לאחר משא ההספד ניגש המשגיח לעמוד החזן וקיים מעמד "קבלת עול מלכות שמים" כאשר כל הציבור הענק נעמד והשתתף במעמד המרגש של תפילה להצלת כלל ישראל מהמצב הביטחוני הקשה.
דבריו המלאים של המשגיח: כתוב שכאשר הורגים את שני העדים זוממים, "הנשארים ישמעו ויראו" ותמה אני לעצמי, ניקח משל, אם יש ארגז מלא תפוחים אז אם תוציא את רוב התפוחים אז מה שנשאר זה נקרא "נשארים", אבל אם תוציא שני תפוחים מהארגז וכל הארגז עדיין נשאר הם נקראים נשארים? הם כל המציאות ורק הוציאו אחד שניים, אבל כל המציאות נשארה. אז אם הורגים שני יהודים מה זה נקרא "והנשארים ישמעו ויראו" איזה נשארים? זה כל כלל ישראל, מיעוט לקחו, והפסוק צועק "והנשארים ישמעו ויראו". רואים מכאן כמה כלל ישראל זה אחד! כמה כלל ישראל שאם הרגת שני יהודים זה כאילו הרגת את כולם והשאר הם "נשארים", נשארו לחיות אבל האמת שהרגת את כולם כי כלל ישראל חד הוא, קודשא ברוך ישראל ואורייתא חד הוא, כמו שהחד של תורה נורא נוראות כביכול, כך החד של כלל ישראל. נפקותא לדידן שכל זמן שהיה רבנו הגאון שר התורה זכר צדיק לברכה שאיחד במהותו את העמודים תורה תפילה מעשים טובים, ובזה הוא איחד את כלל ישראל, ולכן הוא היה הגנה לכלל ישראל, "היש בה עץ" – "שמיגן" למה העץ מיגן? כי העץ ניזונים ממנו, נהנים מפרותיו, הוא החיות של הכל. "היש בה עץ", הוא היה היחיד שהיה בגדר דומה לבוראו שהוא יחיד אבל מאחד את כולם, מכח זה היתה השפעה נוראה. הדברים שצריך כעת להתחזק זה את העניין הזה של חד הוא האחדות בכל בני ישראל כאיש אחד בלב אחד.
