הכנסת ספר תורה לביהכנ"ס דרכי שמואל ירושלים לע"נ הרב אברהם בהר"ן זצ"ל

בתופים ומחולות כיאה וכראוי לכבודה של תורה מעמד כבוד התורה לכלל ציבור בני התורה במרכז העיר בהכנסת ספר התורה לבית המדרש ובית הכנסת המרכזי "דרכי שמואל" בראשות גדולי התורה שליט"א
מרן הגאון רבי זבולון שוב שליט"א, מרן הגאון רבי אשר אריאלי שליט"א, מרן הגאון רבי אליעזר הלוי דינר שליט"א רבני קהילות ראשי ישיבות דיינים ואלופי תורה שליט"א ובראשם מרן ראש הישיבה הגר"א הכהן דויטש שליט"א שטרח ובא לשאת את המשא המרכזי בסעודת המצוה לכבוד ציבור בני התורה והפריחה האדירה במקום והסייעתא דשמיא הגדולה ככלל ציבור בני התורה בארה"קהס"ת נתרם ע"י הגאונים; רבי אהרן הכהן בהר"ן שליט"א מר"י דרכי שמואל בית שמש, רבי אברהם מרדכי בריקמן שליט"א, רבי נחום הכהן בהר"ן שליט"א ראש כולל זכור לאברהם ירושלים, לע"נ הוריהם המחנך הדגול מייסד וראש האולפנא לבנות הרה"ג רבי אברהם הכהן בהר"ן זצ"ל ורעייתו הרבנית מרים ע"ה.

התהלוכה יצאה מבית משפחת הגאון רבי אברהם מרדכי בריקמן שליט"א, וסובבה את כל השכונה כשמאות רבים מצטרפים לשמחה הגדולה מגדול ועד קטן, רבנים ומבוגרים, טף ונשים, רחבת מוקדי היציאה ורחבת ביהמ"ד נתקשט בשלטים אשר מכריזים "שזאת התורה לא תהא מוחלפת", "אין לנו שיור רק התורה הזאת" "כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"

השמחה גאתה כאשר התקרבו לביהמ"ד, אשר שוכן בבנין ישיבת בית התלמוד בשכונה, כאשר זקני המתפללים יצאו עם ספרי התורה לקראת הספר החדש כנהוג, וכך במשך שעה ארוכה התקיימו ריקודים לכבוד התורה בתוך ביהמ"ד, בליווי תזמורת וקהל רב, כאשר במקום נכחו רבים מתושבי השכונה.
בברכת שהחיינו על ספר התורה בצירוף בגד חדש, התכבד הגאון רבי ישי מצגר שליט"א מתורמי הספר, לאחמ"כ כובד באמירת המזמורים מייסד ביהמ"ד הגאון רבי אברהם ישעיהו רובין שליט"א, בכניסת הס"ת לארון הקודש כובד הגבאי המסור הרה"ג רבי משה גולדברג שליט"א .

בעת רצון של כניסת הס"ת לארוה"ק התקיים מי שברך מיוחד למורינו הגאון הגדול רבי ברוך שמואל הכהן דויטש שליט"א אשר קבע את מקומו בביהמ"ד והאציל מרוחו הגדולה על המתפללים ובני הקהילה שהקב"ה ירפאהו בקרוב וישוב לאיתנו הראשון. וכן לרבינו מרן ראש הישיביה רבי אשר הכהן דויטש שליט"א שהקב"ה יחזקהו במהרה להמשיך בעבודת הקודש ובעניני הציבור.

לאחמ"כ יצאו כולם למעמד הסעודת מצוה אשר התקיימה באולם שע"י ביהכנ"ס משכן אסתר, כאשר מי שהנחה את המעמד הוא הרב הגאון רבי ישי מצגר שליט"א, אשר הקדים והביא את דברי הנימוק"י שהלוקח ס"ת מן השוק כחוטף מצוה מן השוק, משום שאם היה במעמד הר סיני לא היה טורח ללכת לקבלה, אבל אם נתן לסופר לכתוב לו ספר הרי הוא כקיבלה מהר סיני משום שהיה טורח ללכת לקבלה בהר סיני שטרח בתיקון הקלפים ולסבול עול סופר. והורינו היקרים שעזבו באותם ימים את אמריקה החומרית, ובאו לא"י שהיה אז באופן יחסי מדבר לעומת חיי השפע שהיה להם לפני כן, והכל ע"מ לבנות בתים של תורה הן ע"י ילדיהם והן ע"י משפחות תלמידותיהם, וזה ענין הטרחה לקבלה מהר סיני. ולכן גם כאן זכו שנכתוב ס"ת לעילוי נשמתם ולטרוח בתיקון הקלפים ולסבול עול סופר.

וכיבד לפתוח בדברים את גיסו הגאון רבי אהרן הכהן בהר"ן שליט"א מר"י דרכי שמואל לצעירים בית שמש ומתורמי הספר, אשר ציין בדבריו כי שמחה זו יש בה שני ענינים, ראשית כל, זהו שמחה של גמר מצוה, לכל הפחות כמו לא היו ימים טובים כחמישה עשר באב, שתשש כוחה של חמה, ופסקו מלכרות עצי המערכה. וביאר הנימוק"י שהוא לשמוח בענין מצוה, עד שכשהשלימה עושין שמחה ומשתה ויו"ט. וכאן שעסקו במצוה גדולה זו של כתיבת ספר תורה, שנמשכה הרבה זמן, וזה מצוה שהתעסקו בה כל המשפחה יחד עם הציבור, ובודאי שכעת שהושלמה מצוה זו, יש לעשות שמחה ומשתה ויו"ט, והוי סעודת מצוה כסיום מסכת. אמנם יש בזה ענין נוסף, שיסודו בדברי הרמב"ם ליחד לספר תורה מקום, וזהו מדין הלוחות שכתובין בכל ספר וספר. שעל ידי יחוד המקום, הרי זה מחבר את התורה לעולם, וכמו שכתב הב"ח שכל ענין לימוד התורה זהו להכניס את קדושת התורה כאן בארץ, להיות היכל ה'. וממילא זהו השמחה הגדולה שלנו, שזכו גם לגמור מצות כתיבת ספר תורה, וגם לקבוע לו מקום, בבית הכנסת של הקהילה הקדושה "דרכי שמואל".

כן ציין בדבריו אשר הספר נכתב לע"נ הוריו אשר החדירו בילדיהם על ידי הדוגמא האישית את האהבה ללימוד התורה, ואת ההתבטלות לדעת התורה. וע"כ אין יותר מתאים מאשר לקבוע מקום לספר זה בבית הכנסת "דרכי שמואל", על שם מורינו ורבינו ראש הישיבה זללה"ה. אשר אבי מורי זללה"ה היה מאוד מעריך אותו כאיש השקפת האמת, וכשנכנסתי ללמוד בישיבה הוא אמר לי, שר' שמואל הוא האיש עם ההשקפה האמיתית וכדאי לילך אחריו בכל הענינים. וגם אימי מורתי ע"ה היתה מתבטלת אליו בצורה מופלאה, ואמרה לנו כי מה שר' שמואל אומר תמיד זה האמת.

והודה לכל חברי הקהילה הקדושה אשר יחד בנינו מקום להשראת השכינה, ובפרט לגבאי המסור, הרה"ג ר' משה גולדברג שליט"א, אשר מתמסר ללא לאות לקיום הבית כנסת, בתבונה וברגישות, וכן באירוע הקדוש הזה ידיו רב לו, בעמילות אין קץ. וכן לאחיינו היקר הרה"ג ר' יוסף בריקמן שליט"א שלקח על עצמו והתמסר במיוחד למען שמחה זו שתתקיים ברב פאר והדר כיאות לכבודה של תורה.
לאחמ"כ נכנסו לכבד את המעמד בהשתתפותם לקול שירה אדירה לכבוד גדולי התורה, רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רבי אשר הכהן דויטש שליט"א והגאון הגדול רבי זבולון שוב שליט"א, אשר נעמדו במשך דקות ארוכות בריקודים לכבודה של תורה.
הגאון הגדול רבי זבולון שליט"א פתח ואמר כי יש לנו את אותה תורה בדיוק כמו שניתנה מסיני, כך בכל הדורות, יש לנו את אותה ספר תורה כמו שהיה למשה רבינו, כך הוא גם בדרכי החיים ובהנהגת המסורה בכלל ישראל, שבכל דבר צריך להיצמד ולהיות דבוקים במה שקיבלנו מסיני, שלא תהא מוחלפת.

לאמח"כ נשא את המשא המרכזי רבינו מרן ראש הישיבה שליט"א אשר בירך את הגאונים תורמי הס"ת, ולאחמ"כ אמר כי כאשר נמצאים בהכנסת ספר תורה, אי אפשר שלא לחשוב כי כל בחור הוא בבחינת ס"ת, ובדרך שהולך יכול להיות ס"ת, כמה עלינו לכבדו ולהוקירו, ולהליחם בשבילו למען ישאר בבחינת ס"ת, והביא את מש"כ הנפש החיים שמי שנמצא בשעת יציאת נשמה צריך לקרוע כמו ס"ת שנשרף, ומשום שכל נשמה של יהודי זה כמו ס"ת, ולכן צריך לשמור על כל הספרי תורה החיים שיש לנו, לשלוח אותם למוסדות החינוך השמורים, ולישיבות הקדושות, ובירך את הקהילה שכולה ת"ח ההולכים בדרך הישנה כפי שקיבלנו, וזה מה שהאיר את עיננו רבינו הדרכי שמואל זצ"ל לשמור בכל כוחנו על הספרי תורה חיים, נשמות ישראל, ולא לוותר על אף נשמה ועל אף ספר תורה, ובירך את בני הקהילה להמשיך להתרומם בתורה ובעבודת ד'.

בשם מתפללי ביהמ"ד נשא דברים הגאון רבי דוד גולדשטוף שליט"א מרבני ביהמ"ד ומגדולי תלמידי רבינו הדרכי שמואל אשר ביאר כי ענין השמחה במעמד זה הוא בתרתי, מצוות כתיבת ספר תורה, ואותו מקיימים הכותבים, ואנשי הקהל משתתפים עמם בשמחתם, כמו שמצינו שהיו שמחים עם מביאי הביכורים, ועם העושים סיום של התורה. והחלק השני היא מעשה הכנסת הספר תורה לבית הכנסת, מקום בו יקראו וילמדו ממנו, והוא ענין לעצמו, ובזה אנשי הקהל הם העיקר והכותבים כטפלים להם, מלבד כמקרה זה שחלק מן הכותבים הגאונים שליט"א המה מאנשי הקהל, וזה וזה עלתה בידם. ועוד ענין יש כי בהכנסת הספר תורה, אנו מראים כי באמת התורה מונחת בקרן זוית, ו'כל הרוצה' יכול ליטלה וללומדה, ואינו צריך לאישור ולהסכמת איש, ואותה קרן זוית היא בארון הקודש שבבית הכנסת, ומעתה כל הרוצה ליטול, יטלנה וילמדה בבית המדרש, כי הוא מקום הלימוד הראוי, כמו שפסק בשו"ע ברית כרותה שכל הלומד בבית הכנסת לא במהרה הוא משכח, וציין כי שניים מן הכותבים המה מיושבי בית הכנסת מידי לילה, ובשבתות ובימים טובים, והם כדוגמא לשאר המתפללים, ומעתה, בכל עת שנכנסים לבית הכנסת ורואים את ארון הקודש המפואר, צריך לזכור שבתוכו נמצאים ספרי התורה, המונחים בקרן זוית, והמה מוכנים ומזומנים לנו שנבוא ונעסוק בהם, בכל עת ובכל שעה.

כמו"כ ציין כי ספר התורה נכתב לעילוי נשמת ראש המשפחה הר"ר אברהם זצ"ל, אשר זכה להכירו במקצת ביומי דפגרא כאשר היו נופשים במקומו יחד עם רבינו ראש הישיבה זצ"ל, אזי ראו את גודל התבטלותו אל התורה ונושאיה, בבחינת 'ונפשי כעפר' ממש, והרחיב בעובדות ומעשים אודות הקשר המיוחד וההתבטלות הבולטת של הרב אברהם בהר"ן זצ"ל לרבינו הדרכי שמואל, עוד בשנים קדמוניות, ומה יותר מתאים מלהכניס ס"ת לעילוי נשמתו לבית המדרש ע"ש רבינו הדרכי שמואל…ועל כן ראוי הוא שתורה המונחת בקרן זוית שבבית הכנסת בו מתפללים צאצאיו, תהא כתובה על שמו ושם רעייתו ע"ה.

דברי סיום מרוממים נשא הגאון רבי נחום הכהן בהר"ן שליט"א ראש כולל זכור לאברהם נוה יעקב ומתורמי הספר אשר הרחיב אודות הבחינה המיוחדת של מכבדו לאחר מותו, שזה מבט נוסף על דרך ארץ קדמה לתורה, שהנה הקב"ה המתין לתת את התורה כ"ו דורות, והכל בשביל שיזכו ישראל בתורה, כי היה צריך הקדמת דרך ארץ, ובכ"ו דורות אלו היתה היצירה של עם ישראל. יצירה של עם דרך האבות הקדושים, ואח"כ מסירת התורה אב לבנו שזהו עצמו דרך ארץ. וזהו שהתורה מאריכה בספורי האבות, בצורת ההתקשרות של האבות הקדושים אברהם יצחק ויעקב ע"ה זה עם זה, וכן צורת ההתקשרות של השבטים, כל האהבות של אב ובנו ואחים, וישראל כעם, כל זה הקב"ה בעצמו נטע, והכל בכלל דרך ארץ הוא. ורק אחר יצירת עם ישראל, עם כל הדרך ארץ הנמצא בתוכו, אחר כ"ו דורות מבריאת העולם, נתן הקב"ה לעם זה את התורה. ובזה ציין כי הס"ת לע"נ הוריו ז"ל, שהרי ידוע מה שכתב החינוך כי במצות כיבוד אב, שהיא ודאי בבחינת דרך ארץ שקדמה לתורה, כשיקבע זאת המדה בנפשו יעלה ממנה להכיר טובת הא-ל ברוך הוא, וזהו מכבדו לאחר מותו. עוד ציין כי הרצון של ההורים היה שכולנו נעסוק בתורה, אף שאביו היה מחנך ומנהל ידוע, מעולם לא כוון אותנו לזה, זכורני שלפני פטירתו בהיותו על ערש דווי, באוזניו שמע שמציין את שמות הבנים והחתנים, ואומר בנימה של ציווי, תלמדו, תלמדו עוד… וע"כ יה"ר שזכות המצוה תעמוד להם שלא ימוש ספר התורה הזה מפי זרעם עד עולם.
המעמד ננעל בתחושות מרוממות, לאחר שמחה של מצוה שנמשכה עד השעות המאוחרות, בשירת "והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת".
השתתפו במעמד:
רבינו מרן ראש הישיבה הגר"א הכהן דויטש שליט"א
הגאון הגדול רבי זבולון שוב שליט"א
הגאון הגדול רבי אליעזר הלוי דינר שליט"א גאב"ד עדת ישראל
הגאון הגדול רבי אשר אריאלי שליט"א מר"י מיר
הגאון רבי יעקב אויערבאך שליט"א רב בני התורה עזרת תוקה
הגה"צ רבי זאב ארנסטר שליט"א רב חסידי ויז'ניץ בירושלים
הגאון רבי חיים אלחדד שליט"א רב קהילות הספרדים בשכונה
הגאון רבי עופר שמאי היימן שליט"א רב בני התורה אחיסמך
הגאון רבי אריה דביר שליט"א חבר בד"ץ הגר"נ קרליץ
הגאון רבי מרדכי יפה שליט"א מרבני ישיבת מיר
הגאון רבי אברהם אורנשטיין שליט"א ראש כולל אבי עזרי ירושלים
הגאון רבי אפרים טסלר שליט"א ראש ישיבת ויז'ניץ
הגאון רבי יהודה מאיר דביר שליט"א בעמח"ס בית לחם יהודה
הגאון רבי יוסף שטרית שליט"א ראש ישיבת מאור חיים
הגאון רבי דוד מצגר שליט"א
הגאון רבי משה דרוק שליט"א רב חניכי הישיבות רמות ב'
הגאון רבי מנשה יוסף מילר שליט"א מרבני השכונה
הגאון רבי דוד גולדשטוף שליט"א מרבני השכונה
הגאון רבי נפתלי צבי רוזנטל ראש ישיבת זכרון מאיר
המשפיע הגה"ח רבי יהודה דייטש שליט"א
הגאון רבי אברהם יחיאל אונא שליט"א רו"מ תולדות שמואל ירושלים
הגאון רבי יעקב חי עדס שליט"א משגיח ישיבת דרכי דוד
הגאון רבי יהושע זליג שיף שליט"א מר"י הדרת משה
הגאון רבי מרדכי וויס שליט"א ראש ישיבת תפארת שמואל
הגאון רבי מרדכי קניג שליט"א ראש ישיבת שירת התורה
הגאון רבי יהושע סטפנסקי שליט"א ראש ישיבת נתיבות יעקב
הגאון רבי איסר יהודה מלין שליט"א ראש ישיבת כנסת יהודה
הגאון רבי שמעון ברוק שליט"א רב הקהילות באודסה
הגאון רבי חיים רוטר שליט"א דיין ומו"ץ ק"ק אלעד
הגאון רבי דוד ינקלביץ שליט"א מר"י זוהר התורה