על פי דיווח ב'גלובס' מבקר המדינה קובע כי ועדת דיין, האמונה על בחינת עתודות הגז של ישראל, הסתמכה על תחזיות ביקוש שלא כללו את הגידול הצפוי מצריכת חוות שרתים עבור בינה מלאכותית ושינויי אקלים. המדינה טרם הקימה תשתית ליבוא ואחסון גז טבעי למקרה שהייצור המקומי לא יספיק, ובנוסף, קצב פרסום המכרזים לחיפוש גז נמוך ומכרזים קודמים לא הניבו גילויים משמעותיים. דוח המבקר חושף עיכובים בעבודת ועדת דיין, הנובעים בחלקם ממחלוקות בין משרד האנרגיה התומך ביצוא גז לבין משרד האוצר התומך בהגבלת היצוא לטובת מלאי מקומי.
הקמת יחידות הייצור מחז"ם 70 ומחז"ם 80 באתר אורות רבין סבלה מעיכובים משמעותיים, שנמשכו בפועל זמן כפול מהתכנון המקורי. העיכובים גרמו לנזק משקי מוערך של כ-4.6 מיליארד ש"ח, הנובעים מהסתמכות על תחנות כוח ישנות ולא יעילות, עלויות מימון ותשלומי ריבית.
השוק נשלט על ידי ארבעה ספקים גדולים, מה שמוביל לפערים גדולים במחירים לצרכן. לאור פינוי התעשיות הפטרוכימיות ממפרץ חיפה, המדינה תידרש ליבוא גז מוגבר, אך תשתיות האחסון הנדרשות לכך עדיין נמצאות בשלבים תכנוניים מוקדמים.
כ-75% ממדי המים בישראל עדיין מכניים ומיושנים, על אף הזמינות של טכנולוגיות לקריאה מרחוק. תהליך אישור דגמי מדי מים חדשים נחשב למסורבל, איטי ולא דיגיטלי, מה שמונע כניסת חדשנות ותחרות לענף.
חברת החשמל מסרה כי הדוח מכיר בכך שהעיכובים באורות רבין נבעו מגורמים חיצוניים שלא בשליטת החברה כגון מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, וכי הפרויקט בוצע במסגרת התקציב המתוכנן.
משרד האנרגיה מסר כי המשרד סבור שחלק מהמלצות המבקר עלולות להוביל לקיפאון ולהרתיע משקיעים בינלאומיים. המשרד מדגיש כי הוא פועל לניהול אחראי של משק הגז, מקדם תוכנית אב אסטרטגית, ופועל לחיזוק התחרות בשוק הגז הביתי באמצעות כלי השוואה חדשים והסרת חסמים.
