אני מאמין שבשבוע האחרון נחשפתם לטורים רבים שיוכיחו לכם שכלית ורגשית שהדבר החשוב ביותר בחייכם בימים אלה זאת ההצבעה בבחירות לכנסת למפלגה שתשמור את ערכי היהדות בעם ישראל. אי אפשר להקטין או לזלזל בדברים, אכן כבוד שמים עומד השבוע במבחן ובכוח כל אחד מאיתנו להרבות אותו או חלילה להיפך. אך רחוק מעין הציבור אירע משהו דרמטי, שהזכיר וחידד שוב את תכלית חיינו בעולם הזה, תכלית שכשאנו נזכרים בה השאלה אם להצביע בבחירות ולמי מתגמדת ומקבלת תשובה ברורה.

***

העם היהודי נפרד ביום חמישי האחרון מדמות מיוחדת, סביר להניח שלא הכרתם אותה, לצערנו גם לא תזכו להכיר, אבל אורח חייה יכול לשמש לנו כפנס המאיר ממגדל-אור בתוך ים סוער. הצדקת מרת חנה וייסנברג ע"ה הקדישה את כל חייה לאדון כל, היא חייה 51 שנים שכל כולם היו מסכת של עבודת השם, עבודת המידות, צניעות, חסד, אמת, ביטחון בה' וקירוב רחוקים ושבורי הלב.

הצדקת נולדה בבית משפחת פוזן מכפר מעש וספגה בבית הוריה הגדולים אהבת תורה והתבטלות מוחלטת לה' יתברך. אביה הגדול, הגאון רבי יונה פוזן שיבלט"א הנהיג את הבית בחוכמה הגנוזה למי שביטל כל קשר גשמי עם העולם הזה וסובב את כל מעשיו וסדר יומו לעבודת ה' וקירוב רחוקים. בהגיעה לפירקה נישאה לגאון רבי מרדכי וייסנברג שיבלט"א ופטרה אותו מכול דבר שיבטל אותו מלימוד התורה הקדושה.

עם לב בוער באהבת ה' הקימה הצדקת ע"ה יחד עם בעלה הגאון שיבלט"א בית גידול לתלמידי חכמים, וזכתה לראות עוד בחייה את בניה וחתניה מפארים את בתי המדרש בעיר התורה בני ברק. 12 בנים ובנות שצועדים בדרכה העילאית הותירה מרת חנה ע"ה, רובם טרם נישאו, אך בכול שנות הייסורים ממחלתה נשמעו ברכות והודאות ליוצר כול, "אלה לטיפות של אבא האוהב אותנו", סיפרה בחיוך לילדיה בקול חלוש אחרי עוד טיפול כימותרפי קשה.

בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ

קשה ובלתי אפשרי להעביר במילים כתובות את גודל דמותה של האישה הגדולה שנקטפה בדמי ימיה לאחר שנות ייסורים שהתפרשו לאהבת ה'. "ה' נתן לנו כל כך הרבה טוב בחיים ולא שאלנו למה, כשהוא שולח לנו משהו רע אנחנו נשאל למה?", ניחמה הצדקת את בני ביתה שהתקשו לקבל את הבשורה הקשה שהמחלה הנוראה מקוננת בה.

סיפור מחלתה הפך לנס גלוי כאשר המחלה הנוראה שפגעה בכול חלקי גופה הטהור הותירה על פי הסטטיסטיקה הרפואית שנים בודדות לחיות, אך הטבע ודברי הרופאים אינם רלוונטיים בזמן שבוטחים ברופא כל. פעם אחר פעם הכריזו הרופאים כי זמנה הגיע וכי אין תרופה למחלתה, אך היא בשלה, דבקה באב הרחמן שהחייה אותה כל פעם מחדש.

גם הצוות הרפואי במחלקה האונקולוגית בבית החולים אסותא בת"א, שהיו עדים לנס הלא יאומן של החולה שצחקה על כל הערכה רפואית והסבירה בנימוס לאנשי המדע כי בסופו של דבר רק ה' מחליט על החיים וחלילה להיפך, הבינו וראו שהם מטפלים בדמות יוצאת דופן. באחת הפעמים שאל אותה אחד האחים שראה את המסירות המיוחדת של משפחתה 'איך מגיעים לחינוך כזה?'. הצדקת ע"ה השיבה: "לכל אחד יש אידיאל בחיים, אחד מעניין אותו השטחים בשומרון, לשני חשוב כלכלה, לנו יש אידיאל לעשות רצון ה'. רק זה מה שחשוב לנו בחיים".

יש המצטיינים בתפילות מיוחדות, ישנן נשים שסיפור גבורתן זאת התמיכה האינסופית בבעל ובבנים שלומדים תורה, יש כאלה שמידת החסד מעוררת השתהות אצל הסובבים אותם, ישנן נשים צנועות באופן יוצא דופן ויש המיוחדים בבין אדם לחברו. אך לעיתים נדירות אנו פוגשים דמויות שמה שמייצג אותן זה רצון ה', הן חיות לפי רצונו יתברך ומבטלות כל אינטרס גשמי שנקרא לדרכן. זאת הסיבה שכל מידה יהודית בולטות בהן, כזאת הייתה מרת חנה ע"ה.

הוֹשַׁע נָא חֲבוּקָֽה וּדְבוּקָֽה בָּֽךְ

בשנים האחרונות, כשהסבל היה בלתי נתפס ולא הועילו גם תרופות ההרגעה, היא סרבה לבקש חיים בשביל עצמה כפי שבעלה העיד בשבעה: "בזמן האחרון היא חיה רק בשביל קידוש ה' והסובבים אותה. היא ידעה שעצם העובדה שהיא חיה כל כך הרבה זמן אחרי שהרופאים צפו לה זה מקדש את שמו יתברך ומראה לחולים רבים את כוח התפילה. היא רצתה להמשיך לחיות כדי שיהיה לילדים ולסובבים אותה טוב ושחלילה הוריה לא יצטערו על פטירתה". כן, הסיבה להמשיך לחיות אצל ענקית שכזו זה כיבוד אב ואם וקידוש ה'.

מזוככת בייסורים הפכה מרת חנה ע"ה לספר מוסר מהלך כשכול דיבוריה קודש לה' "אין עוד מלבדו"; "לטיפות של אבא אוהב"; עלינו לשבח…", היו שגורים בפיה כל העת. גם בשנות המחלה הקשות היא לא הפסיקה לגמול חסדים וביתה נשאר פתוח לכל עזובה ומסכנה. היו נשים מסכנות שהיו מתנחלות בביתה הפתוח גם שבועות ארוכים. לא אישה בריאה עשתה זאת – אם ל-12 ילדים, חולה אונקולוגית שעוברת טיפולים קשים קיבלה את בנותיו השבורות של אביה, אב המצווה על רחמים – חסד.

ביום כיפור האחרון הספיקה בכוחות נפש שהשכל אינו יכול להבינם לומר את הווידוי הגדול. שעות לאחר מכן, במוצאי היום הקדוש, פונתה לבית החולים מעורפלת הכרה. הרופאים ניסו לבדוק את מצב הכרתה על ידי תגובתה לאוכל, אך גוף המלאך שכבר ברובו היה בעולם שכולו טוב סימן שחלילה זר לא יאכיל אותה – צניעות.

במהלך חג הסוכות התרוממה הצדקנית זצוק"ל אל על ובקושי הייתה בהכרה, אך הדרישות היחידות שלה ששוגרו בתנועות קלות בידיים או במבט היו קיום עוד מצווה ודאגה לסובבים אותה. קרובה ליוצר כל ביקשה מרת חנה ע"ה לאחוז בארבעת המינים ולקיים עוד מצווה – הוֹשַׁע נָא חֲבוּקָֽה וּדְבוּקָֽה בָּֽךְ.

כשמצבה היה קריטי והרופאים כבר ביקשו להרדים את האישה שכול חייה היו לה', בני משפחתה זכו לשמוע את המילים האחרונות שיצאו מפיה הקדוש: "אין עוד מלבדו". כך השלימה הצדקת חנה וייסנברג ע"ה מסכת חיים שלמה שהתרחקה מכול דבר שמאוס לפני ה' יתברך.

כאמור, תיאור דמותה המיוחדת ייחטא לאמת, אורח חייה שונה בתכלית ממה שמוכר לנו, גם מהצדיקים יותר שאנו מכירים, אך הדמות המיוחדת שלה מייצגת משפחות רבות שזכו להתרומם מעל הסביבה הטבעית וסיגלו אורח חיים שכל כולו לה' – בִּלְתִּי לַה' לְבַדּוֹ.

הצינים שביננו יידעו לסנן בדיחה על ה'חומרות' ההלכתיות של אותם משפחות, הרדודים יותר יבקרו את העובדה שאותם מלאכים לא ישקיעו בנראות החיצונית שלהם ולא יצטרפו לסגידה למותרות, אלה ואלה יפסידו את האפשרות לראות וללמוד מהם חיי תכלית מה הם – לעבוד את ה' ולקדש את שמו בעולם הזה.

***

בתוך כמויות המלל על החובה להצביע או לא להצביע, נזכור את דמותה העילאית של מרת חנה וייסנברג ע"ה – עבודת ה' בשלימות, בלי שאלות ובלי חשבונות אישיים. קל יהיה להכריע האם ציבור המצווים לשמוע לדברי רבותיו יפעלו כך, מי בהצבעה למפלגת ש"ס, מי בהצבעה ל'יהדות התורה', ומי יקדש את שמו כשיציית לרבותיו המורים שלא להשתתף בבחירות.

המכניסים לליבם ספיקות להצביע לרשימות שאין רוח חכמים נוחה מהם, ייזכרו כי קידוש שמו יתברך עומד השבוע במבחן הציבור. כשעיניי העדה – גדולי ישראל שליט"א שרוב ככל ציבור ייראי ה' נשמעים לדברי קודשם – מבטלים את סדר יומם כדי לחזק את הרשימות החרדיות, נבין שתפקיד זה מוטל על כל אחד מאיתנו, ונקדש שם ה' בעולם.

ההספדים מהלווית האישה הצדקנית מרת חנה וייסנברג ע"ה

הספד בעלה הגאון הרב מרדכי וייסנברג שילט"א

הספד בנה הרה"ג ר' ישראל מאיר וייסנברג שילט"א

הספד בנה הרה"ג ר' משה וייסנברג שילט"א

הספד הגאון הרב משה דוד ליפקוביץ' שילט"א

הספד הגאון הרב נחום רגוזניצקי שילט"א

ת.נ.צ.ב.ה.