במרכז ע”ש הלמסלי במרכז הרפואי ‘שערי צדק’ בירושלים אנחנו פוגשים את ד”ר אמיר אברמוביץ, מנהל שירות המתמקד בגידולים הפוגעים בגברים, שמסביר לנו בהרחבה על מערך השירותים הרחב במרכז המתקדם והמעוצב באופן יצירתי ומעודד עבור המטופלים המחפשים תקווה. אנו מתיישבים לשיחה על סוגיה כואבת של מחלת סרטן ייחודית בגברים.
מה היא בעצם המחלה הזו, איך היא באה לידי ביטוי? אנחנו מבקשים להבין וד”ר אברמוביץ משיב: “מדובר באחד הגידולים השכיחים ביותר באוכלוסייה, על פי הערכות גסות כ-70% מהגברים בגיל 70 חווים את המחלה – אחד מתוך 7-8 גברים יחלה במחלה זו והשכיחות עולה עם הגיל כאשר הגיל הממוצע הוא 66, מה שאומר שבכל גיל עלינו להישמר על נפשנו, לשים לב לסימפטומים וגורמי סיכון ולהיבדק”.
מה הם גורמי הסיכון?
“ראשית הגיל, בנוסף, יש השפעות משפחתיות ואם יש היסטוריה משפחתית כך הסיכון עולה, רקע גנטי יכול להעלות סיכון בהתאם לעדות השונות. לא הוברר עד הסוף התרומה של היבטים כמו תזונה או מחלות אחרות וכן חשיפה לחומרים מסרטנים – לעליית הסיכון לחלות במחלה זו, אין עדיין נתונים מדויקים לחלוטין בעניין”.
מה הן הדרכים לגילוי מוקדם?
“אם אנחנו יודעים שיש סיפור משפחתי או שאנחנו יודעים שקיימות מוטציות חשוב להיות במעקב. יש גם בדיקות דם, כמו, בדיקה לזיהוי הסמן PSA((Prostate Specific Antigen,בדם, שאינן נחשבות כבדיקות ודאיות אך ככאלו שמעניקות אינדיקציה להמשך מעקב ובדיקה עד לאבחון פתולוגי ודאי באמצעות ביופסיה ובדיקת MRI מקדימה.
“הבדיקות חשובות כי בדרך כלל מדובר במחלה שאינה מורגשת על ידי החולה ועדיף לא להגיע למצב בו מופיעים הסימפטומים. אני ממליץ לעשות בדיקת PET PSMA (בדיקה רדיולוגית באמצעות חלקיקים הרגישים לזיהוי המחלה) אחרי הביופסיה בכדי לזהות את השלב בו עומדת המחלה”.
מה היתרון בגילוי מוקדם?
” ככל שהגילוי מוקדם יותר כך המחלה ממוקמת יותר ולא התפשטה עדיין למקומות סמוכים נוספים ואז אפשר עדיין לטפל ובמקרים רבים לרפא. גם בשלב יותר מתקדם עדיין אפשר לרפא לפעמים אך ככל והמחלה מוקדמת יותר כך הפרוגנוזה יותר טובה ועל כן הסיכוי להצלחת הטיפול עולה”.
מה הן דרכי הטיפול?
“יש כמה משתנים שצריכים להביא בחשבון, מהו שלב המחלה, עד היכן התפשטה ומהי רמת הסיכון הנשקפת למטופל וקיימות תת חלוקות נוספות ולכל שלב והגדרה יש מענה מותאם. לפעמים אפילו לא נטפל אם המחלה לא מתפתחת לשלב מתקדם יותר.
במקרה והוחלט לטפל, במידה והמחלה מוגבלת ולא מפושטת לאיברים נוספים, ניתן לטפל בטיפול מקומי כמו כריתה או קרינה ובנוסף טיפול הורמונלי, אך אם המחלה גרורתית (מפושטת לאיברים נוספים) מעניקים טיפול שמטפל בכל הגוף”.
“בשלב הגרורתי יש להסתייע בבדיקות מולקולריות שמאפשרות לקבוע את סוג הטיפול המותאם ביותר למטופל, עם אפשרות למתן טיפולים ממוקדי מטרה. הבדיקות המולקולריות הן כלי תומך החלטה בידי הרופאים ומומחים אונקולוגיים ידעו להפנות באופן מדויק לבדיקה הנדרשת והרלוונטית”.
מסר שאתה רוצה להעביר לסיום?
“צריך לזכור שזאת מחלה שניתן לאבחן בזמינות ובמהירות ומרגע שמאבחנים בשלב מוקדם ניתן לטפל במטרה במקרים רבים לרפא, לכן חשוב לא להזניח את הנושא ולהיות מודעים לאפשרות שהיא קיימת כי אני מכיר אנשים שהזניחו את הטיפול עד שהמחלה הגיעה לשלבים מאוד מתקדמים וחבל מאוד על כך. אם בודקים PSA חשוב לא להתעלם מהתוצאות כי אפשר לטפל בכל גיל ולעולם אין להתייאש”.
מה הסימפטומים??? מתבקש לא?
מי שמבין את הכתבה, מוזמן להסביר.
אימלאאאאא ממש
אפשרות 1: טכניקה עיתונאית זולה – להפחיד את הקוראים.
אפשרות 2: הכתב “רק” שכח לציין את הנושא בכתבה.