מחקר חדש ורחב היקף שבוצע בחדר המחקר מאיר-שרון שומרון במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית בחן האם חל זינוק בצריכת נוגדי דיכאון, חרדה, משככי כאבים נרקוטיים וכדורי שינה בשל מלחמת חרבות ברזל. המחקר הוצג היום בכינוס השנתי של החברה הישראלית לאיכות ברפואה שנערך בתל אביב.
המחקר בהובלתה של ד"ר ציפי הורניק-לוריא והחוקרים חיה בן יהודה, אילה סבח, וד"ר שמואל גבעון ניתח באופן רטרוספקטיבי, המתבסס על נתונים מותממים, את מגמת הצריכה של תרופות מרשם לטיפול בדיכאון, חרדה, שיכוך כאבים חריפים וכרוניים ותרופות משרות שינה בקרב 2,890,700 ממבוטחי הכללית בגיל 18 ומעלה, על פני שלוש תקופות של חצי שנה ובשלושה רבעונים עוקבים: שנתיים לפני מלחמת חרבות ברזל ובתקופות עוקבות של חצי-שנה (אוקטובר-מרץ) לפני מלחמת חרבות-ברזל ובחצי השנה הראשונה של המלחמה.
"בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, רופאים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות חשים במגמת עלייה בצריכת נוגדי דיכאון, חרדה, משככי כאבים נרקוטיים וכדורי-שינה בקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל, מעבר לעליה שנצפית לאורך השנים", הסבירה ד"ר הורניק-לוריא, מנהלת חדר המחקר מאיר-שרון שומרון במרכז רפואי מאיר, סוציולוגית של הבריאות ו-Data Science.
על פי תוצאות המחקר בקרב כלל האוכלוסייה, בהשוואה בין שלוש השנים, נצפתה עליה בחצי השנה הראשונה למלחמה של פי 3 ברכישת משככי כאבים נרקוטיים (בקרב המגזר הערבי נצפתה אף עלייה גדולה יותר – פי 4). עלייה משמעותית של כ-50% בתקופה זו נחזתה גם ברכישת נוגדי חרדה. בצריכת נוגדי דיכאון ניכרת עלייה מתונה בקרב כלל האוכלוסייה ובצריכת כדורי השינה לא ניכר בחצי השנה הראשונה למלחמה שינוי מהותי.
יחד עם זאת, בקרב אוכלוסיית עוטף עזה צפו מגמות מעט שונות יחסית לאוכלוסייה הכללית. בחצי השנה הראשונה למלחמה (אוקטובר 23- מרץ 24) נצפתה בקרב אוכלוסיית העוטף, עלייה משמעותית בניפוקי מרשמים של כל ארבעת משפחות התרופות לעומת הרבעון האחרון לפני פרוץ המלחמה (יולי-ספטמבר 23): 25% בכדורי שינה, 33% בנוגדי דיכאון, 200% בנוגדי חרדה, 250% במשככי כאבים נרקוטיים. בנוסף נמצא שגורמי הסיכון לצריכת כל ארבעת משפחות התרופות לאחר ה-7 באוקטובר הם: גיל מבוגר (65+) מגורים בעוטף עזה ב-7 לאוקטובר, מגורים באזור פריפריאלי ומגדר-אישה. עבור שלוש משפחות תרופות: נוגדי דיכאון וחרדה וכדורי שינה, מגזר יהודי מעלה את הסיכון לרכישה ואילו עבור משככי כאבים נרקוטיים מגזר ערבי מעלה את הסיכון.
נשים היוו 51.8% מאוכלוסיית המחקר, 77.3% יהודים, 13.3% בגיל 18-24; 29.9% בגיל 25-39; 37.8% בגיל 40-65; 18.9% בגיל 65+. התפלגות אזור מגורים באוקטובר 2023: מפוני הצפון 0.8% (23,246), עוטף עזה 0.9% (24,014) היתר 98.3%.
"מטרת המחקר היתה לבחון מגמות בצריכת תרופות מרשם לטיפול בדיכאון, חרדה, שיכוך כאבים חריפים וכרוניים ותרופות משרות שינה בשל מלחמת חרבות-ברזל באוכלוסייה הבוגרת בישראל (+18) ועל-פי קבוצות סוציו-דמוגרפיות (מין, גיל, מגזר ואזור מגורים). זהו מחקר ראשוני רחב היקף שבחן בנתוני צריכת "אמת" את דפוסי ניפוקי ארבע משפחות תרופות בחצי השנה הראשונה של מלחמת "חרבות ברזל" בקרב אוכלוסייה של כ-3 מיליון מבוטחי הכללית בישראל. במחקר זה, נצפתה תמונה מדאיגה של עליה בצריכת נוגדי חרדה וזינוק בשימוש במשככי כאבים נרקוטיים לאחר פרוץ המלחמה. יש מקום למחקרי המשך שיבחנו את ההשפעות ארוכות הטווח של המלחמה על כלל האוכלוסייה ועל תושבי העוטף בפרט. על מקבלי ההחלטות וקובעי מדיניות הבריאות לנקוט בפעולות מידיות כדי לבחון ולפעול להפחתת הצריכה של תרופות נרקוטיות כדי למנוע התמכרות לתרופות אלו", הדגישה ד"ר הורניק-לוריא.
