שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, קבע היום (שני) כי על משטרת ישראל להשיב עד ליום 12 ביוני 2025 מתי בכוונתה לענות לפנייתו של חבר הכנסת אביחי בוארון מהליכוד, שדרש לפני חמישה חודשים לפתוח בחקירה פלילית נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בחשד להפרת אמונים מול עו"ד יוסף בנקל. בוארון, שלא זכה עד כה לשום תגובה לפנייתו, עתר לבג”ץ ודרש התערבות.
בוארון בירך על ההחלטה ואמר: ״אני שמח שבית המשפט קיבל את בקשתי והורה למשטרה להודיע מתי תפתח בחקירה בענין היועצת המשפטית לממשלה. ביהמ״ש מעביר היום מסר ברור: גם היועצת המשפטית לממשלה כפופה לחוק ולפעמים, כשצריך – גם את החוקרים צריך לחקור״.
העתירה שהוגשה באמצעות עו״ד יוסף בן ברוך מבוססת על תחקיר שפורסם בערוץ 14 בדצמבר האחרון, לפיו בנה של היועצת, ששירת כקצין בצה”ל, תועד כשהוא לוקח וסט קרמי יקר וציוד אישי מחייל אחר באותו גדוד. החייל, שהגיע מחו”ל כדי להתנדב לשירות קרבי, גילה כי ציודו נעלם, ולפי הפרסום, מצלמות האבטחה חשפו כי בן היועצת הוא שלקח אותו – אך למרות זאת, לא ננקטו כל צעדים משפטיים נגדו. לדבריו של בוארון, מדובר בפרשה חמורה שנבלמה בתוך המערכת, ללא חקירה וללא משפט.
במרכז התחקיר הוצגה הקלטה של עו”ד יוסף בנקל, מבכירי עורכי הדין בישראל ומקורב למשפחת היועצת, בה הוא נשמע משוחח עם החייל שנפגע ומעודד אותו שלא להתלונן. “אני יודע להגיע שם לאנשים הנכונים במשפחה”, נשמע בנקל אומר בהקלטה, ומבהיר כי נבחר למשימה בשל קשריו עם משפחת בהרב-מיארה. לטענת העותר, כתוצאה מהשיחה – החייל סירב להגיש תלונה, והפרשה נמוגה כאילו לא התרחשה.
אלא שבעתירה לבג”ץ נטען כי במקביל לסיוע שהעניק עו”ד בנקל לבנה של היועצת, טיפלה בהרב-מיארה אישית בעתירה ציבורית רגישה שעסקה בדרישה להקפיא את פעילות ועדת הרוגלות. באותו הליך ייצג עו”ד בנקל את העותרים, והיועצת המשפטית – בניגוד לעמדת הממשלה – הצטרפה לעמדתם ותמכה בהשבתת הוועדה.
לטענת בוארון, מדובר בהיפוך קיצוני בעמדתה של בהרב-מיארה לעומת עמדתה בפרשה אחרת: ועדת החקירה הממלכתית בעניין כלי השיט (תיק 3000), שם היא דווקא איפשרה את קיומה של ועדה במקביל להליך פלילי מתנהל. לדבריו, ההבדל בין שתי הפרשות נעוץ בדבר אחד – עורך הדין שעמד במוקד ההליך: יוסף בנקל.
לפי העתירה, בהרב-מיארה לא דיווחה על קשריה עם עו”ד בנקל, בניגוד להסדר ניגוד העניינים שעליו חתמה עם כניסתה לתפקיד, ובו התחייבה להימנע מכל טיפול בעניינים הקשורים למשרדי עורכי דין שמייצגים את בני משפחתה. במקביל, נטען כי עו”ד בנקל ממשיך לייצג בתיקים רגישים שבהם מעורבת המדינה – ללא כל פסילה עצמית מצד היועצת.
בעתירה מעלה ח”כ בוארון שורת חשדות חמורים, ובהם עבירות של שיבוש מהלכי משפט, חיפוי על עבריין, מרמה והפרת אמונים מצד ראש מערכת אכיפת החוק. לשיטתו, יש חשד ממשי כי התקיים קשר בעייתי בין עו”ד בהרב-מיארה לבין עו”ד בנקל – קשר שאפשר לבנה לחמוק מהליך פלילי ברור, תוך ניצול מנגנונים פנימיים וסמכויות ציבוריות.
עוד נטען כי הפער בין ההתנהלות בפרשת הרוגלות לבין זו של ועדת הצוללות ממחיש מראית עין חמורה של ניגוד עניינים מוסדי. “כאשר המשטרה נדרשת להחליט האם לפתוח בחקירה נגד ראש הפירמידה של מערכת אכיפת החוק – החשש מפני טיוח אינו תיאורטי”, נכתב בעתירה. “הציבור זכאי לתשובות”.
השופט יוסף אלרון כי לאור טענת העותר כי פנייתו כלל לא נענתה – על המשטרה למסור בתוך שבועיים עדכון ברור: מתי צפויה תגובתה לפנייה, והאם בכוונתה לפתוח בחקירה פלילית או להורות אחרת.





















AI קומ-בינה-משפ(ח)טית אבל אל תפלו לזה זה נעשה בתום לב
אל דאגה כל מפגן הצדק שבג"ץ הואיל להנפיק הוא רק כדי להראות מצג שווא של הוגנות דמוקרטיה ואי אכיפה בררנית, הוא דאג/דואג/ידאג שלא יצא מזה כלום.
עד יומה האחרון בכלא
'תותים'! הם עושים הכל למראית עין בלבד. אל תסחפו, לא חקירה ולא נעליים.
אין לה שום בעיה לומר, 'אין כאן ניגוד עניינים' למה? כך.
העותר עשה בחכמה, חיכה שהשופט אלרון הימני ישב בתורנות, ואז הגיש את העתירה.
ממנו יראו וכן יעשו. לפעול מהמוח לא מהבטן.