דרך אפשרית, מתוך הבנה ששירותים בנקאיים חייבים להישאר נגישים לכולם ולא רק למי שמסתדר עם אפליקציות ומסכים".
בעולם קיימות הגנות מיוחדות
במדינות שונות קיימות הגנות מיוחדות בנושא זה. בארצות הברית, למשל, החוק מחייב קבלת הסכמה מפורשת של הלקוח לפני מעבר לדיוור דיגיטלי. גם בבריטניה מחויבים הבנקים להציע ערוצי שירות המתאימים ללקוחות פגיעים. בישראל, לעומת זאת, חוששים גורמים חברתיים כי המעבר לדיגיטל עלול להתבצע במהירות רבה מדי – מבלי לספק פתרונות אמיתיים למאות אלפי אזרחים שאינם משתמשים באמצעים דיגיטליים.
הכדור נמצא כעת בידי כנסת ישראל. האם הם יאפשרו לבנקים לבצע מחטף דיגיטלי חד-צדדי, או שמא יידעו להציב גבולות ברורים שיגנו על זכויות הצרכן? התנגדותם הנחרצת של חברי הכנסת מוכיחה שהנושא הזה רחוק מלהסתיים, והמאבק על הזכות לדיוור פיזי הוא רק יריית הפתיחה במערכה על פניה החברתיים של הכלכלה הישראלית.
