ראיון חג עם השר מאיר פרוש – חלק ב'
במאבקים בנושאים שנוגעים למגזר החרדי, אין ספק שהבן ממשיך את דרכי אביו. באחד הפעמים מאיר פרוש אף אזק עצמו לדוכן המליאה, כשהקואליציה רצתה להעביר את חוק "שוויון בנטל". לדבריו: "היינו בתחושה נוראית, הרי החוק קבע שרק 1,800 תלמידים יקבלו דיחוי וכל היתר יצטרכו להתגייס לצבא. החלטנו בישיבת הסיעה לפני שכולנו נקרע קריעה, אני הצעתי שגם כל אחד ייצמד עם אזיק למיקרופון אחר במליאה. אבל לא כל החברים אהבו את זה, אז אני עשיתי את זה. זה לא היה סוד לחברים, הצעתי להם אבל הם לא רצו לעשות את זה. אולי זה היה להם יותר מדי חריף, לא נימקו לי אבל ידעו שאני יעשה את זה".
"אזקתי את עצמי כדי להראות שזה מה שיקרה כשירצו לקחת את הבחורים לצבא, ככה זה ייראה, אמרתי שגם אם יקשרו אותנו באזיקים אנחנו לא נלך לצבא". אמרת אז ש'זה יום אבל' "כולנו אמרנו שזה יום אבל, אחרי זה תקעתי גם בשופר מחוץ למליאה". זאת לא הפעם היחידה שתקעת בשופר בכנסת כחלק ממחאה "גם בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת תקעתי בשופר אצל הרפורמים (בשנה שעברה, במהלך ישיבה שניהל ח"כ גלעד קריב. מ.ה), בנושא הכותל המערבי. לעם ישראל יש הרבה מאבקים מאז היותו כעם, תמיד היו כאלו שהפריעו. ראינו אדם (קריב) שהגיע בשיא החוצפה שלו, ניצל את החסינות כח"כ, בא עם ספר תורה וקבוצת נשים ונכנס בכוונה לעזרת נשים – זה דבר שמבזה את הכותל, פוגע בקדוש וביקר לנו. אז אמרתי שאם הוא מפריע לנו להתפלל אני יפריע לו לנהל את הוועדה שלו".
המאבק סביב הכותל נמשך שנים ארוכות "הוא", ממשיך פרוש תוך שהוא נמנע מלומר את שמו של קריב, "חידש את הדרך של התגרות ולהפריע לתפילות הכותל. הנשיא הרצוג מנע ממנו כמה פעמים, אבל אחר כך זה כבר לא הצליח והוא חזר לעשות את זה". בממשלה הזאת המצב בכותל ישתנה? "נחכה ונראה אם נצליח, מקווים שיהיו לנו שנים טובות בקואליציה שנוכל לקדם את מה שרצינו והבטחנו – ביניהם הכותל".
כאשר היה סגן שר הבינוי והשיכון, יזם פרוש את הקמת שכונת "הר חומה" בירושלים תוך שהוא הזהיר מניסיון של הרשות הפלסטינית להשתלט על קרקעות בירושלים. "תשמע אפיזודה מעניינת. היינו צריכים לפרסם את המכרז על הר חומה, ואם אתה מפרסם כזה דבר זה מיד בכותרות של הטלוויזיה. אז העברנו פרסום לעיתון 'מעריב' שהיה צריך לפרסם ביום שני, אבל במקום שנעביר פרסום על 'הר חומה' אז העברנו פרסום על 'הר יונה' שזה בנצרת. 2 בארבע אותיות. כל הפרטים על המגרשים בהר חומה היו נכונים במכרז שפורסם בעיתון, חוץ מהשם..". פרוש מסביר מדוע עשו זאת: "המתנו לסיום המהדורות בטלוויזיה, ואז התקשרנו לעיתון כדי שיתקן את המכרז. ככה לכלי התקשורת לא היו כמה שעות להתעסק בנושא, אחרת האמריקאים היו מגלים על זה ומיד מתערבים. פתאום בבוקר קראו פרסום על הר חומה. הצלחנו לעקוף את המכשול הזה שהיו משתמשים באמריקאים כדי לבטל תוכניות".
פרוש בהודאה מפתיעה – ההסכם הקואליציוני הוא רק התחלה של מו"מ לקדנציה הקרובה. "המו"מ היה לפני אבל.."
החתימה על ההסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד. באדיבות המצלם. "רוצה נושא שכן נפיל עליו את הממשלה? חוק גיוס שיהיה מסודר"
חזרה לאקטואליה. במהלך מערכת הבחירות, חשפנו הקלטות דרמטיות של נתניהו שם הוא נשמע חוזר שוב על המנטרה שלו נגד הילודה הגבוהה במגזר החרדי ונגד מתן קצבאות מוגדלות. במפלגות החרדיות החליטו להתעלם באופן גורף מכך, מתוך תקווה שהפעם המצב יהיה שונה. בפועל, על אף הבטחות שונות, המצב לא ישתנה דרסטית גם הפעם. השר פרוש טוען שהם לא נאבקים על זה בגלוי "כי זה יהיה טעות לשים את הנושא על דגל, יש שיאמרו שבפעם האחרונה שהלכנו רחוק מדי עם קצבאות הילדים – קמה ממשלה אחרת". הוא מזכיר שלהסכם הקואליציוני הם הכניסו דברים שקשורים לזה: "בניית כיתות, שיעורי תורה ארגוני נוער ועוד, נקווה שהוא ייושם ככה".
"בעזרת ה' נראה בתקציב השוואת תקציבי חינוך", ממשיך השר, "אנחנו רוצים שהכול יהיה ב'נגלה' אחת. מקווים שהדברים העיקריים ייכנסו. אנחנו גם ביקשנו שמוסדות הפטור שכל כך סובלים, שזה לא יהיה בשלוש שנות תקציב אלא בשנה אחת והראשונה, ועל זה אנחנו מחכים שזה יהיה. שוב, בנושא תקצוב תלמודי התורה אנחנו נראה מה יכול להיכנס בשנה ראשונה, מה ייכנס בשנה שנייה".
נושא דרמטי נוסף אותו חשפנו ב'JDN', הוא הניסיון של הקואליציה להעביר את "חוק הכותל", מה שהיה מאפשר לפקחים בכותל המערבי לחלק קנסות ואף במידת הצורך להכניס לכלא – אנשים שלא היו מתנהגים לפי כללי המקום. בעקבות הסערה הציבורית נאלץ נתניהו להוציא הודעת הבהרה לאחר שיחה עם ראשי הקואליציה, שהחוק לא יקודם והוא נגנז. שאלנו את השר, האם כמו שהתקפלו ב"חוק הכותל" כך יתקפלו בחוקים אחרים? "זה לא נושא שעל זה היינו מפילים ממשלה. רוצה נושא שכן נפיל עליו את הממשלה? חוק גיוס מסודר. למה? כיוון שזה שאלה של חיי היום-יום. יש כמובן עוד דברים שנוגעים לענייני רוחניות המדינה, אבל השאלה היא האם אני יכול לספוג את זה, לחיות עם זה".
מאבק אחר של המפלגות החרדיות בכנסת, לאורך השנים, הוא סביב ביטול חוק השבות כך שייסתם הפרצה שמאפשרת הכנסת גויים לישראל תחת כסות של יהודים. הכנסתם אמירה כללית להסכם הקואליציוני, שסעיף הנכד בחוק השבות יטופל, אבל בלי דדליין או פירוט של הדרך שתבצעו את השינוי "הלוואי ומה שכתוב שם ייושם, והתקדמנו משהו". נכנסתם לקואליציה בהנחה שמה שכתוב בהסכם לא ייושם? כאן מגיעה הודאה מדהימה של השר מ'אגודת ישראל': "אנחנו כותבים כדי שקודם כל יהיה לנו שטר שמוכיח שיש לנו טענה, וצריכים להתחשב בה. אחר כך מתחיל ההתדיינות והמשאים ומתנים". המו"מ לא אמור להיות לפני? "הוא היה לפני, לא רוצה לומר שעכשיו לא.. כל מה שיש בהסכם יש לי כלפיו טענה, ועכשיו אתה יודע שככל שהממשלה הזאת מאריכה יותר ימים – יש לי יותר סיכוי ליותר דברים".
"אני חייב למשל לטפל בנושאי תקציב, חייב לטפל בנושאי גיוס, כן?", ממשיך פרוש, "אלו דברים חשובים. עכשיו הממשלה הזאת עומדת חודשיים ושבוע (בזמן קיום הראיון. מ.ה). זהו. אתה צריך לראות את ההספקים של מה שאתה יכול לעשות". אבל בינתיים הקואליציה ממוקדת רק ברפורמה המשפטית "כשנעביר את התקציב אדע בדיוק להגיד לך, הנושא של הגיוס לדוג' ישולב עם העברת הרפורמה. לא צריך להימרח שבועיים על סיפורים (מתכוון שחוק הגיוס לא לוקח זמן דיונים בכנסת כמו הרפורמה. מ.ה). אבל ודאי שההתמקדות היא על הרפורמה, ברור שיש לנו עדיפות בעניין אבל לא אנחנו צריכים להוביל אותה. החרדים לא צריכים להיות בראש החזית. מי שמוביל את הרפורמה זה לוין ורוטמן, הם עושים את זה ממש טוב, חייב להגיד לך".
"אם מישהו לא מאפשר לעבוד אתה אומר לו 'ביי ביי'. לא רבתי, המטרה – להגדיל את כמות הקהל בהר בזמן נתון"
הקריסה בהילולת הרשב"י בשנה שעברה, צילום: פלאש 90. "גם השנה יהיו הגבלות, בלי זה אי אפשר לעשות כלום"
ביקשנו לנצל את השיחה עימו, ולשוחח על הנושא שרק בגללו הסכים לכהן כשר, איים להתפטר ולבסוף חזר. מירון. מה יהיה השנה שונה בהר? שאלנו. "מקווים שתהיה הילולא שתהיה גם שמחה וגם בטוחה, נראה יותר הדלקות ויותר טישים. התוכנית היא שיהיו עוד התכנסויות, שאנשים יוכלו לחגוג יותר". פרוש מציין שחלק מההכנות שלהם היה על חקיקת "חוק מירון", שמסדיר את הסמכויות במקום. "זה מקום שמעסיק כל יהודי טוב ורך לבב". בעניין מכתב ההתפטרות הוא מסרב להרחיב, ורק אומר ש"שלחתי את המכתב כי חשבתי שאני לא יכול לעשות את העבודה שאני צריך לעשות, אז הודעתי שאין לי מה לעשות במירון. צריך סמכויות שבאמצעותם תקבל החלטות כדי שתהיה הילולא בטוחה ושמחה".
"מותר לי גם להגיד שאני לא מסכים", מוסיף פרוש בעניין מירון, "ואם מישהו לא מאפשר לך אז אתה אומר לו 'ביי ביי תעשה את זה אתה לבד'". המריבה על הסמכויות (פרוש מתעקש שהוא לא רב. "מעולם לא שמעתי שאם אני שולח מכתב התפטרות זה נקרא מריבה") התנהלה מול המפיק שנשכר לל"ג בעומר, שלבסוף הסכים להיות תחת סמכותו של יוסי דייטש. "הוא יהיה מוכפף תחת הפרויקטור, אני לא דיברתי אישית עם המפיק. לא יודע עם הוא קיבל את ההחלטה שלי, נראה את זה בשטח. כן היו מריבות הלוך חזור הלוך חזור, בסוף זה נסגר". לדבריו "הם (הפרויקטור והמפיק) באטרף על אירועי מירון".
אחרי האסון בהר, בשנה שעברה הוחלט על הגבלות מחמירות במיוחד שכידוע הובילו לבסוף לקריסת המתווה כולו. לשר חשוב להנמיך ציפיות הפעם, כאשר לדבריו "יהיו הגבלות גם השנה, בלי הגבלות הרי אתה לא יכול לעשות שום דבר. אתה חייב לעשות הגבלות. הגבלות זה לא נקרא ש'אנחנו לא רוצים לראות אתכם', הגבלות זה נקרא 'אנחנו רוצים לעשות סדר יחד אתכם'. אז אומרים לציבור מהן האפשרויות ומהן היכולות, וכל אחד מתאים את עצמו". הוא מוסיף: "אני זוכר שנים שלא הייתי בא בליל ההילולא להדלקה אלא למחרת, יש כאלו שבאים לכתחילה באמצע הלילה ויש כאלו במוצאי ההילולא". לדבריו: "המטרה היא להגדיל את כמות הקהל והנפח בכל 'נגלה', בכל רגע נתון, זה פחות או יותר מספק. בשביל זה נוסיף עוד שטחים, גם מתחם 'בני עקיבא' וגם מתחם בכניסה ליישוב. זה מוסיף עוד התכנסויות".
