בין היתר אמר טייב כי צה"ל מתכוון לקיים פעילות אכיפה מוגברת כלפי משתמטים של המשטרה הצבאית בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל. טייב הוסיף כי נערכים לבצע דברים יצירתיים שיצליחו להביא למעצר של יותר משתמטים ולא רק את אלה שטסים לחו"ל ומגיעים לנתב"ג.
רח"ט תומכ"א, תא"ל טייב, אמר בדיון: "במהלך יולי יצאו 54,000 זימונים לקריאה לצו ראשון, בפריסה לשנה עד יוני 26. זה מעבר ל24,000 צווים שכבר יצאו".
תא"ל שי טייב הוסיף כי צה"ל בעצה אחת עם הייעוץ המשפטי שלו ובתמיכת הייעוץ המשפטי לממשלה, החליט לשנות משמעותית את הליך ההכרזה על משתמט ולקצר אותו באופן ניכר: "אנחנו הולכים לעשות עדכון בתהליך ההכרזה על ההשתמטות ביחס לכל הציבור. המשמעות המרכזית של התהליך היא שאנחנו מעבירים את האחריות על ההתייצבות לפרט. אנחנו מסירים חלק ניכר ממה שנקרא בדיקות המודעות, כלומר ניסיון לתקשר, לוודא במאה אחוז שהפרט מודע. המהלך הזה אמור לקצר באופן משמעותי את התהליך, זמני המינימום אמורים להגיע פחות או יותר לארבעה חודשים".
החלטת הייעוץ המשפטי של צה"ל ושל הייעוץ המשפטי לממשלה לוותר על חלק מהליכי בדיקת המודעות של המלש"בים עשויה לדבריו לזרז את הליכי הכרזת ההשתמטות על החרדים ולקצר אותה מטווח זמנים של כשישה חודשים למסגרת זמנים של כארבעה חודשים מרגע שליחת הצו הראשון.
בנוסף, העובדה שצה"ל לא מחויב יותר לוודא שהצעירים שהוא מתכוון לעצור אכן מודעים למצבם המשפטי עלול ליצור בהלה בציבור. בשונה מהמצב עד כה שכל מי שקיבל צו מעצר יודע על כך וצה"ל מוודא את זה שהוא מודע לכך, כעת כל צעיר חרדי עלול להיתקל פתאום במעצר של המשטרה הצבאית.
האם צה"ל אכן יצא בקרוב למבצעי מעצרים משמעותיים כנגד חרדים ובכלל? לכאורה דבריו של רח"ט תומכ"א בעניין הזה די ברורים, הם מתכוונים להגביר אכיפה בצורה משמעותית ובדרכים יצירתיות. אולם אם ננתח את העובדות והאתגרים שעומדים בפני הצבא נגלה שמדובר בסיפור מורכב ביותר.
משמעות ההחלטה של אכ"א היא דרמטית, כיון שצה"ל אינו חשוף לכל המידע שיש במשרדי הממשלה על כל צעיר חרדי, וכל מעצר כזה עלול להסתיים בצורה מכוערת ממש. על פי הדברים שהציג רח"ט תומכ"א, תא"ל שי טייב, בוועדת חוץ וביטחון, צה"ל מתכוון לשלוח שוטרים צבאיים צעירים לבצע מעצרים יזומים של חרדים באמצעות ניידות של המשטרה הצבאית ובבתים של משתמטים, כדי להגיע גם לכאלה שלא מגיעים לנתב"ג.
לצד ההודעה על ההחלטה לשנות את הליכי הכרזה על השתמטות תוך שימוש בחייגן אוטומטי וביטול הצורך לבדיקת מודעות בשיחה אישית, הייעוץ המשפטי של צה"ל אמרו כי הם מודעים לקשיים משפטיים משמעותיים שעלולים להתעורר מכך, "אנחנו מוכנים לקחת על עצמנו את הסיכון הזה" אמרה היועצת המשפטית הצבאית שנכחה בדיון. בין היתר ההחלטה עלולה להוביל לכך שכל משתמט שייעצר יוכל לטעון עדיין שלא היה מודע להליכי האכיפה שהחלו נגדו, ויטען כי אין לצבא את היכולת לעצור אותו. תקדימים של פסקי דין של בתי דין צבאיים עלולים להציב אתר משמעותי בפני הצבא בהקשר זה.
כמו כן ישנו סיכון שחלק מהמשתמטים שיעצרו יתבררו כזכאים לפטור מטעמי בריאות. המציאות הזו היא מסוכנת ועלולה להוביל לכאוס גדול. רק לשם הדוגמה, אם צה"ל יבצע מעצר של צעיר חרדי שיתברר כסובל מלקות קוגניטיבית או מתסמונת כזו או אחרת, הסערה שתקום במדינה לא תהיה רק על רקע "גיוס חרדים" אלא בקנה מידה רחב בהרבה.
בהחלטה על שינוי ההליך להכרזה על עריקות טמון סיכון עצום עבור הצבא, אם יתייעצו עם דוברות המשטרה יוכלו לספר להם שם כמה נזק גורם עימות בין שוטרים לאדם בעל צרכים מיוחדים.
מעבר לסיכון של פיצוץ תקשורתי וציבורי עצום שעלול להיגרם מאכיפה חסרת הבחנה שכזו, צה"ל לא יכול להפעיל את אנשי המשטרה הצבאית לבדם במרחב אזרחי, סמכות האכיפה בשטחים שאינם צבאיים נתונה קודם כל למשטרה, לשם כך יידרש צה"ל לתאם כל מעצר כזה עם משטרת ישראל, האם סדרי העדיפויות של המשטרה יהיו חופפים לרצונות הצבא? אין לדעת, פרשת הפריצה לבסיסים בשדה תימן ובבית ליד, כבר גרמה לעכירות בין צה"ל למשטרה, כאשר בצבא האשימו את המשטרה כי התעכבה בכוונה ולא שלחה מיידית כוחות להתמודד עם הקהל שפרץ לבסיסים. כמו כן, יידרשו כמויות של כוח אדם מצד המשטרה על מנת להעניק גיבוי ומעטפת לכל מעצר.
אתגר נוסף שעומד בפני צה"ל ואף עלה במהלך הדיון בוועדה הוא מצוקת מקומות הכליאה לעצורים. מבצעי מעצרים של משתמטים לא יכולים לצאת לדרך ללא שיש לצה"ל מקום מספק בו ניתן להחזיק את העצורים. כבר במהלך הדיון בוועדה הבהיר רח"ט תומכ"א כי מבצעי המעצרים תלויים במגבלות כוח האדם של המשטרה הצבאית שעסוקה בימים אלה בשלל משימות שוטפות ובמשימות עודפות הנובעות מהמלחמה, ומעבר לכך תכנון המעצרים יהיה חייב להיות מותאם ליכולות הכליאה של המערכת הצבאית.
אם בבתי הכלא האזרחיים ידוע לכולם על מצוקת כליאה משמעותית, מתחם המעצר של צה"ל בכלא 10 (נווה צדק) לא מספק כמות בלתי מוגבלת של אפשרויות מעצר. במתקן הכליאה שנחנך לפני שנים ספורות והחליף את כלא 4 וכלא 6 יש בסך הכל כ-940 מקומות כליאה. מתוכם חלק נועדו לנשים, חלק לעריקים מתוך שורות הצבא, חלק לחיילים שנשפטו על עבירות פליליות וחלק למשתמטים.
אם אכן צה"ל יפעל כפי שהתחייב ויוציא כבר במהלך החודש הקרוב 54,000 צווים, הוא צפוי למצוא את עצמו בתוך ארבעה חודשים עם כ-80,000 משתמטים משירות צבאי רק מקרב הציבור החרדי. רק כדי לתת דוגמה להבין את היקף המעצרים בתוך צה"ל, במהלך חמשת החודשים הראשונים של שנת 2024 נעצרו בסה"כ 301 חיילים בגין עריקות מתוך יותר מ-10,000 שנשפטו על היעדרות משירות שלא ברשות.
האם המספר הנמוך נובע ממחסור במקומות כליאה בתוך צה"ל? ממידע שהגיע לידנו עולה כי היו מקרים בחודשים האחרונים שצה"ל העביר עצור למתקן מעצר אזרחי של שב"ס בשל מצוקת מקום. הדבר מלמד על מצוקת מקום במתקן המעצר הצבאי.
לסיכום: צה"ל עצמו מודע לבעייתיות של קיצור הליכי ההכרזה על השתמטות, מודע לאתגר בביצוע מעצרים בפועל בשל התלות במשטרה ומגבלת מקומות כליאה במתקני המעצר. לכל זאת יש להוסיף את החשש צה"ל מודע לו היטב של פיצוץ ונזק תדמיתי עצום במקרה של מעצר שיסתבך. האם בכל זאת יבוצעו מעצרים?
מידה כנגד מידה
עלית דרגה במצב החירום במדינת ישמעאל.
רק חושבים לגעת בבני התורה ותראו מה קורה!
פתאום בעיה עבירה על החוק נהייתה "אתגר", שהייעוץ המשפטי ידע "להתמודד איתו", ואחר כך השמאל מטיף לתקנות לא חוקיות.
בקיצור יש מי שתמיד היה ויהיה מעל החוק.