מחלת קרוהן מציבה אתגרים ייחודיים בפני החולים בה, במיוחד בתקופות צום כמו יום כיפור. לקראת החג, רבים מתלבטים האם לצום או לא. פרופ' אריאלה שטרית, מנהלת יחידת מחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי שערי צדק, שופכת אור על סוגיה מורכבת זו.
"כמו שכל חולה קרוהן שונה מהאחר, כך גם ההחלטה לגבי היכולת לצום משתנה", מסבירה פרופ' שטרית. ההחלטה מבוססת על מספר פרמטרים, כולל היקף המחלה, מצב פעילותה, המצב התזונתי של המטופל, היסטוריה ניתוחית, ונוכחות פתח מלאכותי בחלל הבטן (סטומה). יתכן מצב בו שני חולי קרוהן יקבלו המלצות שונות לגבי הצום, אפילו אם הם שכנים.
בנוגע לטיפול התרופתי, אין פתרון אחיד לכל החולים. "יש מטופל שתרופה מסוימת תעזור לו, ואחר שתרופה אחרת תתאים לו", מדגישה פרופ' שטרית. היא מוסיפה כי נטילת סטרואידים, למשל, מעידה על מחלה פעילה ולרוב תמנע אישור לצום.
השפעת הצום על מצב המחלה תלויה במידת האיזון שלה. במצב מאוזן, לרוב לא תהיה החמרה. אולם, במצב גבולי או בתקופה של התלקחות, צום עלול להחמיר את המצב. "הצום מהווה סטרס לגוף", מסבירה פרופ' שטרית, "ובמצבים מסוימים עלול לגרום להתלקחות של המחלה".
ההיבט ההלכתי מציע פתרונות לחולים שאינם יכולים לצום באופן מלא. ברוב המקרים, הפתרון המקובל הוא שתייה לשיעורין. "שתייה מבוקרת בכמויות קטנות נותנת לגוף תחושה שהוא לא בצום מלא, ובכך מפחיתה את הסטרס", היא מציינת. במקרים נדירים יותר, ישנם חולים שיצטרכו לאכול לשיעורין, במיוחד אם מצבם התזונתי ירוד. חולים עם סטומה, לדוגמה, אינם יכולים לצום כלל.
לחולים שקיבלו אישור לצום, פרופ' שטרית מציעה מספר המלצות: שתייה מרובה ביום שלפני הצום, אכילת ארוחה מזינה ומאוזנת לפני תחילת הצום, ומנוחה במהלך הצום במידת הצורך. "אם האדם מרגיש חלש, עדיף לוותר על התפילה אם הדבר פוגע ביכולת לסיים את הצום", היא מייעצת. לאחר הצום, חשוב להחזיר נוזלים בהדרגה ולאכול ארוחה קלה.
אם כן, ההחלטה לגבי צום בקרב חולי קרוהן היא אישית ומורכבת. "חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל ולקבל החלטה מושכלת המתחשבת במצב הבריאותי הספציפי", מסכמת פרופ' שטרית. "בריאות המטופל היא תמיד בעדיפות עליונה".
