"תראה את זה, מדהים. באותו בניין, בעצם עזוב, באותה קומה, חיה משפחה יהודית לצד משפחה ערבית – והכול תקין". את הדברים האלו אמר לי סגן ניצב ששי שלמה, שנכנס לפקד על תחנת משטרת לוד אחרי פרעות "שומר החומות". העיר המעורבת חוותה גל מטורף של אלימות, לינצ'ים של התושבים הערבים בשכניהם היהודים, אבל שלמה משוכנע כי מערכת הביטחון הפיקה את כל הלקחים: "מרבית הסיכויים שנדע מראש על התארגנות כמו שהייתה ב'שומר חומות', ואף נצליח לעצור אותה". סיור מתוח בלוד כחלק מפרויקט סוכות ב'JDN', חלק א'.
נפגשנו בתחנת המשטרה המקומית, תחנה שנחשבת לקטנה יחסית על אף שמדובר בעיר נפיצה מאוד. שנה וחצי אחרי הפרעות טוען שלמה כי הוא עשה הכול שהשוטרים תחת פיקודו יהיו מוכנים לעימות הבא, אבל הפעם לא רק הם אלא גם התושבים היהודים. "אני בקשר טוב עם כל הקהילות היהודיות בעיר, יש את החבר'ה של הגרעין התורני (עוד נגיע אליהם) שמפוזרים בעיר אבל מרוכזים באזור רמת אשכול שחטף הכי הרבה במהומות".
אחת המסקנות אליהם הגיע שלמה, אחרי שקיבל את אחריות ההגנה על העיר מידי המפקד הקודם סגן ניצב שמעון דהן, הוא החשיבות על הקשר הישיר עם המנהיגים הרוחניים של המגזרים הערביים. לצד הקשר עם השייח'ים, מעיד הסנ"צ כי הוא מקפיד כל תקופה לשוחח עם הרבנים של השכונות והקהילות השונות בעיר. "אני רוצה להבין ישירות מהם מה הצרכים שלהם, איך אפשר לעזור להם. לדוגמה אפשרנו להם לסגור רחובות בשבתות ואף אחד אחר לא יכול לעבור שם". דוגמה נוספת של שלמה, היא דרישה של קהילת הרב לנדאו להציב מוטות עירוב. המפקד מציין שדאג שאף "גורם" אחר לא יוריד להם את המוטות, כשהכוונה שלו ברורה.
סנ"צ ששי שלמה בראיון. צילום: דוברות משטרת ישראל
לשלמה מטלות רבות, ועל הקשר היום-יומי עם המגזר הדתי בעיר הופקד השוטר הקהילתי. לדבריו, "הוא מכיר אותם, ועם יש דברים חריגים אז הוא מעלה אותם אלי. לעיתים נפגשים אצלי וכשצריך אז בבתים של הרבנים עצמם. הגעתי לפה שלושה חודשים אחרי שומר חומות, וכשנכנסתי פגשתי עיר בטראומה בגלל כל אירועי הפח"ע, אנשים היו מפוחדים". למתעניינים, התפקיד של ששי בזמן 'שומר חומות' היה במג"ב בירושלים. "גם שם לא היה רגוע", כפי שהוא מתבדח.
הזכרנו את המסקנה לגבי הקשר עם היהודים, אבל שלמה מספר על עוד: "אחרי המהומות ניתחתי את מה שקרה כאן בשומר חומות, מה היה. מבחינתי הפקנו המון לקחים ותובנות שצריך לשפר, ביחד עם הרמה הארצית במשטרה". שלמה מתחיל להזכיר את חיזוק הקשר עם השב"כ, ואני מתערב: בדו"ח המבקר מציין מתניהו אנגלמן, כי אחד הכשלים המרכזיים הוא אי-התיאום בין המשטרה לשב"כ "הקשר היה מינורי", מודה שלמה, "לא היה חזק מדי". קצין אחר שנמצא איתנו בחדר טוען שהמשטרה לא צריכה לקיים קשרים הדוקים עם השב"כ בכל מקום בישראל, אלא רק במקומות כמו מזרח ירושלים.
למה? ראינו שדווקא אי-התיאום עם השב"כ רק החריף את המצב, לא קיבלתם מהם התראות על התארגנויות של ערבים בלוד "הפתרון לזה הוא לא שב"כ אלא ברמה הממשלתית, מדינת ישראל צריכה להחליט איפה היא משקיעה את המודיעין שלה", הם משיבים, ומוסיפים: "המשטרה הרימה דגלים, אותתנו. רכזי מודיעין הרגישו את רעידת האדמה המתקרבת, אבל אף אחד לא ידע לומר מה תהיה העוצמה".
וכשהמבקר אומר שלא היו התראות – גם לא מהמשטרה? לשאלה הזאת, לקצינים יש תשובה קצת מורכבת: "מה זה לא היו התראות? בזמן שאנחנו מדברים יש מישהו שיושב ומתכנן פיגוע. אין לנו התראה ספציפית על אדם ספציפי, אבל יודעים שיש מוטיבציה ויש יכולת, ומדינת ישראל לא השכילה במשך השנים להבין מה באמת מתחולל מאחורי הקרקע של הערבים הישראלים". אז במשטרה מאשימים את המדינה, מודים שאין להם התראות מוקדמות, אבל דקה לפני מתגאים שהם כן הביאו התראות. יצאתי מבולבל.
"יותר עזה מישראל"
עד כמה העיר לוד נפיצה? הנה מספרים משכונת רמת אשכול, שכונה שהייתה ערבית באופייה, וכיום נחשבת למעורבת. 9,000 מוסלמים אל מול 900 תושבים מהגרעין התורני, אותם אלו שהואשמו בגל הפרעות האחרון בכך שגרמו להתססת השטח. לטענה הזאת כמובן אין שום הוכחה, ובוודאי שלא צריך להזכיר את "עשו שונא ליעקב", אבל השכונה הזאת הייתה הסוערת ביותר בשומר החומות.
הסיור המתוח בעיר לוד. צילום: דוברות משטרת ישראל
לוד עצמה מונה כ-85 אלף תושבים, כ-65 אלף מתוכם הם יהודים, כ-20 אלף אחרים הם מוסלמים ועוד כאלף נוצרים. החלוקה לא מסתיימת רק בין הדתות, אלא בקהילה היהודית עצמה יש כאמור חרדים, גרעין תורני, וגם קהילות גדולות של עולי רוסיה ואתיופיה. תחנת המשטרה בלוד אחראית גם על התושבים בשמונה יישובים סמוכים, מה שמוסיף אחריות על עוד כ-5,000 איש. "לגבי היישובים הקטנים, זה בעיקר גניבות רכוש", אומר הסנ"צ, "הקשב העיקרי הוא על לוד".
השיטה במשטרה היא שחלק גדול מהתושבים הערבים, אם לא כמעט כולם, עוינים באופן אוטומטי את היהודים. "הם יותר מרגישים עזתים מישראלים". לדבריהם. אז אם הדברים ידועים איך זה שלא הצליחו למנוע את המהומות? במשטרה טוענים שהדבר שבלבל אותם זה ש"לא היו יידוי אבנים או בקבוקי תבערה לפני שומר חומות". דבר נוסף ומפתיע הוא שבלוד לא היו הפגנות בשנים שקדמו לפרעות. "המוסלמים היו יוצאים החוצה, להר הבית או לצפון, פתאום בשומר חומות הכול התנקז לתוך העיר".
אז מה קרה פתאום אני שואל, והמפקד שלמה מסביר: "בשתי מילים – הר הבית". לטענתו, הסלמה בהר הבית תסלים אוטומטית את המצב בערים המעורבות. אם מתיחות ביטחונית זה דבר מסוכן, אז לשכן יהודי שדלת מולו גר מוסלמי שיכול להחזיק אצלו נשק, הסכנה עצומה פי כמה. "האפשרות שלנו לפגוע במחבל פוטנציאלי שלא מצאנו אצלו ראיות לפעילות טרור וכו', היא 'תקיפה כלכלית' שלוקחת לך כסף, רכבים ובתי עסק. פושטת עליך רשות המס, ומה שהכי כואב להם זה הפגיעה בכסף".
ואם הזכרנו את השב"כ, אז מפקד משטרת לוד טוען כי הוא משוחח לפחות חמישה פעמים עם רכזי השב"כ באזור: "כל אירוע מקבל קשב מבחינת השב"כ, כולל מקרים של עבריינים שלכאורה לא קשורים לפח"ע כי זה יכול להידרדר לטרור. אנחנו עוצרים גם כאלו שרק מתבטאים בעד טרור, מחזיקים אצלם בקבוקי תבערה, ולאו דווקא מקרי אלימות פיזית כנגד יהודים".
ומה לגבי נשקים – יש מידע על מוסלמים בלוד שמחזיקים בבתים שלהם רובים ואקדחים? "כן. אמל"ח". מאיפה זה מגיע? "מבחוץ, מהגבולות או מגניבות נשקים". כמה תושבים מחזיקים אמל"ח? "חלק מהם. בשנה האחרונה תפסנו נשקים בכמות כפולה מהשנה הקודמת". בגלל השת"פ עם השב"כ? "בגלל שהבנו שהנושא של האמל"ח הוא מאוד חשוב".
ששי מסביר עד כמה קשה לתפוס נשקים: "מוסלמי שנכנס לעיר וברכב שלו יש נשקים, אין לי אפשרות לדעת. כל תפיסה שכזאת מלווה במודיעין ומודיעין, אתה לא מקבל את המידע מלשבת בבית. אף אחד שמחזיק נשק לא מנופף איתו במרפסת ואומר 'יאללה משטרת לוד, בואו תפסו אותי'. כל הזמן צריך לחשוב מי יכול להחזיק נשק, למי יש את המוטיבציה והאם הייתה איזשהי הברחה בבקעת הירדן של נשקים – שתוך כמה ימים יכולה להגיע אלינו ללוד".
אבל לא תמיד אלו שמחזיקים נשקים הם מחבלים, אלא עבריינים. מדובר בגבול אפור ודק, והקצינים מספרים על תפיסת אמל"ח שהייתה להם באחת מן הערים המעורבות שיכלה לשמש לטרור: "נכנסים לחצר עם הרבה לכלוך וקוצים, במשך שעתיים חיפשנו, ובסוף מצאנו מספר מטעני צינור מתחת לאחד השיחים – מטענים שבהחלט היו יכולים לשמש לצורך פיגועי תופת. אגב דיירי החצר טענו שבכלל זה לא היה שייך להם".
"יודעים כל מה שקורה במסגדים"
בחזרה לדו"ח המבקר. לטענת אנגלמן, גם הכמות הקטנה של רכזי המודיעין שהיה לכם באזור – בכלל לא ידעו ערבית שימו לב להתחמקות בתשובה. "אנחנו לאט-לאט מתחילים לקבל קורסים של השפה הערבית", מספר ששי, "כרגע הכשרנו ארבעה חוקרים שיודעים ערבית, וגייסנו עוד כמה מוסלמים ודרוזים שכמובן דוברים ערבית". הוא נותן דוגמה רק מהשנה האחרונה, למה זה כל כך חשוב: "מאז שומר חומות היו לנו עשרות מחאות והפגנות, חלקן עם פוטנציאל לאלימות, אבל בגלל שהפקנו לקחים, כולל עם המפקדים הבכירים, ידענו מהר מאוד לפרוס את הכוחות בצורה מיטבית ולהביא גם מודיעין מוקדם על זה".
רכב שעלה באש במהלך הפרעות. צילום: פלאש 90
חוקרים דוברי ערבית זה מעולה וחשוב – אבל מי שנמצא במגע שוטף עם האוכלוסייה הערבית הם רכזי המודיעין, שם לא שיניתם כמעט כלום?! "לגבי הרכזים אתה צודק, לא השתנה, זה בתהליך", מודה שלמה כשאני מתעקש, "אבל צריך להבין שאנחנו לא נמצאים בשטחים. כל הפושעים והמחבלים פה הם דוברי עברית, מה היתרון בלדבר ערבית?". אז המבקר סתם ציין שחשוב שרכזי מודיעין יידעו ערבית? "נו בסדר", מנפנף קצין אחר בשיחה, "המבקר הלך בצורה כוללנית ומבלי לרדת לפרטים. 'אוכלוסייה ערבית=דוברת ערבית', זה כמו שהיה אומר ש'אוכלוסייה חרדית=מדברת אידיש'. אז מה אומר המבקר שכאילו אם לא ידעת ערבית לא היית מקבל את המידע? זה פשוט לא נכון".
הקצין מסביר מדוע לשיטתו גם מבלי שרכזי המודיעין שולטים בשפה הערבית, המשטרה יכולה לפעול: "אנחנו מיירטים כל מידע, וברגע שזה בערבית נעביר את המידע לתרגום אצל חוקר או שוטר דובר ערבית. נניח לדוגמה אם מישהו שולח הקלטה מודיעינית בערבית, אז יש מישהו שיתרגם לך את זה". אז בעצם אתם עושים עבודה כפולה? נותרתי ללא תשובה.
מלבד זאת, למשטרה מסתבר שיש מקורות מודיעין בתוך המסגדים. "אם איזה שייח הסית ברמדאן, מהר מאוד נדע מזה", מצהיר המפקד. "יש לנו קשר די טוב עם ששת חברי המועצה הערבים בעיר, ועם שייח'ים שונים. מדברים לא מעט. מה שחשוב לדעת כשאתה נכנס לתפקיד כזה זה לדעת איך להתנהג, המנטליות. בדיוק בשביל זה אנחנו מעבירים את השוטרים לא מעט הרצאות בעניין".
גם בפריסת הכוחות המשטרתיים, לטענת ששי הם הפיקו לקחים: "היו פה הפגנות של מאה איש בערך, עשרות הפגנות אלימות, שהחלו ליידות קצת אבנים ולהדליק גם פחים. בגלל שנערכנו מראש והבאנו כמות מספיקה של כוחות – האירוע 'כובה' בתוך ארבעים דקות מאז שהתחיל". תרגלתם על חי מה שיכול לקרות בכמויות גדולות בהרבה "כן, תרגלנו אמנם על כמות קטנה יותר של אנשים – אבל האירוע נרגע מהר מאוד".
שלמה הזכיר את פריסת הכוחות, ניגוד שזועק לשמיים עם מה שקרה בפועל בזמן שומר חומות. אנשים התקשרו למוקדים המשטרתיים, התחננו שתביא כוחות – אבל טענתם שאין לכם מספיק "הבעייה הייתה במשל"ט", משיב המפקד, כשהוא דוחה את הטענה שהאשמה הייתה בפריסה, "המשל"ט קיבל כמות שיחות שהוא לא היה מוכן אליה. היום, בכל אירוע חריג שיהיה המשל"ט מיד יתוגבר בכוחות ואז אתה יכול לתת קשב לכל אירועים".
הקצינים בחדר מתעקשים לי שלא לקח להם הרבה זמן להגיע לכל קריאה, כי "העיר קטנה מאוד". דבר נוסף עליו החליטו במשטרה, הוא 'חלוקת קשב'. זאת אומרת שבמידה וח"ו שוב פורצות פרעות כמו בשומר חומות, אז מפקד התחנה יהיה אחראי על הטיפול באירוע החריג בזמן שהסגן יהיה אחראי על הטיפול באירועים השוטפים, שמתרחשים ללא קשר.
והנה עוד קצת מספרים: נכון להיום ישנם מעל ל-360 מצלמות שמשדרות למשל"ט, מספר גבוה בכל קנה מידה של חומר מצולם שהמשטרה יכולה לעשות בו שימוש בהמשך. מלבד מה שכבר הותקן, במשטרה מתכוונים להוסיף להם עוד 200 מצלמות, שישלים 'חורים' בהם אין מספיק זויות צילום וכדומה. מלבד יכולת לדעת בדיעבד מה קרה, במשטרה הציבו גם אדם שיושב בזמן אמת וצופה במצלמות – דבר שמסייע גם בזמן שמתרחש אירוע ובמשטרה צריכים 'עיניים' מלמעלה.
"הניידת לא תגיע תמיד לפני האסון"
אם מקודם הקצינים התעקשו שהם פרסו את הכוחות באופן מיטבי בזמן שומר חומות, בהמשך הם כבר מודים שנכשלו, אבל ממהרים לספק הסבר לפיו נאלצו לשלוח לירושלים את מרבית הכוחות שהיה להם בערים המעורבות. "הרמדאן היה מאוד סוער, ולא הרגשנו את רעידת האדמה שמתקרבת ישירות אלינו". לטענתם הפעם זה כבר שונה כי הכוחות תוגברו, אבל הודאה אחת כן יש להם – שבכלל לא נעים לשמוע אותה, ובטח שלא לדמיין מה יכול ח"ו לקרות.
ספר תורה שניצל מתוך בית כנסת שהוצת. צילום: פלאש 90
"לא בכל פעם הניידת תספיק להגיע לפני שיתרחש אסון", מודה אחד הקצינים בחדר. אבל מסתבר שגם על זה חשבו, ובדיוק בשביל זה הוקמו יחידות כוננות של מתנדבים יהודיים תושבי לוד. "רק בשכונת רמת אשכול יש 30 חבר'ה יוצאי יחידות קרביות, הכשרנו וציידנו אותם בנשקים". בשביל שיוכלו לתקשר בזמן אמת עם המשטרה, מצביע המפקד שלמה על כלי שנראה מרחוק כטלפון חכם סתמי, אבל שבפועל משמש כמכשיר קשר לכל דבר. "אחד כזה נמצא אצלי ואחד אצלם, אנחנו יודעים להכווין אותם לאירועי פח"ע". בשביל שלא יקרו אסונות בהם המשטרה לא מספיקה להגיע לאירועים בזמן, מערכת הביטחון לא חסכה וציידה את יחידות הכוננים במיטב הנשקים – כולל רובי M16 ואפודי מגן.
כל מה שהזכרנו כאן הוא מאוד חשוב, אבל אם מחבל יכול ליידות אבנים על משפחה יהודית ולהשתחרר כעבור ימים ולהתהלך חופשי חזרה ברחובות, כל אחד מבין שלא יועיל שום 'מבצע אכיפה מיוחד'. כמה כתבי אישום הגשתם? "בשומר חומות עוכבו מעל ל-600 איש לתחנות משטרה, בין אם שב"כ ובין אם משטרה", מספר שלמה ומודה ש"כתבי האישום שהוגשו לא היו בכמות גדולה מאוד, כי חלק מהראיות כמו המצלמות ניזוקו".
כדי שהראיות יחזיקו הפעם בבית המשפט, מאות המצלמות שהותקנו – הותקנו על עמודים גבוהים וחזקים יותר, חלקם גם במקומות מסתור כמעט בלתי-נראים או בלתי נגישים כמו בניין העירייה. לקראת סיום, למפקד חשוב להדגיש כי הוא עושה הכול כדי שלא להגיע להפגנה אלימה וכל העיסוק אחר כך עם כתבי אישום. "הם יודעים היום שכבר לא שווה להם לעשות את זה, אני מתייחס להעפת כיפה לבחור חרדי בדיוק כמו לפיגוע", מתגאה שלמה, "ככה שהיום יש לנו אירוע רק פעם בחודש. אני אישית חבר ב-12 קבוצות ווצאפ של התושבים, ככה שראיתי למשל על יידוי אבנים מגשרים לעבר רכבים שחולפים. תפסנו במיידית 10 בני נוער שעשו זאת, הוגשו כתבי אישום וככה הראנו לציבור שדואגים לביטחון האישי שלהם".
כוחות המשטרה בלוד, במהלך "שומר חומות". צילום: פלאש 90
בילבול מוח
כנס לפייסבוק ותראה כמה מצטלמים עם נשק יש לך תמונה יש לך רעייה לבית מפשט ודאי שכתב אישום תוכל להגיש גם בלי למצוא את הנשק (דרך אגב עם קצת השקעה גם תגיע לנשק פשוט כנסו לפייסבוק וכל בן דוד שני מצטלם עם נשק לא חוקי!!!)
מה קורה עם מוישי
לינצ'ים הם יכולים לעצור, אבל מה עם טילים?….!