ברוך דיין האמת: ביישוב מירון קיבלו את הבשורה הקשה על פטירתו של זקן התושבים הרב יעקב דוד טננבוים ז״ל, ניצול שואה, כשהוא בן 99 בפטירתו.
הוא נולד בטורנה שבסלובקיה בשנת תרפ״ד, לאביו הגאון רבי שמואל הי״ד, רב ואב״ד טורנא. בבחרותו נשלח לישיבה בפאקש שבהונגריה, וזכה ללמוד בחברותא עם כ״ק האדמו״ר מערלוי זצ״ל.
במהלך השואה האיומה, המנוח איבד את רוב בני משפחתו שנעקדו על קידוש השם. הוא עצמו ניצל בניסים גדולים מהמחנות.
לאחר המלחמה עלה על אניית המעפילים 'אקסודוס'. הבריטים החזירו אותה לקפריסין ומשם לגרמניה. בתחילת חודש אייר תש"ח הצליח להגיע לארץ-ישראל וגוייס מיד לצבא.
בראיון לעלון ׳שיחת השבוע׳, הרב טטנבוים סיפר על ההיכרות הראשונה שלו עם מירון, כחייל צעיר במלחמת השחרור: "לאחר כיבוש מירון הציע אחד החיילים בחטיבה, ר' יוסי גלילי ז"ל, ליישב את המושב. בל"ג בעומר תש"ט כבר ערכנו במקום סעודה גדולה לכבוד רשב"י".
הוא סיפר כי "זה לא היה פשוט. היה צריך לנקות את כל השטח ממוקשים. בל"ג בעומר הייתה התלהבות גדולה וכל הלילה רקדנו ושמחנו. באותו לילה היה ברור כי תוקם התיישבות במירון. גלילי הציע לחיילים הדתיים שבפלוגה להירשם להתיישבות. כך הקמנו למעשה את היישוב מירון".
הסוכנות היהודית צירפה אל החיילים קבוצת עולים מרומניה, וזה היה הגרעין הראשוני של היישוב. מאז התגורר הרב טננבוים במירון, נצר יחיד למקימי היישוב. חתנו, הרב מרדכי הלפרין, שימש כיו"ר ועד היישוב, ונכדו הרב יוסי הלפרין משמש שליח חב"ד במקום.
הרב טננבוים סיפר על ימי הבראשית: "הסוכנות הקימה כמה בתים קטנים תחת ציון רשב"י, ולידם נבנו לולי עופות קטנים, לפרנסת התושבים. עבדנו כל היום בייעור, שתלנו את כל היערות שאתם רואים כיום סביב הציון. בהמשך הכשרנו את המקום שיהיה ראוי למגורים. למעשה, הכנו את התשתית המקצועית להקמת היישוב".
הוא הותיר אחריו בנים ובני בנים הממשיכים את דרכו בתורה וביראת שמיים. הלווייתו יוצאת היום בצהריים מביתו במירון לעבר בית החיים במירון, שם ייטמן.




















